תומר ראב"ד: "אם לא תהיה חשיבה רציונלית של הרגולטורים - המשקיעים יתרחקו מישראל"

"אם לא תהיה חשיבה רציונלית של הרגולטורים, המשקיעים – הקרנות הזרות וחברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות יתרחקו מישראל", כך אמר תומר ראב"ד, מנכ"ל בי-קום במסגרת פאנל בנושא תשתיות בהנחיית כתב כלכליסט יובל שדה, בוועידת התחזיות של כלכליסט והפניקס.

ראב"ד אמר עוד כי "בעוד 20 שנה יהיו פה כמעט 20 מיליון איש, 10 מיליון רכבים על הכביש והתשתיות הפיזיות היום לא יחזיקו את זה. ישראל היא המדינה שהאוכלוסייה שלה גדלה הכי מהר ב-OECD וככל שהמדינה תגיע לעתיד לא מוכנה עם תשתיות תקשורת ותכנון טווח ארוך של הממשלה אנחנו נהיה בבעיה".

עמית לנג, מנכ"ל מקורות אמר כי בכל הקשור למשק המים ביחס למשבר האקלים וצרכי האוכלוסיה ישראל ערוכה היטב לשנים הבאות, כאשר שמירה על היתרון הזה יחייב אותנו בהמשך השקעות לטווח ארוך. "בחמש-שבע השנים הקרובות לא צפוייה להיות בעיית מים בישראל. ההשקעות בוצעו ואנחנו לא תלויים בתקציב המדינה. נגייס בקרוב את הסכום הדרוש כדי להמשיך את הפיתוח".

לדברי דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר, השקעה בתשתיות זה דבר הכרחי. "נהיה 16 מיליון תושבים ב-2050 ואנחנו מדברים בעוד 15-20 שנים על חוסרים בחשמל, במים, טיפול בפסולת, ביוב, ניקוז. לא נוכל לחיות כאן בלי השקעה בתשתיות. הביוב יזרום וחייבים להשקיע את המיליארדים הדרושים כדי לבנות את יחידות הדיור הנחוצות. בלי ביוב אי אפשר לבנות".

עו"ד יהודה רווה, מייסד משותף, קרן תשתיות ישראל אמר כי "בלי מים אין חיים, בלי אנרגיה אין תקשורת ובלי תקשורת אין קידמה. אחד הכשלים של הגדולים של ממשלות ישראל שנמשך עשרות שנים הוא שאין שום קשר בין גידול באוכלוסיה לבין ההשקעה בתשתיות. ישראל במקום האחרון ב-OECD בהשקעה בתשתיות לעומת המקום הראשון בטכנולוגיה".

על עליות מחירי המים אמר לנג כי יש תופעות עולמיות של התייקרויות הפחם: "התשומות מתייקרות והכול מתייקר. במים ההשפעה של החשמל היא לא אחד לאחד. מים צורכים הרבה אנרגיה אבל במקורות אנחנו הולכים וצורכים פחות אנרגיה על כמות נתונה של אספקת מים".

בסלולר המחיר לצרכן בישראל הוא מהנמוכים בעולם, אך יש צורך בחשיבה קדימה, אמר ראב"ד. "יש שוק תחרותי לשירותי תקשורת אבל הפוקוס שלי הוא שיש לחשוב קדימה על תשתיות בתקשורת. שירותי התקשורת לא יתפקדו כפי שצריך אם לא יהיו תשתיות. אם לא נכניס לחשיבה שתשתית דיגיטלית היא לא פחות חשובה מתשתיות אחרות זה פשוט לא יעבוד. לא נוכל בקורונה לעבוד מקריית שמונה. כל החשיבה הנוגעת לחסמים הרגולטוריים הקיימים היום צריכה להיות ל-20 שנה קדימה ולא 20 שנה אחורה".

לדברי זילבר, שדה התעופה קרוב לקריסה. "מה שיקרה זה שיהיו שעות שאי אפשר לטוס בהן. הקמה של יישובים חדשים היא לא הפתרון. אנחנו מנסים לקדם את מטרופולין באר שבע, לבנות עוד מטרופולין מדרום לבאר שבע זה לא הפתרון. צריך לבצע את ההשקעות הנדרשות. במטרופולין תל אביב להשקיע במטרו, בלי המטרו אין לו סיכוי לחיות. למשוך תשתיות לאזורים חדשים זה לא הפתרון – צריך לחזק את המטרו-פולינים הקיימים".

לדברי רווה "המדינה לא הולכת למקום טוב. כל הרגולציה, אם תושפע משיקולים פוליטיים היא תגרום לכך שאף אחד לא ירצה להשקיע פה".