ברקע מתקפת חמאס: פוליטיקאים במערב מקצינים עמדות נגד מהגרים מוסלמים

בשבועות האחרונים צף מחדש ובאופן ויראלי שער גיליון אוקטובר 2016 של המגזין היוקרתי והוותיק "נשיונל ג'יאוגרפיק". "האירופים החדשים", נכתב על רקע תמונה של משפחה מוסלמית. "כך גלי הגירה מעצבים מחדש את היבשת", מציינת כותרת המשנה.

התופעה הזו איננה מקרית. המלחמה בעזה והפילוג בין תומכי ישראל ופלסטין הלהיטו מחדש את הוויכוח הציבורי על הזהות האירופית, ובמקרים מסוימים גם האמריקאית. התהיות העולות עתה הן לגבי מהותן של אותן זהויות והגדרת גבולותיהן. בהתאם, ארגונים ופוליטיקאים מהימין הקיצוני מקדמים אג'נדה נגד הגירה, זאת תוך שימוש בתחושות אסלאמופוביות שהמלחמה השיבה למרכז השיח כחלק מהפחדים הישנים של אירופה. ניסוח התופעה שונה מעט בין מדינות. בעוד בגרמנית מתקיים דיון על "זרות יתר" (Überfremdung), בשוויץ מתייחסים ל"אוכלוסיית יתר זרה" (Surpopulation Etrangère). עם זאת, הביטויים נועדו כולם כדי לתאר את החשש מפני אובדן היכולת לזהות את התרבות המקומית בעקבות כניסה מואצת של מהגרים, פליטים או אפילו עובדים זמניים.

דוגמה בולטת לחששות הללו היא התחזקותו של הפוליטיקאי ההולנדי חרט וילדרס, מנהיג המפלגה הקיצונית הימנית PVV שהוכתר כמנצח בבחירות הכלליות שנערכו בשבוע שעבר. וילדרס בונה את הקריירה שלו כבר עשרות שנים, אך עלייתו כעת נישאת על גבי המלחמה בעזה, והיא הביטוי האחרון לסנטימנט המתחזק של הפניית עורף למדיניות הידיים הפתוחות למהגרים ומבקשי מקלט.

הולנד: עלייתו של "טראמפ האירופי"

נראה כי כמעט כל מדינה מערבית מרגישה כי היא האטרקטיבית ביותר עבור מהגרים ופליטים ומרגישה כך גם לגבי החוקים שלה. לכן, מדינות רבות מנסות להקשיח את החוקים הללו כדי להקשות בכניסת מהגרים. בה בעת, אין ספק כי הולנד היא זו שבחרה באחד הפוליטיקאים הקיצוניים ביותר למימוש המשימה הזו, פוליטיקאי שנהנה כעת מהתחזקות מפתיעה ומעוניין להטיל מכסות קשיחות על פליטים ולבצע הבחנות מפלות יותר ביניהם.

"זה הספיק עכשיו. הולנד לא יכולה לסבול את זה יותר", ציין וילדרס בדיון שהתקיים לקראת הבחירות. "אנחנו צריכים לחשוב קודם כל על האנשים שלנו. הגבולות נסגרו. אפס מבקשי מקלט", הדגיש. ב־7 באוקטובר המפלגה של וילדרס עמדה על 12% בלבד בסקרים, נתון שזינק פי שניים כמעט ברקע מחאות ענק פרו־פלסטיניות שהתקיימו באמסטרדם. בעקבות ההישג שרשם בבחירות, וילדרס פועל כעת על מנת לגייס לצדו שותפים מתונים בניסיון להרכיב את הממשלה הבאה.

שיעורי ההצבעה הגבוהים שרשמה מפלגת PVV בהנהגתו מאותתים על הכיוון החד שאליו נעים הבוחרים ההולנדים — סובלנות הולכת ופוחתת למדיניות ההגירה. וילדרס, המכונה "טראמפ האירופי", מכוון את חיציו היישר אל הקהילה המוסלמית במדינה. בין היתר, הוא ניסה להוביל קמפיינים שיאסרו על הממשלה לממן מסגדים או פעילות של ארגונים אסלאמיים בהולנד ויוציאו אל מחוץ לחוק את הקוראן וגם את הבורקה, כיסוי הראש המלא של הנשים המוסלמיות.

גרמניה: קיצוץ סיוע למבקשי מקלט

בדומה לארצות הברית, גם הממשל הגרמני מפגין עמידה איתנה לצד ישראל מאז מתקפת חמאס. בעוד הקנצלר אולף שולץ ציין כי ביטחון ישראל הוא חלק מאחריותה ההיסטורית של גרמניה, סגנו רוברט האבק העניק לרעיון משמעות מוחשית עם האזהרה כי תושבים שאינם אזרחי גרמניה ומביעים תמיכה בחמאס, עלולים לאבד את מעמד התושבות שלהם. שרת הפנים ננסי פאסר הדהדה מסרים דומים, ואילו ריקארדה לאנג, מנהיגה משותפת של מפלגת הירוקים שחברה בקואליציית השלטון, קראה לממשלה להתקדם במהירות עם "הסכמי ההחזרה" שיאפשרו גירוש של מהגרים שאינם זכאים למקלט. לאנג אף קראה לכינונה של תוכנית שתמנע "מעוד ועוד אנשים להגיע". חברה נוספת בקואליציה, FDP, התחייבה לקצץ סיוע כספי למבקשי מקלט.

במפלגות הימין הקיצוני הנמיכו את רף ההגדרה של "תומך חמאס" וטענו כי מהגרים ממדינות ערביות הם האשמים הבלעדיים בעלייה במקרי האנטישמיות מאז 7 באוקטובר. סגן ראש הממשלה של בוואריה הוברט איוונגר ממפלגת Freie Wähler, שידוע כמי שעסק בפעילות ניאו־נאצית בצעירותו, ציין לאחרונה כי האנטישמיות היא תוצר של "הגירה בלתי מבוקרת". הודעה רשמית של מפלגת הימין הקיצוני הגדולה במדינה, ה־AfD, הזהירה במסגרת הודעת הגינוי על מתקפת חמאס מפני "אנטישמיות אסלאמית מיובאת". זוהי אותה AfD שקבעה במסמך המדיניות שלה ב־2016 כי "האסלאם הוא לא חלק מגרמניה".

דנמרק: גירוש פליטים סורים

במדינה הסקנדינבית הקטנה פועלים זה שנים להחלת מדיניות של אפס מבקשי מקלט ומאיימים שוב ושוב לגרש בחזרה לסוריה פליטים שהגיעו לפני כמה שנים, בטענה כי חלקים של מדינתם הם עתה שוב בטוחים למחיה. למדיניות ההגירה הקיצונית הזו אחראים שלטון סוציאל דמוקרטי ונציגים המגדירים עצמם מרכז־שמאל. ייתכן והעובדה שמדובר במפלגת מרכז, מייצרת סוג של לגיטימציה. עד כדי כך, שהמפלגה השמרנית בבריטניה אימצה את ההסכם שהשיגה דנמרק עם רואנדה לגירוש "מבקשי מקלט ספונטניים".

אך כמובן שלא כל הפליטים נולדו שווים, ובזמן שיד אחת פועלת לגירוש פליטים מדנמרק לסוריה, ביד השנייה קלטה המדינה רבבות פליטים אוקראינים תוך מאמץ לאפשר להם התאקלמות מהירה בלימודים ועבודה במדינה. את המדיניות הזו הגדירו בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, "גזענית, ערמומית וצבועה".

אפשר להבין, אם כך, שבאווירה פוליטית שהיא בין כה וכה עוינת לפליטים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה, הרטוריקה נגדם רק תגבר בעת הזו. הפעם היה זה תורה של מפלגת העם הדנית הימנית הקיצונית שמחפשת לנכס לעצמה הון פוליטי במאבקה במהגרים המוסלמים. בשבועות האחרונים חבר המפלגה אנדרס ויסטיסן, שמכהן גם כחבר בפרלמנט האירופי, צייץ על כך שוב ושוב. בין השאר, הוא טען כי "מתקפות אלימות, שנאת יהודים, תעמולה אסלאמית וחברה מפולגת: זה מה שההגירה המוסלמית עשתה לדנמרק". אחר כך הוא הקצין את עמדתו בהציגו נתונים סטטיסטיים על פליטים פלסטינים שקלטה המדינה ב־1992. "מבין כל האנשים שהגיעו אי פעם לדנמרק, הפלסטינים הם מהפושעים הגדולים ביותר ומתערים בה במידה המועטה ביותר. לכן, כמובן, אסור לנו לאפשר לפלסטיני אחד להיכנס לדנמרק".

צרפת: היפוך במפלגה האנטישמית

בצעדת ענק נגד האנטישמיות שהתקיימה בפריז מוקדם יותר החודש צעדו לצד יהודים ופעילים אחרים חברי קבוצה לא צפויה — מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן. Rassemblement National היתה ידועה לאורך השנים כאנטישמית, במיוחד בהנהגת אביה של מרין, ז'אן־מארי לה פן, שהתייחס לתאי הגזים כאל "פרט בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה". לה פן הבת מינפה ביעילות את אירועי 7 באוקטובר ואת המלחמה בעזה כדי להכשיר את מפלגתה הקיצונית. בהפגנה היא בלטה לצד יריבים פוליטיים, שהצטיירו למראית עין כשותפים, ובדרך גם חיזקה את האג'נדה של מפלגתה נגד הגירה.

האסטרטגיה הזו נחלה הצלחה, גם אם חלקית. "עבורי, הדנ"א של הימין הקיצוני הוא אנטישמיות", ציין עורך הדין וצייד הנאצים סרז' קלרספלד בריאיון ל"Le Figaro". "כשאני רואה מפלגה גדולה נוטשת את האנטישמיות ואת הכחשת השואה וצועדת לעבר ערכי הרפובליקה, אני שמח". עבור אחרים, המשחק הפוליטי חזק מכל. "לאיש אין ספק לגבי הכוונות של הימין הקיצוני. לתמוך בקהילה אחת כדי להדיר אחרת", אמר דובר ממשלת צרפת אוליביה וראן במסיבת עיתונאים אחרי ההפגנה.

ארצות הברית: חזרתו של איום ישן

בזמן שהנשיא ג'ו ביידן קורס בסקרים, עם 40% תמיכה לפי נתונים אחרונים, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ נמצא שם כדי לקושש את הקולות. מאז מתקפת 7 באוקטובר הממשל האמריקאי הביע תמיכה בלתי מתפשרת בישראל, תמיכה אשר בחלוף הזמן החלה לפגוע במעמדו של הנשיא הדמוקרטי בקרב הבוחרים הצעירים והציתה שיח נרחב בקרב הציבור הכללי על תפקידה של ארצות הברית במלחמה. טראמפ, שמתמודד על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, חזר עתה לדון באחד הנושאים האהובים עליו — הגירה. טראמפ, שהצו הנשיאותי הראשון שעליו חתם היה איסור גורף על כניסת מוסלמים לארצות הברית, חזר לנופף באותה רטוריקה. בין השאר, הוא אמר כי אם ייבחר לקדנציה שנייה, הוא יאסור את כניסתם של כל מי שאינם מאמינים בזכותה של ישראל להתקיים. כמו כן, בכוונתו לבטל אשרות של סטודנטים זרים "אנטישמים" ולאסור כניסת מהגרים מלוב, סומליה, סוריה ותימן "או מכל מקום אחר שמאיים על ביטחוננו". עוד הדגיש: "אם אתה רוצה להשמיד את מדינת ישראל אתה פסול (כניסה — ו"א), אם אתה תומך בחמאס או באידיאולוגיה שמאחורי חמאס, אתה פסול, ואם אתה קומוניסט, מרקסיסט, או פאשיסט — אתה פסול".