ברקע פשיטות רגל וכתבי אישום: ההשקעות בקריפטו צנחו בשנה החולפת ב-74%

ההשקעות בשוק הקריפטו ב-2023 קרסו ב-74% לעומת 2022 והסתכמו ב-7 מיליארד דולר, כך לפי נתוני קראנצ'בייס.

עיקר הנפילה נרשמה ברבעון האחרון של השנה, אז גייסו סטארט-אפים הפועלים בתחום המטבעות, בלוקצ'יין או ווב 3, כ-1.1 מיליארד דולר – נפילה של 65% בהיקף ההון לעומת הרבעון האחרון של 2022.

הירידה החדה בהשקעות מגיעה על רקע גל של פשיטות רגל בחברות קריפטו ענקיות לצד שורת כתבי אישום והרשעות נגד מנהליהן.

אלה כוללים את פשיטת הרגל של החברה הישראלית-אמריקאית צלזיוס, בורסת המסחר FTX, וחברת טרהפורם. מייסד FTX סם בנקמן פריד עצמו הורשע בהונאת משקיעים ולקוחות, בעוד שמייסד בורסת המסחר הגדולה בעולם בייננס הודה בשורת אשמות לרבות אי עמידה בכללי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

לפי קראנצ'בייס, שנת 2023 הייתה החלשה ביותר של הענף מאז 2020 אז הושקע בשוק 5.7 מיליארד דולר. במהלך 2021, השנה החזקה ביותר בשוק הקריפטו במונחי גיוסים, הושקעו בשוק הקריפטו 33 מיליארד דולר. בנובמבר של אותה שנה נסחר הביטקוין בשיא כל הזמנים – 64 אלף דולר למטבע, שנה אחר כך כבר נסחר בשפל של 16 אלף דולר ובמהלך 12 החודשים האחרונים שוב זינק למחיר של 40 אלף דולר. הזינוק האחרון במחיר נעשה על רקע הציפייה לאישור ולבסוף האישור לתעודת סל על הביטקוין על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

האישור שהתקבל במהלך ינואר דחף את מחיר המטבע עד ל-48 אלף דולר בשל האפשרויות הגלומות בו להכניס משקיעים מוסדיים רבים חדשים להשקעה בשוק בכלל ובביטקוין בפרט.

לאורך השנה החולפת, רק שמונה סטארט-אפים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין רשמו גיוסים גבוהים מ-100 מיליון דולר, זאת לעומת 118 גיוסים כאלו ב-2022, כך לפי קראנצ'בייס.

הגדול מבניהם הוא פרויקט מטבע קריפטו "בתאימות לחוקי השריעה", מבוסס בשוויץ בשם Islamic Coin. הגיוס בוצע ביוני, הסתכם ב-200 מיליון דולר ונעשה על ידי ABO Digital. Islamic Coin נוסדה ב-2021 על ידי צמד יזמים מאיחוד האמירויות ונועדה "לספק שירות ל-1.9 מיליארד מוסלמים בעולם", באמצעות פלטפורמה פיננסית "שמפגישה בין אתיקה למסורת של פיננסים אסלאמיים". מטבע הפרויקט טרם הונפק.

ב-2022 סבב הגיוס הגדול ביותר היה שייך ל-Yuga Labs (מנפיקות "הקופים המשועממים) ו-Polygon, כל אחד מהסטארט-אפים גייס 450 מיליון דולר.