חשבון נפש לפני שנוגעים במקלדת

בקרוב נציין 20 שנה להיווסדה של פייסבוק ולהופעתן בעולם של הרשתות החברתיות. שני עשורים בהן אלה תפסו מרחב השפעה משמעותי בעולם האמיתי ולדעת רבים שינו לחלוטין את עולם העברת המידע והשיח. יכולתו של כל אדם לייצר תוכן ויראלי, לשלוט במסגור שלו, להוביל את השיח ולהניע לפעולה הגיעה למימדים עצומים. כאלה שאנו עוד לומדים את השפעתם על המציאות.

כך נוצר לו שיח ציבורי נטול ניואנסים, לא מבוסס עובדות, רווי פייק ניוז ומניע לפעולה. כך שמה שמתחיל ברשתות – לא נשאר שם. את הדוגמאות לכך אנחנו מכירים עוד משנת 2011 כאשר הוצת הניצוץ לאביב הערבי על גבי הפייסבוק או בעלייתה של תנועת ה-#MeToo בשנת 2017 בטוויטר.

אט אט מתגבשת ההבנה שלא ניתן לצמצם את חשיבות השיח שמתרחש בפלטפורמות הללו, ומחקר שביצענו - באמצעות Network Contagion Research Institute - וניתח מספר חסר תקדים של כ-100 מיליון ציוצים בטוויטר בין 1 בינואר 2020 ל-30 ביוני 2022 מראה האנטישמיות והאנטי-ציונות פורחות בעידן הרשתות החברתיות.

המחקר הצביע על כך שהתבטאויות בעלות אופי אנטישמי ואנטי-ציוני ברשת, מגיעות ביחס ישיר לאירועים בעולם האמיתי. כך לדוגמא, בתקופה שבה התרוצצו תיאוריות קונספירציה סביב נגיף הקורונה ובימים הסמוכים לאירועי ה-6 בינואר בגבעת הקפיטול, נמצאה עלייה של למעלה מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטישמיים בהשוואה לכמות השימושים היומי הממוצע.

לעומת זאת, בזמן מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), דו"ח אמנסטי נגד ישראל (1 בפברואר 2022) ועוד, נרשמה עלייה של יותר מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטי-ציוניים בהשוואה לכמות השימושים הממוצע ליום.

בכלל, המוסר הכפול כנגד ישראל ברשת חוצה כל דמיון, כשישראל מוזכרת פי 10 יותר מכל מדינה אחרת בעשירייה הראשונה של אלו המזוהות עם מונחים אלה בטוויטר (כולל ארה"ב, דרום אפריקה, הודו, ערב הסעודית, קלדוניה החדשה, קנדה, אינדונזיה, ניז'ר ובנגלדש). היחס המוטה הזה, מצביע על מעגל מסוכן, שעלול לגרום ליהודים רבים להסתיר את יהדותם גם בעולם האמיתי, מחשש שייפגעו ואף לוותר על פעילויות יומיומית ולבישת סממנים יהודיים.

זהו מעגל הנפץ ברשתות החברתיות, אפשר לראות אותו כפצצה מתקתקת – מהרגע שהוא נדלק ברשתות ועד שהוא מניע אדם אחד ומתפוצץ. מעגל הנפץ לא מצוי רק בקרב הקהילה היהודית בתפוצות, הוא יכול להגיע גם אלינו כאן. אני רואה את הקרע בעם, ואת השיח הקשה שמתקיים בין הפלגים בחברה וכואב לי על כך מאוד.

השוואות לנאצים, קריאות פאשיסטים ועוד: השיח הרעיל ברשתות מסית אותנו למקומות קשים. איכשהו נותרה בי האמונה, ואני חושבת שזה כך גם אצל רובנו, שאזרחי ישראל לא ירימו יד ויפנו לאלימות אחד כלפי השני על רקע קרע פוליטי. ועדיין, חשוב להזכיר, אנחנו עם אחד, עם ארץ אחת, ואולי אם נתחיל בלהוריד את להבות השיח ברשתות, יהיה לנו טוב יותר לחיות כאן יחד.

לקראת השנה החדשה, אני מבקשת מאזרחי ישראל להביט היטב אחד על השני ולזכור ש"חיים ומוות ביד הלשון". בייחוד אחרי השנה שעברה עלינו כעם, חשוב שלא נשכח שהמילה הכתובה יכולה להביא עמה הרבה מאוד כאב. במיוחד לקראת ימי הסליחות והכפרה, עלינו לנסות ולעשות חשבון נפש ולכל הפחות, לחשוב פעמיים לפני שנשפוך את כל זעמנו על המקלדת או אחד על השני.

שירה רודרמן היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן