מקנייבסקי, דרך רוטשילד ועד וודסטוק: האם מרי אזרחי יכול באמת להצליח?

מרי זה לא מרד. מרי אזרחי אינו מרד נגד השלטון, אלא הפרת חוק בלתי אלימה שמתבצעת כלפי שלטון שמכירים בו אבל סבורים שהחלטותיו בלתי נסבלות. השאלה כמה תמיכה יקבלו פעולות המרי תלויה בכמה עריץ השלטון, כמה עריצה הפעולה שלו וכמה נזק גורם המרי. כמובן, לנכונות להפר חוק יכולים להיות מחירים של מאסר וענישה.

ב' זה בית. סביר להניח שפעולת המרי האזרחי האהודה והמוסכמת ביותר שהייתה בישראל היתה ב-2011, כאשר אלפי צעירים הקימו בניגוד לחוק התנחלות ענק בשדרות רוטשילד בתל אביב במחאה על מצוקת הדיור. עוד דוגמה למרי אזרחי קלאסי הוא חסימת הכבישים והרכבות על ידי תנועת "הנכים הופכים לפנתרים", תוך ניצול העובדה שפינוי שלהם נראה כל כך רע בתמונות.

תהיה שביתה כללית? מרד מיסים נראה כצורה יעילה ביותר של מרי אזרחי – אבל בתקופה שבה 90% מהמועסקים שכירים והמיסים מנוכים משכרם, הוא לא מאוד מעשי. שביתה כללית במשק היא אמצעי מרי אזרחי שאפשרי גם היום, אבל היא דורשת את שיתוף הפעולה של ההסתדרות וועדי השלטר. ככל ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ינקוט עמדות נוקשות יותר במשאים ומתנים הרבים הצפויים השנה על הסכמים קיבוציים, גדלים הסיכויים שההסתדרות תהפוך לאופוזיציה לממשלה.

רכבת ללא רכבת. אחד מאבות המרי האזרחי הוא הוגה הדעות האמריקאי הנרי דיוויד תורו, שטען שלאזרחים אסור להשלים עם חוסר צדק ועליהם לפרוץ את גבולות ההתנגדות המקובלים בדמוקרטיה. תורו היה שותף ל"מסילת הרכבת המחתרתית" – רשת הברחה של אלפי עבדים שחורים לקנדה, שלמרות שמה לא היתה מבוססת על רכבת כלל.

המרי של השכן. הגבלות הקורונה היו רצופות אירועים של מרי אזרחי. את ההובלה לקח ללא ספק מנהיג הציבור החרדי הרב חיים קנייבסקי, שהורה להשאיר את תלמודי התורה לבנים פתוחים. בציבור הערבי היתה תופעה של חתונות המוניות כרגיל, ואילו הציבור החילוני המשיך בחלקו לקיים שגרת מסחר ובתי קפה. כל צד ראה את המרי של השכן - ופחות את שלו.

המרי של פייגלין. ב-1994 היה משה פייגלין שותף להקמת תנועת "זו ארצנו", שהובילה פעולות מרי אזרחי כנגד הסכמי אוסלו. שני המהלכים המרכזיים שלה היו חסימת 87 צמתים ברחבי הארץ באוגוסט אותה שנה והקמת 15 מאחזים. פייגלין נדון לשישה חודשי מאסר שריצה בעבודות שירות. לפי פייגלין, מדובר ב"שימוש בכלי הדמוקרטי הנעלה של מרי אזרחי בלתי אלים".

הסתערו על הכנסת. ב-7 בינואר 1952 קרא מנהיג חרות מנחם בגין לאזרחי ישראל לקיים מרד מיסים ומרי אזרחי כנגד הסכם השילומים עם גרמניה, גם אם המשתתפים יילקחו ל"מרתפי עינויים" ול"מחנות ריכוז". בעקבות הנאום, הסתערו רבים מהם על הכנסת. בגין הושעה מהכנסת לשלושה חודשים.

האתר של אלדד. לקראת ההתנתקות הקים ח"כ (דאז) אריה אלדד ממולדת ב-2005 אתר בשם "מרי אזרחי", בו פירט שורה ארוכה של צעדים שאותם הגדיר "בלתי חוקיים אך מקובלים במסגרת של מרי אזרחי בעולם כולו", ביניהם אי תשלום מסים, החזרת תעודות זהות וחסימת כבישים ונתיבי תחבורה אחרים. בפועל, המרי האזרחי המשמעותי ביותר בהתנתקות היה ההתבצרות של צעירים רבים במבנים, מה שחייב פינוי בכוח.

דור האקווריוס. תנועת נוער הפרחים בשנות ה-60 לוותה בתופעת סרבנות לצווי גיוס למלחמת וייטנאם. השלטונות האמריקאים ראו בכך כמובן עריקות, אבל המרי האזרחי הזה זכה להנצחה רומנטית במיוחד במחזמר "שיער".

מלח על הפצעים. שני מנהיגים שמזוהים עם מרי אזרחי בלתי אלים הם אבי הודו המודרנית מהטמה גנדי ומנהיג תנועת השוויון של השחורים בארצות הברית מרטין לותר קינג. גנדי התמחה בהובלת חרמות על תוצרת בריטית בהודו בניגוד לחוק הבריטי שאסר זאת, ובין היתר הנהיג חרם על מלח מתוצרת בריטית. קינג נעצר 29 פעם במהלך תהלוכות, הפגנות וצעדי מחאה אחרים שהנהיג.

אי אלימות גוררת אלימות. העובדה שמנהיגים של מרי אזרחי מתנגדים לאלימות כנראה מרגיזה את יריביהם במיוחד. כך גם גנדי וגם קינג נרצחו, שניהם לאחר מספר התנקשויות שנכשלו.