מפעל סקודה קבוצת פולקסווגן בצ'כיה | צילום: בלומברג
השורה התחתונה
ישנו הר מלאי יקר, שהולך להתבטא באינפלציה או בביצועים עסקיים חלשים
הייצור היקר של סחורות, שנבע בעיקר מחוסר יכולת להביא את המוצר הדרוש בזמן המתאים למקום המתאים, קרה בעיקר ברבעונים השני והשלישי של השנה. הדבר יצר בור שלא ברור מי יספוג אותו, הצרכנים או החברות
אנחנו רגילים היום להיכנס לרכב, להכניס קודן במקרה הקיצוני, להניע ולנסוע. תהליך הנעת רכבים מודרניים הוא פשוט מאוד. מנגד, רכבים ישנים כמו פורד מודל T משנות העשרה של המאה ה־20 היו מורכבים מאוד להתנעה וכללו יותר מעשרה שלבים שונים (תלוי בשנת הייצור), חלקם באזור הישיבה של הנהג וחלקם בחלק הקדמי של הרכב.
קראו עוד בכלכליסט:
גם אז תהליך ההתנעה לא תמיד היה מצליח. העולם חווה עכשיו את גל ההדף השני של הקורונה (תסמונת פוסט־קורונה כלכלית). עם תחילת מגפת הקורונה ההיצע והביקוש העולמי לרוב המוצרים והשירותים נעלמו באופן כמעט מיידי. אנשים חיפשו מסכות, נייר טואלט, אוכל בסיסי, חשמל ומים. במקביל, צנח דרמטית הביקוש לתחבורה, מסעדות, מופעי בידור, חדרי כושר וטיפולים קוסמטיים.
הבנקים המרכזיים סתמו את החור
מכיוון שההיצע והביקוש קרסו ביחד, ראינו בור שנוצר בהכנסות של עסקים ומשקי בית. ממשלות ובנקים מרכזיים השיקו מגוון תוכניות לתמיכה ממשלתית, הן בחברות והן במשקי בית, כדי לכסות את הבור. באותם ימים שהחלו במרץ 2020 לעולם היה מאגרים של כל מה שנדרש. הבנקים המרכזיים לא השלו את עצמם. הם ידעו שהם סותמים את החור שנוצר בהכנסות של עסקים ומשקי הבית, ועל ידי כך גורמים להמשך תנועה של סחורות וכסף ברחבי העולם.
הכלכלה העולמית היתה מכונה שנבנתה במשך שנים על ידי מיליוני החלטות. לפעמים מדובר היה בהחלטות גדולות כמו הסכמי ברטון וודס שנועדו להניח את היסודות לשיטה הפיננסית העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה, ולפעמים היו אלו החלטות קטנות כמו לקנות את ידיות הדלתות של רכבי פורד מיצרן באסיה, אך כל החלטה כזו שיפרה את יעילות המערכת הכלכלית העולמית. אי שם במאה הקודמת העריכו כלכלנים שלא ניתן יהיה לכלכל יותר מ־3 מיליארד בני אדם בעזרת המשאבים הקיימים בכדור הארץ. כיום העולם מכיל כ־8 מיליארד אנשים ברמות שונות של קיום וזאת הודות למערכת הכלכלית העולמית.
אלא שמכונה מורכבת כל כך לא עוברת ממאה לאפס וחזרה בבת אחת. לקח זמן לעצור את המכונה וייקח זמן להגיע לאיזונים שנבנו במשך עשרות שנים בעבר. קחו לדוגמה את משק האנרגיה. היה קל לחזות את צריכת האנרגיה העולמית בחודשים הקרובים. מסתכלים על ממוצעים של שנים קודמות, מביאים בחשבון את הטמפרטורות הצפויות בחורף וממש כך יש תחזית לביקוש לאנרגיה. ובכל זאת, מחירי האנרגיה עלו באופן מפתיע. זאת חרף העובדה שבארגון מדינות אופ”ק צופים חזרה לרמות ביקוש של טרום קורונה רק ברבעון השלישי של 2022 במקרה האופטימי, ושתנועת הנוסעים בשדות תעופה תחזור לרמת טרום קורונה רק בשנת 2026.
כשיש ביקוש למזומן, הריביות עולות
כל יצרן בשרשרת האספקה העולמי, בכל תחום, מנסה לעשות ככל יכולתו לעמוד בביקושים. חברות הטכנולוגיה וחברות הרכב זקוקות למעבדים ושבבים אחרים, יצרניות הסיליקון ירכשו חומרי גלם מהספקיות שלהן בכמעט כל מחיר. החברות הללו בתורן מעלות מחירים לחברות הבאות בשרשרת הייצור. אנחנו היום במצב שבו להרבה חברות יש מוצרים ושירותים שפותחו בעלויות גבוהות מאוד ורק עכשיו מתחילים להימכר לצרכנים הסופיים. הייצור היקר שנבע בעיקר מחוסר יכולת להביא את המוצר הדרוש בזמן המתאים למקום המתאים קרה בעיקר ברבעונים השני והשלישי של השנה, ויצר בור נוסף שלא ברור מי יספוג אותו.
האפשרות הראשונה היא שהחברות יגלגלו את העלויות הנוספות על הצרכנים. במקרה כזה נראה התפוצצות אינפלציונית, עליות מחירים רוחביות והאטה עתידית בצמיחה. קשה לראות איך זה יקרה. במצב הפיננסי של רבים ממשקי הבית בעולם, בטח בעולם המערבי, קשה לראות איך הם מצליחים לעמוד בעלויות הנוספות.
סביר יותר שרכישות יצטמצמו: אולי לא צריך מינוי גם לדיסני וגם לנטפליקס, אולי לא צריך רכב חדש. האפשרות השנייה היא שהחברות יספגו את העלויות הנוספות. כלומר אם לא נראה אינפלציה גבוהה, רווחי חברות יחטפו מכה רצינית. יש סיכוי להשלים חלק מהמכה הזו בתקופות של עודף היצע. כלומר אם, לדוגמה, קיים מחסור יחסי בהיצע הרכבים ברבעון הנוכחי, ייתכן שבעתיד יהיה עודף היצע ואז צרכנים חכמים יזכו. בין שעיקר הפגיעה תהיה ברמת משקי הבית ובין שברמת החברות, מה שבטוח הוא שיהיה צורך במזומן בשביל לגשר על פער הזמנים בין היצע לביקוש. וכשיש ביקוש למזומן, הריביות עולות.
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות