ראיון
"עלינו להעניק לאנשים השכלה עבור משרות שעדיין לא קיימות"
בראיון מיוחד לקראת כנס "אקדמיה שעובדת" של כלכליסט בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד, מסביר פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל תחום החינוך ומיומנויות ב-OECD, כיצד האקדמיה צריכה להתאים עצמה לשוק העבודה, ומשוכנע כי המדינה צריכה לסבסד את ההשכלה הגבוהה: "עבור משלמי המיסים מתווספים לפחות 100 אלף דולר על כל בוגר אוניברסיטה"
"עלינו להעניק לאנשים השכלה עבור משרות שעדיין לא קיימות, הדורשות שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו, שמיועדות לפתור בעיות חברתיות שאנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו כעת. הכשרה פשוטה למקצוע מסוים כבר לא מספיקה", מסביר פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל תחום החינוך ומיומנויות ב-OECD ואחד מבכירי הארגון, בראיון מיוחד לקראת כנס "אקדמיה שעובדת" שיתקיים ב-24 במאי במוזיאון ארץ ישראל בת"א. בכנס יושק המרכז החדש שמקימה קרן אדמונד דה רוטשילד לחיבור בין השכלה גבוהה לתעסוקה.
כנס אקדמיה שעובדת בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד ייערך ב-24 במאי - לפרטים נוספים לחצו כאן
קראו עוד בכלכליסט:
שלייכר, המשמש גם כיועץ המיוחד למדיניות חינוך למזכ"ל הארגון מטיאס קורמן, מסביר מדוע מצבה של ישראל בתחום דווקא טוב מאוד ("היא טובה מאוד בהפקת ערך מאנשים בעלי כישורים גבוהים"), ולמרות שהוא מתמטיקאי וסטטיסטיקאי מוסמך, הוא סבור כי "צורת החשיבה הפכה לחשובה יותר מהידע הטהור. ויש לו תחזית קודרת עבור עתיד האוניברסיטאות.
מה תפקידה של ההשכלה הגבוהה ב-2022? רק ליצור מחקר והוראה, או דווקא להכין את הדורות הבאים לאתגרים של שוק העבודה?
"מטרותיה של ההשכלה הגבוהה התרחבו מאוד. במקור היא נועדה למספר מצומצם מאוד של אנשים - לאליטות, לאנשים שתכננו לפתח קריירות אקדמיות או לעבוד במקצועות שדורשים הכשרה נרחבת. כיום, רוב הצעירים ממשיכים ללמוד אחרי התיכון ורוכשים השכלה גבוהה מסוג כלשהו, ואוניברסיטאות צריכות לענות על טווח הרבה יותר רחב של דרישות. לכן מטרותיהן של האוניברסיטאות צריכות להיות הרבה יותר נרחבות כיום".
זו הסיבה שאתם ב-OECD התחלתם לדבר על "מיומנויות" והרבה פחות על "הכשרה"?
"בעבר למדנו כיצד לעבוד. היום הלמידה עצמה היא העבודה וזה ההבדל המשמעותי. עלינו להכשיר צעירים לחשוב בצורה יצירתית, לפתור בעיות מורכבות, לחיות ולעבוד עם אנשים שונים מהם. לכן עלינו לכוון למנעד הרבה יותר רחב לא רק של ידע אלא גם של כישורים, של גישות ושל ערכים בעלי חשיבות".
אין משמעות יותר להתמחות?
"כמובן שיש, אבל אנשים צריכים להיות מסוגלים לחשוב על בעיות בגישה מולטי-דיסציפלינרית שאינה מוגבלת על ידי גבולות הדיסציפלינה ולדעת כיצד להתמחות בנושאים חדשים. בתחום שלי למשל, מדעים, בעבר הדגש היה על לימוד ביולוגיה וכימיה. כיום אדם צריך להיות מסוגל לחשוב כמו מדען: האם הוא יכול לתכנן ניסוי? להבחין בין שאלות שניתן לחקור בצורה מדעית לכאלה שלא?
"למעשה, צורת החשיבה היצירתית הפכה ללא פחות חשובה מהידע טהור. יתרה מזאת, בעולם המודרני, ידע כשלעצמו לא מקדם אותך כי היום גוגל יודע הכול. מה שחשוב הוא הדברים שאתה יודע לעשות עם הידע שלך, הם אלו שמקדמים אותך. לכך הכוונה ב'מיומנויות'".
אז אולי אנשים לא צריכים ללכת לאוניברסיטאות בהמוניהם? אולי הלימודים האקדמיים כבר לא נחוצים?
"בעולם שלנו יש חשיבות גדולה ליכולת חשיבה מורכבת. העולם שלנו דורש יותר ויותר ידע וכישורים, ולכן צורה כלשהי של השכלה על-תיכונית היא הנורמה. לפני מאה שנה, שאלנו כמה אנשים מוכרחים לסיים תיכון ולמה שכולם יסיימו תיכון. היום זה מובן מאליו, ואנחנו שואלים את אותה השאלה לגבי השכלה גבוהה.
"עלינו להתייחס לרעיון של "המשך לימודים" אחרי התיכון כאל מובן מאליו. אבל יחד עם זאת, צריך לוודא שהאקדמיה לא קיימת בנפרד מעולם התעסוקה, אלא לחשוב כיצד לשלב טוב יותר את עולם התעסוקה עם עולם הלמידה. בעבר, היית לומד עוד ועוד, ואז יום אחד היית מוכן והיית יוצא לעולם המקצועי; היום אתה עשוי להגיע לעולם המקצועי מוקדם יותר.
"בישראל, יש הרבה עובדים במגזרים עם כישורים נמוכים ופרודוקטיביות נמוכה. הכלכלה שלכם עדיין מאופיינת במחסומים רבים, וזה בדרך כלל פוגע בפיריון. ככל שתפתחו את הכלכלה, תראו איך הפיריון יגדל"
"ככה זה למשל בישראל, מדינה מצוינת מבחינת טכנולוגיה, בה אדם יכול להיכנס לתחום בשלב מוקדם בחייו וליישם את הידע שלו. כעבור זמן מה, הוא יכול לחשוב: 'אני צריך להעמיק את הידע ואת ההתמחות שלי', ואז להמשיך ללמוד. היום אנשים כבר לא לומדים קודם ועובדים אחר כך - לימודים ועבודה משתלבים זה בזה כל הזמן. האוניברסיטאות צריכות להסתגל למצב החדש הזה".
מוסדות אקדמיים יוקרתיים לא מכינים תלמידים רק למחקר, אלא גם למשרות טובות ואיכותיות. נראה כי זה קורה פחות בישראל.
"אני בכלל לא בטוח. ישראל מצליחה לא רע מהבחינה הזו. יש בה הרבה צעירים משכילים ומוצלחים מאוד והם לומדים באוניברסיטאות. בכל אופן, מוסדות אקדמיים צריכים להיות יותר פתוחים וגמישים, כי ההשכלה הגבוהה היא חלק מאקו-סיסטם רחב יותר. הקורונה הוכיחה זאת: הקניית ידע היא לא חזות הכל. הלימודים באמצעות האינטרנט שצעירים חוו לא היו טובים במיוחד במקרים רבים: אנשים הולכים לאוניברסיטה כדי לפגוש מרצים, כדי לעבוד עם עמיתים במעבדה, כדי להיות חלק מחיי החברה בקמפוס, והאוניברסיטאות צריכות לחשוב על כך יותר: מה הערך שהן מציעות לצעירים ולמבוגרים".
אפורפו ערך, כמה השכלה גבוהה שווה? היא עדיין מקנה תשואה כל כך גבוהה?
"ההחזר של ההשכלה הגבוהה הרבה יותר גבוה מההשקעה עצמה, לפחות בממוצע. לא אצל כולם, יש לומר ביושר, אבל לבטח עבור רוב האנשים. זו כנראה ההשקעה הטובה ביותר שזמינה להם בחייהם. אין ספקות גדולים לגבי הערך הכלכלי של ההשכלה הגבוהה, אפילו לא למשלמי המיסים (ברוב מדינות ה-OECD, לרבות ישראל, ההשכלה הגבוהה מסובסדת על ידי המדינה - א"פ)".
אז אולי הגיע הזמן לאמץ את המודל האמריקאני? אם זה כל כך שווה, מדוע שלא כל פרט יממן זאת מכיסו?
"אני מכיר את הטענה הזו. התשובה היא כי אפילו עבור משלמי המיסים מתווספים לפחות 100 אלף דולר על כל בוגר אוניברסיטה במדינות ה-OECD, יותר ממה שהם משקיעים. לכן, מבחינה כלכלית זה משתלם עבור כל אזרחי המדינה להעניק השכלה גבוהה לכמה שיותר אנשים וברמות גבוהות יותר. השכלה על-תיכונית היא ההשקעה הטובה ביותר שאדם יכול להשקיע בעתידו - כאדם, אבל גם עבור המדינה".
באותו הקשר, בישראל מתלוננים על "השכלת עודפת". לפי מחקרים, בישראל שיעור ההשכלה העודפת הוא מהגבוהים במערב, ובמקביל הפיריון הוא מבין הנמוכים ב-OECD.
"אני לא מסכים עם הטענה שיש בישראל השכלה עודפת. אם תסתכל על הכלכלה בישראל, היא טובה מאוד בהפקת ערך מאנשים בעלי כישורים גבוהים. אם יש כישורים גבוהים בישראל, יש הזדמנות מצוינת להשתמש בהם בכלכלה. במקרים רבים הבעיה היא שאנשים עושים תארים במקצועות שבהם אין די ערך לכישורים. אבל דווקא יש דוגמאות מעטות מאוד בהן יש בכלכלה יותר אנשים בעלי כישורים משיש צורך בהם. ייתכן שזה נכון בכמה מהמדינות הסמוכות לישראל במזרח התיכון - שם בהחלט יש. אבל זה לא נכון ברוב מדינות ה-OECD, ובוודאי לא בישראל: אם יש לך כישורים גבוהים, יש לך הזדמנויות טובות בדרך כלל להפיק מהן תועלת כלכלית.
"צורת החשיבה היצירתית הפכה ללא פחות חשובה מהידע טהור. בעולם המודרני, ידע כשלעצמו לא מקדם אותך כי היום גוגל יודע הכול. מה שחשוב הוא הדברים שאתה יודע לעשות עם הידע שלך"
"ככלל, אני חושב שהכלכלה בישראל טובה מאוד. לגבי פיריון, זה סיפור אחר ומעורבים בו גורמים רבים. הסיבה לתופעה של פיריון נמוך קשורה בין היתר לכך ש'שוק הכישורים הישראלי' הטרוגני מאוד: יש אנשים בעלי רמות כישורים גבוהות מאוד ובעלי פיריון מאוד גבוה, שהם גם בעלי שכר גבוה מאוד, שעובדים בההיי-טק. אך מצד שני, יש הרבה עובדים במגזרים עם כישורים נמוכים ופרודוקטיביות נמוכה. הכלכלה שלכם עדיין מאופיינת במחסומים רבים, וזה בדרך כלל פוגע בפיריון. ככל שתפתחו את הכלכלה, תראו איך הפיריון יגדל".
כלומר, אתה משוכנע שההשכלה הגבוהה היא הכלי הטוב ביותר לצמצום פערים סוציו-אקונומיים?
"כן, כל סוג של השכלה על-תיכונית. אני לא רוצה להתמקד רק באוניברסיטאות. מבחינתי הן רק חלק מהאקו-סיסטם. הייתי רוצה לראות ספקים רבים יותר בישראל, הזדמנויות רבות יותר לאנשים ללמוד בדרכים שונות, מעבר ללימודים אקדמיים, בין השאר במקום העבודה. מעסיקים צריכים להשתפר ביכולת שלהם לספק לעובדים הכשרה טובה יותר".
איך השכלה גבוהה או השכלה על-תיכונית תיראה בעוד עשר שנים?
"נראה תארים והסמכות ממוקדים יותר. כרגע אנשים נאלצים ללמוד באוניברסיטה 5-3 ואז הם מקבלים תואר - זה ישתנה: נראה יותר "מיקרו-הסמכות", המעידות על הכשרה מצומצמת יותר, במקום תארים ארוכים כוללניים. נראה פירוק לגורמים של תכנים, של לימוד ושל הסמכה.
"הכישורים בעוד עשר שנים יהיו דומים יותר למטבע: אפשר יהיה לצבור אותם במקומות שונים, בדרכים שונות - וגם לנצל אותם, לפדות אותם, בדרכים שונות"
"כיום, לאוניברסיטאות יש כוח רב כי התכנים שלהן שייכים להן, הן מספקות את צורת הלימוד, הן מלמדות והן מספקות גם את ההסמכה. בעתיד, ייתכן שלא יהיה להן מונופול כזה. תכנים חינוכיים נמצאים היום בכל מקום וניתן למצוא אותם כמעט באופן אוניברסלי.
"תקופת הקורונה הראתה לנו שיש הרבה דרכים חלופיות ללמידה, ונראה כי נוכל לקבוע יותר מה אנחנו לומדים, איך, איפה ומתי. הכישורים בעוד עשר שנים יהיו דומים יותר למטבע: אפשר יהיה לצבור אותם במקומות שונים, בדרכים שונות - וגם לנצל אותם, לפדות אותם, בדרכים שונות".