הרפורמה הוזילה את היבוא, אך לא את המחירים לצרכן

זאת היתה רפורמת הדגל של משרד הכלכלה והתעשייה שהיתה אמורה לחולל מהפכה ביבוא תוך הגדלת מספר היבואנים, לגוון את היצע המוצרים בשוק, להאיץ את התחרות על השקל של הצרכן, להוריד מחירים ולהקל על יוקר המחייה.

אלא ששנה בדיוק לאחר שהושקה בתרועה גדולה, נתוני משרד הכלכלה מלמדים כי רפורמת התקינה של מוצרים מיובאים מיטיבה בעיקר עם היבואנים ואינה מחלחלת, לפחות בינתיים, אל הצרכן שממשיך להזיע כל הדרך אל הקופה ולשלם ביוקר על הכל.

מנתונים של משרד הכלכלה שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי במהלך השנה האחרונה חלה עלייה של 90% בהיקף היבוא של מוצרים המשתייכים לאחת מקבוצות המוצרים שבהן חלו הקלות מרחיקות לכת במסגרת הרפורמה. מדובר בקבוצות מוצרים שלגביהן היבואנים פטורים מבדיקות תקינה יקרות במכון התקנים וזאת תוך התבססות על הצהרות שלפיהן מוצריהם עומדים בתקן או בהתבסס על תקן שניתן במכון תקנים מוכר במדינה אחרת בעולם. בחלק מהמוצרים המיובאים, כמו כיסאות מוגבהים לפעוטות, חלה בעקבות הרפורמה ירידה של 12% בעלויות היבוא. בשנה האחרונה חלה גם ירידה בעלויות היבוא של כלי אוכל מזכוכית, שהוזל בממוצע בכ־10%; מיטות לתינוקות הוזלו בכ־8% ובמחיר היבוא של מקררים חלה ירידה של כ־6%.

עוד מעלים נתוני משרד הכלכלה כי מאז השקת הרפורמה ביוני 2022 חל זינוק משמעותי במספר הפריטים המיובאים לארץ, כך שמספרם עומד על כ־301 אלף לעומת כ־161 אלף ערב תחילת הרפורמה. בזכות המעבר למשטר של הצהרות על עמידה בתקן בינלאומי וביטול החובה להעביר את הסחורות לבדיקת מכון התקנים במהלך השנה האחרונה נרשמה צניחה של כ־70% בבדיקות התקינה בארץ. מדובר בבדיקות שנחשבות יקרות וחלקן גם אורכות זמן רב. במשך שנים ארוכות יבואנים שנדרשו להסביר את יוקר המחייה הפנו אצבע מאשימה כלפי התקינה הישראלית שמשיתה עליהם עלויות גבוהות, מעכבת שחרור של סחורות בנמלים באופן שמייקר כל משלוח ושעלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר אל הצרכן.

במשרד הכלכלה מדברים על הרפורמה במושגים של "הצלחה", אך אפשר היה לצפות שהירידה בעלויות היבוא של אלפי מוצרים תתורגם גם לירידת מחירים לצרכן הישראלי ששילם עליהם ביוקר לפני הרפורמה ממשיך לשלם עליהם ביוקר גם אחריה. את הרפורמה הובילו שרת הכלכלה והתעשייה לשעבר אורנה ברביבאי ומנכ"ל משרדה, רון מלכא. עם השקתה לפני שנה הם הציגו אותה כמהלך שיוביל להרחבת היצע המוצרים והגדלת התחרות, מה שבהכרח יוביל גם לירידת מחירים והורדת יוקר המחיה.

במהלך השנה האחרונה משרד הכלכלה נמנע ממסירת התייחסות לתוצאות הרפורמה בנימוק שהגורמים המקצועיים מטעמו עוקבים אחר התפתחותה והשפעותיה על השוק ועל היבואנים. שם הוסיפו וטענו כי בשל היקפה ועוצמתה, היבואנים נמצאים בתהליך של הסתגלות לשינויים הטקטוניים שחלים בכל הקשור ליבוא של טובין לארץ.

אתמול, בכירים במשרד הכלכלה כבר התנסחו אחרת בכל הקשור לתוצאות הרפורמה וההבטחות להורדת יוקר המחייה התחלפו בתירוצים. עכשיו זה כבר לא מכון התקנים בלבד שאחראי למחירים הגבוהים של מוצרים מיובאים אלא האינפלציה שמכה בכל השווקים בעולם וסביבת הריבית המעיקה כך ש"אי אפשר להיות יומרניים בכל הקשור להורדת מחירים של מוצרים מיובאים", כפי שאמר ל"כלכליסט" בכיר במשרד הכלכלה: "שער החליפין עלה דרמטית והיבוא התייקר. גם אם הרפורמה לא הובילה עד עכשיו לירידת מחירים לצרכן, היא מרסנת אותם ומונעת עלייה משמעותית יותר במחירים".

הבכיר טוען עוד כי "כל מה שכיוונו אליו קרה. היבואנים מנצלים את ההקלות שניתנו להם ועושים בהן שימוש. יש ירידה משמעותית בבדיקות התקינה והתוצאות האלה אינן מובנות מאליהן".

אתמול טען המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה בשיחה עם "כלכליסט" כי הרפורמה לא נועדה כלל להוריד מחירים, אלא להוות תשתית למהלכים נוספים בהמשך הדרך לקראת הסרת חסמי יבוא: "אנחנו מסתכלים על הנושא ב־360 מעלות ומתכוונים לפעול בכל הכוח להסרת חסמים ולגוון את היבוא עוד יותר, תוך יישור קו עם המצב באירופה. זה לא היה מתאפשר ללא השקה של השלב הראשון ברפורמה לפני כשנה", אמר.

שר הכלכלה ניר ברקת ירש את הרפורמה מקודמתו בתפקיד, ברביבאי. בימים אלה, שבהם ברקת הוא בעיקר מייצר רושם של עשייה נחושה להורדת יוקר המחייה, בסביבתו הקרובה מדברים בשבחה ועל כוונתו לשפר אותה במהלך החודשים הקרובים.

לפי מנכ"ל המשרד אמנון מרחב, "השלב הבא ברפורמה יהיה על פי העקרון המנחה של מה שטוב לאירופה טוב גם לישראל וזה רוחבי ומוחלט: ממוצרי מזון, תמרוקים, טואלטיקה ומוצרי צריכה ועד מוצרים חקלאיים. כמו בסרט 'מבצע סבתא', קודמינו בתפקיד התחילו חזק ועכשיו אנחנו נגביר את הקצב. זאת רפורמה גדולה שעוברת תהליך אבולוציוני. השוק הישראלי קטן, ריכוזי ולא תחרותי וכל התקינה שהיתה ייחודית לשוק המקומי רק הגבירה את הריכוזיות ואת היעדר התחרות".

שנה אחרי שהרפורמה יצאה לדרך, המחירים נשארו גבוהים ולצרכן אין שום קרן אור של ירידות באופק. ההקלות הנרחבות שהמדינה זימנה ליבואנים במטרה להוזיל את היבוא כוללות כאמור פטור מבדיקות תקינה, כך שההוצאות על בדיקות אלה, כמו גם זמני אחסנה ממוסכים בנמלים ירדו פלאים.

על רקע אלה, הרפורמה כללה הקמת זרוע אכיפה חזקה מטעם אגף התקינה של משרד הכלכלה הכוללת מערך של כ־50 פקחים שיעשו את בדיקות הבטיחות הנחוצות למוצרים מיובאים בשווקים עצמם. טרם הרפורמה הועסקו בשורות האגף 9 פקחים בלבד ועם יציאתה לדרך מערך הפקחים עובה וגדל ל־27 איש.

כ־20 פקחים נוספים שהיו אמורים להיקלט למערך זה טרם נקלטו בהיעדר תקציב מדינה מאושר. עם העברת התקציב בימים האחרונים משרד הכלכלה החל בהליכי גיוס של פקחים נוספים. במענה על שאלות "כלכליסט" בנושא אמרו במשרד הכלכלה כי הפיקוח על מוצרים שמיובאים לארץ במסלולים של הצהרות הוגבר משמעותית, בין השאר בהתבסס על מודיעין ועל אינדיקציות שמספקת מערכת ממוחשבת המשותפת לו ולרשויות המכס, ומספקת סימנים מעידים להפרות של כללי היבוא.

לפי נתוני משרד הכלכלה, מאז תחילת הרפורמה המערכת הממוחשבת עשתה יותר מ־4,000 בקרות על משלוחי סחורות מיובאות ושליש מהן עסק בהתאמת המוצר המיובא לתקן שחל עליו. בנוסף, במשרד הכלכלה אומרים כי במהלך השנה האחרונה התקיימו מעל 2,500 ביקורות ממוקדות אצל יבואנים בהתבסס על מידע מודיעיני שהעלה חשדות להפרות ביבוא. עם זאת, במשרד הכלכלה לא מסרו כמה דוחות נרשמו ליבואנים שנתפסו במקרי הפרה ולא אמרו מה מידת החומרה של הפרות אלה.

כשברקע התוצאות העלובות, לפי שעה, של הרפורמה המדוברת, במשרד הכלכלה ניסו אתמול לייחס את כניסת רשת קרפור לישראל כאחד מהישגיה ואמרו כי ללא הרפורמה הרשת היתה מתקשה לפעול בארץ. כך, באפריל האחרון הרפורמה הורחבה לטובת רשתות זרות שנכנסות לארץ באופן שיזכה אותן בהקלות רבות ביבוא של מותגים פרטיים שהן מוכרות במדינות אחרות בעולם. מותגים אלה כוללים צעצועים, חומרי ניקוי, כלי אוכל ועוד. לפי מרחב, כפי שהקלות אלה מסייעות כיום לקרפור, יש בהן כדי להקל על רשתות שיווק זרות נוספות שבוחנות כניסה לישראל ויצירת תחרות מול רשתות השיווק הוותיקות.