האסימון עוד לא נפל במשרד האוצר: זה לא עוד סבב

קבלת החלטות צבאיות, מדיניות וכלכליות נכונות ומושכלות היא האתגר החשוב והקשה ביותר שניצב בפנינו בימים ובשבועות הקרובים. לצורך כך, הממשלה הזו תידרש לשנות את הד.נ.א הבעייתי שהציגה בעשרת החודשים האחרונים.

אלא שלפי דיווחים שהגיעו לידי "כלכליסט" מהדיון הראשון במשרד האוצר סביב ההשפעות הכלכליות של הלחימה, עולה החשש שלפחות במשרד האוצר עדיין לא השכילו להבין את ההשלכות הכלכליות הכרוכות בה. במשרד האוצר לא נותנים משקל מספיק לאפשרות כי המלחמה הנוכחית עשויה להשפיע על הכלכלה הישראלית באופנים חדים בהרבה מאשר סבבי לחימה קודמים.

הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, אמר בדיון שהתקיים עם הנהלת האוצר אתמול בבוקר כי לא מדובר באירוע מאקרו מבחינה כלכלית. לדבריו, "בדרך כלל ההשפעה של סבבים ביטחוניים אינה משמעותית, מניסיון העבר ההשפעות זניחות, עשרות מיליוני שקלים. מלחמת לבנון השנייה מבחינת מאקרו - השפעה קצרת טווח. היה רבעון חלש, 0.3% תוצר, היתה פגיעה ברבעון אבל הפיצוי הגיע ברבעון הבא".

בהמשך דבריו, ניכר שאברמזון מנתח את המלחמה הנוכחית על פי המאפיינים של סבבי לחימה קודמים, ואומר כך: "לא ברור מה התרחיש ואירוע שהוא עד שבוע לא מעניין מבחינה מקרו כלכלית. אם יימשך יותר - יכול להיות שיהיו השלכות. המשק יודע לעבוד מרחוק. השאלה גם אם מערכת החינוך תהיה סגורה בכל הארץ או לא, אבל זה לא אירוע מאקרו מבחינה כלכלית".

אברמזון מודע לכך ש"עדיין לא יודעים את ההיקף והאורך של המערכה הזו, וככל שיהיו הערכות מצב עדכניות נוכל לבצע הערכת מצב כלכלית".

החשכ"ל מעט יותר מסויג

קו החשיבה הזה אפיין גם את ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס שאמר בדיון כי "כרגע אין עלות משמעותית, לצבא יש תקציב משלו, המשטרה ביקשה גיוס מילואים, אם יהיה צורך תיפתח מסגרת תקציבית ואז נפעל בתוכה".

גם גרדוס בחן את המלחמה הזו כמבצע נוסף ואמר: "המבצעים הקודמים לא הובילו לעלויות משמעותיות". החשב הכללי, יהלי רוטנברג, היה מסויג יותר ואמר "אין צפי בטווח הקצר לקשיי נזילות. מערכות המחשוב מתפקדות, קרן ההלוואות נערכת לסיוע לעסקים ולסיוע לעולם התעופה, ועדת הפטור נערכת לסיוע מהיר של התקשרויות משרדים".

יש לקוות שההערכות של אברמזון וגרדוס יתממשו, אך הן לא יכולות להיות התרחיש היחיד, ואולי אף לא התרחיש המרכזי. צריך לזכור שהכלכלה היא עוד נקודת מבט על המציאות, אם מבחינה מציאותית ברור לכל אזרח ולכל אדם שמתעניין בישראל כי "חרבות ברזל" הוא אירוע שונה בכמה סדרי גודל ממבצעי עזה הקודמים, הרי שגם הכלכלה צריכה לקחת את האפשרות הזו בחשבון. או בניסוחו של מנהל רשות המסים החדש שי אהרונוביץ', "זה כן אירוע מאקרו מבחינה כלכלית, אירוע קשה, עם חטופים, עם כמות מגויסים שכנראה לא היתה מאז חומת מגן".

הסיכונים הכלכליים שיכולים להתממש בימים הקרובים הם רבים. מי שאמור למנות אותם הם לא העיתונות הכלכלית, אלא דווקא הכלכלנים במשרד האוצר. היחלשות דרמטית של השקל, עלייה בעלות גיוס החוב של המדינה (אם דרך הורדת דירוג, ואם דרך השווקים), ירידה ארוכת טווח בפעילות הכלכלית, שינוי הסנטימנט של המשקיעים, והגדלת תקציבי הביטחון.

"השפעה מהותית יותר"

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות ציין כי "בניגוד למבצעים השונים בדרום בשנים האחרונות להם היתה השפעה מזערית על השווקים, למלחמה שהחלה בסוף השבוע צפויה להיות השפעה מהותית יותר".

מעבר לקונספציה המתבססת על מעין כלל טבע שלפיו "סבבי לחימה לא משפיעים על הכלכלה" ללא אבחנה בין הסוגים של הסבבים, יש התעלמות מפתיעה מסביבת המאקרו הרחבה. צריך לזכור שרוב סבבי הלחימה בעזה נעשו בסביבה של ריבית נמוכה שבה המאבק על מקורות ההשקעה נמוך יותר. יתירה מכך, אנו נמצאים כעת בעיצומו של מיתון בקטר ההייטק הישראלי, ובתוך אי ודאות גדולה סביב המבנה המשטרי העתידי של ישראל. את כל הדברים הללו יש לנתח יחד. כי המשקיעים והמדרגים מסתכלים על הדברים הללו יחד.

מן הצד השני, יש גם לקח שהמערכת הביטחונית והמדינית יכולה ללמוד מעולם המדיניות הכלכלית, אין שנת תקציב שבה אין לחצים כלכליים של הטווח הקצר, שנה שבה לפתע עולות דרישות מהציבור או ממגזר מסוים להרחבה תקציבית. בשנים האחרונות הכרנו את זה סביב האינפלציה ויוקר המחיה. במצב כזה, האתגר של מקבלי ההחלטות הוא לתרגם את הלחצים של הטווח הקצר למדיניות כלכלית נבונה לטווח הארוך. במקום לפקח על מחירים להוריד מכסים, במקום לסבסד מוצרים להגדיל את התחרות, במקום תלושי מזון לפתח הכשרות מקצועיות.