גרפיטי בסין | צילום: איי אף פי
דוח טכנולוגי
תחת עינו הפקוחה: האח הגדול בסין מצלם, מקליט ומנטר הכל
המשטר הקומוניסטי של שי ג'ינפינג שם לעצמו מטרה לאסוף מידע מכל הסוגים, עד לרמת קרנית העין והדי.אן.איי, על נתיניו ברחבי המדינה. מסמכי מכרזים ממשלתיים חושפים את היקף המעקב והחדירה לפרטיות אחר האזרחים, ומגלים שמדובר באסטרטגיה אורוולית נחושה ומבהילה
מדינת המשטרה הדיסטופית שהגה ג'ורג' אורוול ב-1984 היא כבר שנים מציאות יומיומית של נתיני סין ובחסות הקורונה היא הפכה לרחבה יותר ופולשנית יותר. במיוחד אם אתרע מזלכם להשתייך אל המיעוט האויגורי. כולם כבר יודעים היטב שסין פיתחה יכולות מעקב מגוונות, רחבות ומרשימות.
ואולם, תחקיר נרחב של הניו יורק טיימס חושף שעומק איסוף המידע והמעקב בסין, על הכלים והתשתיות שתומכים בו, רחב ומשוכלל עוד יותר מכפי שהיה ידוע עד כה ויורד אל הפרטים השטחיים ביותר, כמו בגדים שנלבשו, ועד לעומק גופו של אדם.
במשך יותר משנה ניתח העיתון יותר מ-100 אלף מסמכי מכרזים ממשלתיים שמכסים שני עשורים וסופקו לו על ידי המגזין הדיגיטלי ChianaFile. במסמכים, סוכנויות ממשל בסין מפרטות אילו מוצרי מעקב ושירותים הן צריכות - ממערכות לניטור טלפונים ועד ציוד לזיהוי קשתית ודגימות דנ"א. הם חושפים אסטרטגיה רחבה ועמוקה, במסגרתה פועלת סין, ברמה המקומית והלאומית כאחד, מנסה לאסוף כמה שיותר מידע על אזרחיה, לרכז את המידע ולחזק את השלטון האוטוריטרי שלה.
זה מתחיל במצלמה, שנמצאות בבסיס מדינת המעקב. לפי הערכות, כמחצית ממיליארד מצלמות המעקב שפעילות כיום בעולם נמצאות בסין. מכרז ממחוז פֿוּגְ'ייֵן מפרט את תוכנית המשטרה לשפר את מערכות זיהוי הפנים שלה וחושף כמה מידע לוכדות מצלמות זיהוי הפנים שלהם. המערכת המדוברת מזהה פנים מתוך פיד וידיאו ומאחסנת מדי יום 2,000 תמונות מכל פיד. התמונות נשמרות לתקופה של 180 יום. למשטרת פוג'יאן יש 7,000 פידים של וידיאו - כלומר, מאגר המידע מכיל 2.52 מיליון תמונות פנים בכל רגע נתון – גדול פי שלושה ממאגר תמונות הפנים הגדול ביותר בארה"ב, של המשרד להגנת המולדת.
מיקום המצלמות נעשה בצורה מחושבת ואסטרטגית, כשהמשטרה מפרטת במכרזים את המיקום ואת זווית הצילום של המצלמות. למשל, יש הוראות להתקין מצלמה בצד הצפון מזרחי של בניין דירות ספציפי בבייג'ינג ומול גן ילדים בעיר אחרת. המשטרה גם ביקשה להתקין מצלמות בחללים פרטיים כמו לובי של מלונות (למשל, בסניף של הרשת האמריקאית Days Inn) מועדוני קריוקי ובנייני מגורים. מסמך אחד העלה שהמשטרה ביקשה גישה מלאה למצלמות שהותקנו במלון של רשת שרתון.
מסמך מהעיר שִׂיצְ'יָאו שבמחוז גְווָאנְדונְג חושף את הפילוסופיה של פקידי הממשל המקומיים ומציין שמטרתם היא "כיסוי מעקב מלא". לפי המסמך, יש להציב מצלמות במקומות שבהם אנשים ממלאים את הצרכים הבסיסיים ביותר שלהם ומונה מיקומים של אזורי קניות, מגורים, לימודים ותיירות.
תוכנות מיוחדות משמשות לניתוח ולהוצאת מידע מהתמונות ומהסרטונים שנאספים. תוכנות אלה מסוגלות לזהות משתנים כמו גזע, מוצא אתני, צבע בגדים והאם הם לובשים מסכה או משקפיים. הטכנולוגיה יכולה גם לבדוק האם תמונה של אדם קיימת במאגרי מידע שונים והתוצאות מכילות לרוב פרטים מזהים כמו מספר הזהות, שם, מין וכתובת קבועה.
למרות השכיחות של מערכות אלה, הממשלה לא סבורה שהן נמצאות בשימוש רחב מספיק. במסמך של המשרד לביטחון ציבורי מתלונן בכיר שיש לשכלל את היכולות האנליטיות ושהשימוש במערכות מבוזר מדי. הממשלה נחושה לא רק לקדם ריכוז של המערכות אלא גם להטמיע טכנולוגיות מעקב חדשות ופולשניות יותר.
המצלמות מספקות לסין כיסוי מקיף של החיים הציבוריים של נתיניה. עבור החיים הפרטיים, היעד הוא הסמארטפון ששומר נתונים כמו מיקום, בני שיח ופעילויות מקוונות, ומהווה למעשה את אוסף ההרגלים וההעדפות של אדם. לפי הניו יורק טיימס, כוחות משטרה בסין משתמשים בכלי ניטור לטלפונים כדי לחבר בין החיים הדיגטליים למיקום הפיזי ובשנים האחרונות חלה הרחבה משמעותית של השימוש בכלים אלה. לפעמים הם מוטמנים בתוך מצלמות, במקרים אחרים הם מחופשים לנתבי Wi-Fi.
איך עובדים כלים אלה? הטלפון תמיד מחפש את אות הרשת החזקה ביותר להתחבר אליה. כלים מסוימים, שמכונים IMSI Catcher, מחקים אותות סלולר חזקים, מתחברים לטלפון ולוכדים את המספר המזהה הייחודי שלו. אחרים, Wi-Fi Sniffers, מתחזים לרשתות Wi-Fi ציבוריות ומיירטים ומפענחים את התקשורת היוצאת של המכשיר. הרשויות משתמשות בכלים אלה כדי למפות תנועת מכשיר במרחב.
אם, נניח, משתמש פרסם פוסט שלא מעורר את נחת רוחה של הממשלה, המשטרה יכולה לפנות לפלטפורמה החברתית ולבקש ממנה את שם המשתמש, את מספר הטלפון ואת המספר המזהה של המכשיר. מספר זה מוזן למערכת הניטור וכך לראות היכן היה המשתמש והיכן ניתן לאתר אותו. המערכות יכולות גם לזהות ולשדר את האפליקציות שמותקנות על המכשיר. למשל, משטרה בגוואנדונג השתמשה במערכות אלה בניסיון לאתר טלפונים שעליהם מותקנת אפליקציית מילון אויגורי. זאת, במטרה לזהות נתינים בני המיעוט האויגורי – מהקבוצות הנרדפות והמדוכאות ביותר בסין. מערכות ניטור כאלה פרוסות בכל 31 המחוזות של סין.
כלי הניטור הללו הופכים לעצמתיים יותר כשמשלבים אותם עם מידע נוסף. למשל, בסיוע מערכות שמפתחת ומספקת לממשל החברה המקומית Megvii. הטכנולוגיה של החברה יכולה לשלב בין סוגים שונים של מידע אישי שנאסף מטלפונים ניידים, מצלמות מעקב ומערכות אחרות. בחברה אמרו לניו יורק טיימס שהמטרה של המערכות שלה היא להפוך קהילות לבטוחות יותר. בפועל, היא מציגה לרשויות מידע אישי מפולח מאוד שכולל ניתוח פעילות, בגדים שנלבשו לאחרונה, כלי רכב שבהם נעשה שימוש, מידע על מכשיר המובייל וקשרים חברתיים.
המרדף אחר מידע אישי מגיע גם עד לרמות הביולוגיות העמוקות ביותר. הממשל אוסף באופן פעיל חתימות קול, סריקות קשתית ודגימות דנ"א של אזרחים. הטענה הרשמית היא שהמטרה של איסוף זה היא לנטר פושעים, אבל המסמכים מראים שוב ושוב שהמשטרה אוספת כמויות אדירות של מידע מאזרחים חפים מפשע. בעיר ג'ונְגְשָׁאן, למשל, פרסה המשטרה מכשירים שיכולים להקליט קול ברדיוס של יותר מ-90 מטר סביב מצלמות הרחוב. זאת, במטרה לנתח ולהוסיף חתימות קול של אנשים למאגר מידע. במשטרה מקווים ששילוב בין זיהוי קול לזיהוי פנים יאפשר לזהות מטרות מהר יותר.
לזיהוי קול ופנים יש מגבלה מהותית אחת – הם יכולים להשתנות עם חלוף הזמן. לכן, פועל הממשל לאיסוף מזהים קבועים יותר ובראשם דפוסי קשתית ודנ"א. במחוז שִׂינְגְ'יָאנְג, שם חי הרוב המכריע של המיעוט האויגורי בסין, בנה קבלן ממשלתי מאגר מידע שיכול לאחסן דפוסי קשתית של עד 30 מיליון איש – כלל האוכלוסייה במחוז. אותו קבלן בונה עתה מאגרים דומים בשאר המדינה.
הממשלה גם אוספת בעקביות דגימות דנ"א של גברים ומשתמשות בהן כדי ליצור קטלוגים בין-דוריים. כרומוזום Y מועבר בעקביות מאב לבן, לנכד ולנין. דגימת דנ"א של חשוד עלום תאפשר להשוות את כרומוזום Y שלו למידע שקיים במאגר ולזהות את ההיסטוריה המשפחתית שלו ואת המוצא הגיאוגרפי. מדינות רבות מגבילות איסוף דנ"א לחשודים בלבד, אבל סין פועלת להקמת מאגר דנ"א זכרי שהולך וגדל. המאגר הראשון הוקם במחוז חֶנְאָן ב-2014. כיום, קיימים מאגרים כאלה בלפחות 25 מ-31 המחוזות בסין. במכרז ממחוז גָאנְסוּ כותבת המשטרה: "אל תחמיצו אפילו משפחה אחת בכפר אחד, אל תחמיצו אפילו גבר אחד במשפחה אחת".
לאיסוף עצום זה יש מטרה מרכזית אחת: ליצור פרופיל מקיף של כל אזרח, שיהיה נגיש בכל זמן ובכל מקום לכל אורך שדרות הממשל - זאת, במטרה להכשיר את הקרקע למאמצי שליטה נרחבים עוד יותר.
התחקיר הנרחב לא עונה על שאלה מהותית אחת: איך סין מפתחת יכולות מעקב מתקדמות כאלה. סביר להניח שלא ניתן היה ליצור יכולות מסוג זה ללא תמיכה ישירה או עקיפה של המערב. מבחינה ישירה, המערכות השונות ככל הנראה נעזרות בחומרה או בתוכנה שפותחו בדמוקרטיות מערביות ויוצאו על ידי חברות מערביות. מבחינה עקיפה, קשרי המסחר הענפים ונטולי המגבלות שמדינות העולם מקיימות עם סין מספקים לה את התשתית הכלכלית הדרושה על מנת לפתח, לפרוס ולהשתמש בתשתית המעקב הענקית הזאת. כל הסכם סחר עם סין, כל הישג דיפלומטי או כלכלי מול המדינה מתורגם במורד הדרך לעוד מערכת מעקב שהופכת אנשים ליחידות מידע חסרות זכויות ואוטונומיה.