"ישראל מעצמת משחקים מטורפת - היא וטורקיה מובילות את התחום במזרח התיכון"

"אם הייתי צריך להשקיע מיליארד דולר על מנת להפוך את ישראל למעצמת גיימינג הייתי משקיע בחינוך, ובתשתית שמאפשרת ליזמים ומתכנתים להצליח פה בארץ", כך אמר אדם פישר, שותף בכיר, קרן Bessemer בפאנל בהנחיית אליחי וידל CTech בועידת הגיימינג של כלכליסט בשיתוף Playtika ו-Google. "אני מאמין בשוק החופשי ושכסף לא בונה עסק כי צריך יצירתיות ולהצליח מול התחרות", אמר.

איזי וידרה, שותף מנהל Remagine Venture אמר כי הוא היה משקיע בחינוך ושיש לתת ליזמי העתיד את התשתיות להצלחה, אבל אם היה צריך להשקיע מיליארד דולר בגיימינג היה רוצה סטודיו טריפל A שמוציא משחק טייטל אמיתי.

איתן רייסל, מייסד ושותף מנהל ב-Vgames אמר כי תעשיית המשחקים צומחת מאינדיבידואלים ואינדיבידואליות שמייצרים תוכן ושם היה משקיע את רוב הכסף, בעוד שרועי קארו, סמנכ"ל סיכונים ואסטרטגיה Fireblocks היה משקיע בשיתופי פעולה.

"ישראל היא מעצמת משחקים מטורפת. לפעמים לא מייחסים לה את הנפח אבל היא אחת המעסיקות הגדולות, מבחינת תשלומי מסים והשפעה על התל"ג. יש חברות ענק כמו MoonActive, פלייטיקה, חברות ענן ובחלקן אנחנו משקיעים על מנת לייצר את הדור הבא. יש לנו איזורים שאנחנו עוד לא שחקן אקטיבי בהם אבל זה עניין של זמן. אנחנו ושכנתנו טורקיה מובילים יפה במזרח התיכון את התעשייה", אמר רייסל.

לדברי וידרה 60% מההכנסות של אפ-סטורס מגיעות ממשחקים ואנחנו עדיין לא יודעים לאמוד את האימפקט של זה וכיצד גיימיפיקציה תשפיע על תחומים אחרים. "ישראל היא כבר שחקנית משמעותית אבל זה עדיין לא מפותח מספיק מהצד של השקעה בארץ. יש המון הבטחה וזה תחום שיילך ויתפתח, גם בלוקצ'יין, קלאוד, גיימינג, AI, יש הזדמנויות כניסה ליזמים, יותר יזמים, יותר כסף ויותר חברות שנבנות כאן".

לשאלה האם השקעה בגיימינג זה תחום טבעי עבורו או שזו הרפתקה אמר פישר כי "תמיד השקענו בתחום הגיימינג, בארץ רק שנתיים וחצי בחמישה סטודיו. הדור הבא ישחקו הרבה יותר וזה יהיה חלק מהחיים שלנו לא רק בילדות או בני נוער. אני חושב שזה נורא חשוב במדינת ישראל וזה גם נותן למדינה שלנו חשיפה אחרת, משהו שהוא נגיש לכל העולם ואני חושב שזה גם תחום שהוא הרבה יותר נגיש למי שלא למדו טכנולוגיה, שאינם מהנדסים".

לשאלה אם הדעיכה בשנתיים האחרונות בקולנוע ההוליוודי היא משהו שתעשיית הגיימינג ממנפת השיב רייסל כי "משחק זה כמו סידרה בנטפליקס שלא נגמרת לעולם. בסוף יש X שעות ביום ואנחנו בתחרות על זמן. זה מדהים לראות היום שאם פעם סרטים היו הופכים למשחקים היום זה הפוך ובסוף כולנו נלחמים על אותו זמן ותשומת לב הצרכנים".

קארו אמר כי הרבה מערבבים בין בלוקצ'יין לקריפטו כאשר הרבה מהמוניטין הבעייתי נובע מהקריפטו. "בלוקצ'יין זה לקחת את הטכנולוגיה כדי לבנות דברים חדשים: עולמות הפיימנט, בנקים ונכסים, הבורסה יצאה עם אג"ח דיגיטלי והאיזור השלישי הוא ווב 3 שיותר רחב מגיימינג אבל עולם הגיימינג פשוט בנוי לזה. כסף וירטואלי, נכסים וירטואליים,זו טכנולוגיה צומחת כי יש אקוסיסטם ענק ותעשיית הגיימינג יכולה לרכוב עליו".

וידרה סקפטי יותר לגבי מהירות הכניסה של WEB3 למשחקים. "אני חושב שהרבה מהאלמטים של web3 והמטאוורס נכונים אבל זה ייקח עוד הרבה זמן. זה כן פותר בעיות ויש טכנולוגיה מעניינת אבל צריך לחשוב קודם על היוזר. המשחק עדיין צריך להיות כיף ולא בגלל שהמשחק הוא Web3".

האם לקחת את הנכסים הדיגיטליים ממשחק למשחק זה משהו שקורה או יקרה?

"אני לא חובב גדול של הקונספט. צריך להבדיל בין הטכנולוגיה לבין הקונספשן. הרבה קרנות נסחפו ב-WEB3 ואין להן כסף להשקיע בתחומים אחרים. היו הרבה אלנטים של הונאה וזו לא תעשייה שעובדת ככה. למזלי עם הרבה מזל וקצת שכל השקענו בלמצוא יזמים שיודעים לבנות משחקים. אני לא בטוח שהנכסים הם המקום שבו הטכנולוגיות ייכנסו כי בסוף משחקים מצליחים כי זו כלכלה סגורה", אמר רייסל.

במאבק הזה צועדים המובייל מול הקונסולות – איפה אתם רואים את המשקל גדול יותר בשלוש-חמש שנים הקרובות?

"מנכ"ל של אחת חברות הגיימינג הגדולות אמר שאם תתנו לאנשים לשחק על התנור או מכונת הכביסה הם יעשו את זה. ככל שייבנו פה יותר ג'אנרים בישראל, ככל שנפתח פה עוד חברות שבונות בכל הקטגוריות התיאבון לעבוד בתחום הזה יהיה עצום", אמר פישר.

"הצמיחה מגיעה ממובייל אבל מה שחסר כדי להביא אותנו להובלה זה קלאוד גיימינג, ברגע שיש את זה זה יפתח עולם ומלואו. ברגע שנפתור את זה שוק הגיימינג יהפוך לשוק של מיליארדי דולרים ברווחים", אמר וידרה.

"בלוקצ'יין זה לא בינארי, אפשר להפוך את המשחק לווב 3 גם אם המשחק כולו מחוץ לבלוקצ'יין", אמר קארו. "יש הזדמנויות ואפשר להחליט מה מתאים. יש יתרון להיות early adaptor או first mover".