משיפוצים ועד רהיטים: משק בית מוציא עוד 4,100 שקל בשנה על דיור

מדד הדיור עלה בשנה האחרונה ב־3.7%. אולי זה לא נשמע הרבה, אבל מדובר בסעיף הכי גדול במדד המחירים לצרכן, שעולה בשנים האחרונות. העלייה האמורה נשמעת צנועה לעומת העלייה במחירי הדירות - 15.4% בשנה האחרונה, ולכן חשוב להבהיר את ההבדלים ביניהם: רכישת דירה נחשבת לאפיק השקעה ולכן היא לא נכללת בסל ההוצאות של משקי הבית.

הכתבה הראשונה בסדרה: משפחה מוציאה על דלק 2,000 שקל יותר בשנה

סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן מודד את השינויים בעלות של סל קבוע של הוצאות על דיור, והוא מכיל תחתיו שלושה תתי־סעיפים. העיקרי בהם הוא שירותי דיור בבעלות הדיירים, שתכליתו להצביע על "הוצאה הכרוכה בשימוש בדירה בבעלות". סעיף זה מהווה 70% מסעיף הדיור והוא עלה בשנה האחרונה ב־3.4%. סעיף נוסף הוא שכר הדירה (כרבע מסעיף הדיור) שעלה בשנה האחרונה ב־1.6% וסעיף הוצאות דיור אחרות (תיווך, ביטוח, עריכת חוזים) שעלה ב־20.5%, אך משקלו רק כ-4% מסעיף הדיור.

קשה למצוא נתונים מלאים על היקף ההוצאות של ישראלים על דיור ב־2022. הנתון הרשמי היחיד שקיים הוא ההוצאה לצריכה פרטית על דיור, שהתפרסמה ביוני. לפי הנתונים, ההוצאה של משקי הבית על דיור נמצאת בעלייה מתמדת ונכון לרבעון הראשון של השנה עמדה על 48.6 מיליארד שקל - מדובר בעלייה של 1.3% לעומת הרבעון הקודם ועלייה של 5.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המיליארדים האלה התחלקו בין הוצאה על שירותי דיור בבעלות הדיירים - 33.9 מיליארד שקל (עלייה של 5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד), שכר דירה - 9.72 מיליארד שקל (עלייה של 4.8% לעומת התקופה המקבילה ב-2021) והוצאות אחרות - 3.65 מיליארד שקל (עלייה של 9.4% לעומת אותה תקופה ב־2021).

עוד עולה מתוך הנתונים כי ההוצאה לצריכה פרטית על דיור לנפש עמדה ברבעון הראשון של 2022 על 5,134 שקל. מדובר על עלייה של 0.9% לעומת הרבעון הקודם ו־3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ישנו פער בין הגידול בהוצאה הכללית על דיור להוצאה לנפש על דיור. הדבר מזכיר שוב את הבעייתיות בנתון ההוצאה לצריכה פרטית, שמושפע מגורמים סביבתיים והתנהגות הצרכנים. כמו כן הן מושפעות לא רק מעליות מחירים אלא גם ממספר משקי הבית שמתווספים.

כדי לנסות להבין את ההשפעה בפועל על הכיס של משקי הבית, צריכים לחזור לסקר משקי הבית האחרון שבחן את ההוצאות ביחס להכנסה ולפי נפש סטנדרטית. אלא שנתוני הלמ"ס מתייחסים לשנת 2018, לפני הקורונה ולפני שהאינפלציה זינקה. לכן ניתן לאמוד את ההוצאות כיום ביחס לשינוי שחל מאותה שנה רק בסעיף הדיור במדד ובמונחי מחירים של אותה שנה. סעיף הדיור בין מאי 2018 למאי 2022 במדד המחירים לצרכן השתנה ב־8.4%. על פי נתוני הסקר, ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור ב־2018 למשק בית עמדה על 4,089 שקל. בהנחה שדפוסי הצריכה של משקי הבית לא השתנו באופן דרסטי, אזי ההוצאה החודשית לדיור צפויה לעלות בכ־344 שקל בממוצע בחודש ולעמוד על 4,433 שקל בשנה. מדובר בתוספת ממוצעת של 4,122 שקל לשנה למשק בית.

במשפחה עם שלוש נפשות (ממוצע נפשות למשק בית בישראל באותה שנה עמד על 3.24) אזי התוספת צפויה להסתכם ב־351 שקל בחודש וב־4,212 שקל בשנה. במשקי בית עם ארבע נפשות הסכום יעלה ל־4,355 שקל בשנה ובמשקי בית עם חמש נפשות — ל־4,689 שקל תוספת לשנה.

מדד המחירים לצרכן מכיל עוד שני סעיפים הקשורים לדיור. הראשון הוא סעיף תחזוקת הדירה, שעלה בשנה האחרונה ב־3.4%, והשני הוא ריהוט וציוד לבית, שעלה בשנה האחרונה ב־6.6%. אמנם משקלם בצריכה החודשית נמוך משמעותית מסעיף הדיור, אך הם לא ניתנים לביטול. סעיף תחזוקת הבית, למשל, כולל תשלומי חשמל, גז ומים שעלו בשנה האחרונה ב־3%, מסים עירוניים כמו ארנונה שעלו ב־3% השנה. תחזוקה ושיפור הבית (שיפוצים ותיקונים) עלו ב־7%.

ובחזרה למחירי הדירות, שעלו בשנה האחרונה ב־15.4%, כשדירות חדשות התייקרו ב־21.8%. את השפעת עליית מחירי הדירות ניתן לראות בנתוני המשכנתאות שבנק ישראל מפרסם, שלפיהם המשכנתא הממוצעת שנלקחה במאי האחרון עמדה על כ־995 אלף שקל - עלייה של 13.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עוד עולה מהנתונים, שהציבור הישראלי מעמיס על עצמו יותר ויותר - כשההחזר החודשי בשיעור של 40%-30% מההכנסה נמצא בעלייה מתמדת. בנוסף, משך נטילת המשכנתא הולך ומתארך וקושי זה אף צפוי לגדול בעקבות העלאת הריבית במשק שנכון להיום עומדת על 1.25%. כפי שפורסם ב"כלכליסט" מדובר על התייקרות של 220 שקל בהחזר החודשי על משכנתא ממוצעת בתוך שלושה חודשים בלבד, ועד סוף השנה היא צפויה להגיע לתוספת של 530 שקל למשכנתא.