"שוק המניות הישראלי הוא אולי הזול בעולם"

"שוק המניות הישראלי הוא אולי השוק הזול ביותר בעולם, במדדים היום גלום הרבה מפוטנציאל ההידרדרות, אנחנו מעריכים שאם לא היה את האיום מהחזית הצפונית, מדדי המניות הישראליות היו גבוהים ב-10%-20%", כך אמר אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי בבית השקעות מור, בפאנל בכנס כלכלת המחר של כלכליסט.

קרן הוסיף כי הסיכון הביטחוני נמוך יותר מהסיכון הפוליטי שקדם למלחמה. "במהלך השנה שעברה הקטנו את המשקל של ההשקעות שלנו בשוק המקומי, הן במניות והן באג"ח, התחלנו את ההקטנה כבר בסוף 2022, כשהתחילו לדבר על תקציב ללא מחוללי צמיחה, ואחרי זה התחיל הסיפור של החקיקה, וזיהינו אובדן מומנטום משמעותי בצמיחה של המשק.

"אבל כמה ימים אחרי שבעה באוקטובר שינינו את דעתנו, כי המלחמה שינתה את הסיפור. מאיום מרכזי שהיה פוליטי, הסיפור הפך להיות איום בטחוני, עם איום לא קיומי על ישראל, ולכן התחיל לקרוץ לנו להגדיל משקל בהשקעות בישראל".

רון סנטור, מנהל קרן הגידור ספרה, אמר בפאנל כי בשנה זו "יש רמת אי ודאות די קיצונית בהשוואה היסטורית", ולכן הציג אסטרטגיית השקעה דו ראשית. "אנחנו מחפשים מקומות שיש בהם פחות אי ודאות, כמו עסקים מקומיים שנוטים החוצה, שהם מוטי ייצוא, בינלאומיים וגלובליים. כך אנחנו יוצאים החוצה ומנסים לנצל מגמות שיותר קל לחזות ולתמחר".

החלק השני של האסטרטגיה שהציג סנטור הוא "למצוא דברים מקומיים שחשופים לסיכונים, אבל המחירים שם נמוכים מאוד, ומגלמים כבר את הציפייה לנזק". בהמשך הפאנל חזר סנטור על הדברים ואמר כי "השוק המקומי מתומחר בחסר, ויש לנקוט בגישה מאזנת, להשקיע בדברים שכבר מגלמים את הסיכון לבין מניות הצמיחה, שבהם יש אופק מהיר וטוב לצמיחה".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, העריך כי "בטווח הבינוני המלחמה יוצרת לחץ אינפלציוני, זה עשוי להעלות את מחירי השכירות, שהרי לא בונים ויש מחסור בעובדים, ויש מפונים רבים שרוצים לגור במרכז.

"כשמוסיפים לזה את הגירעון הגדול, ואת זה שאין תוכנית משכנעת להוריד את הגרעון בעתיד, זה מייצר לחץ על בנק ישראל לא להוריד את הריבית, ולכן תוואי ההפחתה של הריבית בישראל יהיה נמוך יותר מהעולם".

בנוגע לאינפלציה, העיר סנטור כי "ל-AI צפויה להיות השפעה דפלציונית ברמה מובהקת. זה הרבה כוח עבודה שמתייתר, או בניסוח אחר - יכולת להפיק יותר עם פחות משאבים".

אביבית מנה-קליל, מנכלי"ת בית ההשקעות אופנהיימר בישראל, אמרה בהתייחסות להשקעות ב-AI כי "אני מתייחסת ל-AI כ'גיים צ'יינג'ר', יש כאן מהפכה משמעותית, אנחנו באופנהיימר כבר משתמשים כל יום באינפוטים של AI".

גרינפלד גם הצטרף להערכה כי מדדי המניות בישראל נמצאים ברמות נמוכות. "המכפיל של מדד תל אביב בשפל היסטורי, הסיכונים הביטחוניים מתומחרים".

גרינפלד חידד כי יש פער בין מדדי האג"ח לבין מדדי המניות "הסיכון של האג"ח לא מתומחר, הגדילו את תקציב הביטחון ב-55 מיליארד, ההנפקות של הממשלה עשויות לדחוק את גיוסי החוב של החברות המקומיות, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בפרמיית הסיכון, וזה לא בא לידי ביטוי באג"ח הקונצרני".

דברים דומים טען קרן, שהסביר כי "האג"ח הקונצרני מייצג אופטימיות בגלל המוסדיים בארץ, שהם המחזיקים הבולטים בתחום זה, אבל שוק המניות מייצג תמונה פסימית בגלל שהוא מוטה זרים, והזרים התחילו להקטין את אחזקותיהם כבר לפני שבעה באוקטובר, ואחרי פרוץ המלחמה הם התחילו למכור כל דבר שמזכיר את ישראל".

בהתייחס לאפיקי השקעה קונקרטיים, אמר קרן כי הוא מזהה הזדמנות במניות הבנקים בישראל. "הבנקים בישראל התייעלו דרמטית מבחינת כח אדם ונדלן והטמעת טכנולוגיות, היום הם יודעים להביא תשואה דו ספרתית, והם נסחרים בשיעור של 80% על ההון, ולכן, גם אם אתה לוקח תרחישים של עלייה בהפסדי אשראי בגין המלחמה, תוכל לעשות 13%-15% בשנה, להכפיל את הערך בחמש שנים, וזה כמעט ללא סיכון".

אביבית מנה-קליל התייחסה להשקת קרנות מחקות על הביטקוין ואמרה "צריך להגיד את האמת, אחת המהפכות שלא קרתה, היא מהפכת הביטקוין, חלק מאיתנו העריך כי בטווח זמן סביר זה יהיה מטבע עובר לסוחר, וזה לא קרה, בינתיים זה נכס שלא משתמשים בו ברמה יומיומית. ברגע שהרשות האמריקאית אישרה להקים קרן על ביטקוין, הוקמו מיידית 11 קרנות ביוזמת הגופים החזקים ביותר, וזה מנגיש את ההשקעה בביטקוין לטווח רחב יותר של משקיעים, אבל אני עדיין לא רואה איך משתמשים עם המטבע בקניות, זה עדיין משחק פיננסי, לא מטבע צרכני".