הגרוע עוד לפנינו: האוצר מעריך כי 2023 תסתיים עם יחס חוב תוצר של 63%

באגף תקציבים מעריכים כי הממשלה תסיים את שנת 2023 עם חוב בהיקף של 62.5%-63% תוצר. מדובר בעלייה ברמת החוב של כ-2 אחוזי תוצר לעומת סוף 2022. נתון זה הופך את המגמה בשנתיים האחרונות (2021-2022) ואת המגמה שקדמה לקורונה של ירידת החוב הלאומי כאחוז מהתוצר. ואחת משאלות היסוד של תקציב המדינה בשנים הקרובות היא כיצד לחזור מהר ככל הניתן לתוואי חוב יורד.

העלייה ברמת החוב של ישראל נובעת כמובן ממלחמת חרבות ברזל, וזאת דרך שני מנגונים, המנגנון הראשון הוא הירידה בפעילות הכלכלית – נזכיר כי הצמיחה הצפויה ל-23 עומדת כעת על 2%, לעומת 3.4% ללא המלחמה - שהביאה לירידה בהכנסות ממסים. והמנגנון השני, הוא כמובן עלויות המלחמה הישירות שהביא את הממשלה להוציא סכומים בהיקפים גדולים בהרבה. חשוב להדגיש, כי אילולי המלחמה, ולמרות האתגרים הכלכליים שהיו ערב המלחמה, יחס החוב התוצר של ישראל היה צפוי לרדת לרמה של כ-60%.

ההערכה של אגף תקציבים גבוהה יותר מזו שפירסם בנק ישראל באוקטובר האחרון שם העריך כי יחס החוב-תוצר יעמוד על 62 אחוז, אך מדובר בהערכה נמוכה מזו של S&P שהעריכו כי יחס החוב-תוצר יעמוד על 64%. גם במכון אהרן נקבו ביחס חוב תוצר גבוה יותר לסוף שנת 2023 (63.6%), אך כעת, לקראת סוף השנה, מתבהר כי נתוני האמת נמצאים בתווך. הנתון הרשמי מתפרסם על ידי החשב הכללי במהלך ינואר, ולאחר מכן בדו"ח שנתי על החוב הלאומי שמוציא החשב הכללי באוצר.

הנתון עצמו על עליית החוב הלאומי אינו מהווה הפתעה והוא היה ידוע מראש, עם זאת, עליית החוב הלאומי מייצגת את המגמה שמממנה מודאגים כלל כלכלני המאקרו בישראל. שכן, נכון לעכשיו נראה כי מגמת עליית החוב שהחלה בשנת 2023, צפויה להישאר איתנו עוד שנים ארוכות ועשויה להביא לירידה בדירוג האשראי של ישראל. נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר בוועדה לביקורת המדינה כי על הממשלה לחשוב "כיצד היא מחזירה את יחס החוב-תוצר למסלול יורד".

העלייה בחוב ברמה של 2% תוצר, רחוקה מלשקף את כלל עלויות המלחמה, למעשה, מרבית עלויות המלחמה נדחו משנת 2023 לשנת 2024. ולכן, ברור לכולם כי גם שנת 2024 תסתיים בעלייה של יחס חוב תוצר, אך הויכוח הגדול בין הכלכלנים לבין הפוליטיקאים הוא איך מתחילים כבר כעת להתארגן להחזרת יחס החוב-תוצר למגמה יורדת, כשהכלכלנים תומכים בצעדים מרסנים (יש ויכוח בין הכלכלנים על עוצמת הצעדים המרסנים הנדרשים, ש"ט) אך הפוליטיקאים מתקשים להשלים עם הצורך הזה, ומבקשים ככל הניתן לדחות את המהלכים ל-2025.