הגיוסים בהייטק מתכווצים, אך הקופון לבתי ההשקעות זורם

הרבעון הרביעי של שנת 2022 היה הרבעון החלש ביותר עבור חברות ההייטק הישראלי בארבע השנים האחרונות. חברות ההייטק הישראליות גייסו במהלך 2022 כ־15 מיליארד דולר בכ־660 סיבובי גיוס, זאת לעומת 25.6 מיליארד דולר ב־770 סיבובי גיוס בשנת 2021. הדשדוש בהייטק הלך והחמיר ככל שהתקדמה השנה. על פי חברת המחקר IVC, כלל הגיוסים של החברות הישראליות בסיבובים מוקדמים של PRE SEED ו־SEED עמדו על 543 מיליון דולר, הגיוס הכולל הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2020, שבה היקף הגיוסים הכולל עמד על 442 מיליון דולר.

הקושי בגיוסים עבור חברות ההייטק מעיד על הקיפאון היחסי שבו נמצאת התעשייה בחודשים האחרונים. הזנקת הריבית ל־5% על ידי הבנק המרכזי בארה"ב (הפד) בשנה האחרונה, מתוך מאמץ להילחם באינפלציה, מקשה על הנזילות בשוק ההון ובשוק הטכנולוגיה. חוסר הנזילות מקשה במיוחד על חברות טכנולוגיה שאינן רווחיות עדיין ומסתמכות על קו אשראי לטווח הארוך, כאשר הריבית מייקרת עבורן את המקורות הפיננסים ופוגעת ברווחיותן העתידית.

מי שלא נפגע עדיין מן המשבר הם בתי ההשקעות שמספקים שירותי אופציות ואנליזה עבור חברות ההייטק. עם צמיחתו של ענף ההייטק הישראלי גדלו גם המחלקות בבתי ההשקעות שמעניקים לחברות ההייטק שירותי נאמנות עבור האופציות שחברות ההייטק מנפיקות כדי לתגמל ולתמרץ את העובדים הבכירים והזוטרים בחברת ההזנק. על פי בדיקת "כלכליסט", רווחי שתי חברות הנאמנות העיקריות בתחום, IBI קפיטל ו־ESOP מבית הפניקס, חצו לראשונה את גבול 40 מיליון השקלים ב־2022. הכנסות שתי החברות עמדו על כמעט 130 מיליון שקל. לצד IBI קפיטל ו־ESOP פועלת חברה שלישית בתחום - אלטשייר מבית אלטשולר שחם, אולם נתוניה אינם פומביים. על פי הערכות בענף, מדובר בחברה הקטנה מבין שלוש החברות בשוק.

מקור הצמיחה ברווחי בתי ההשקעות מניהול נאמנות עבור חברות ההייטק נובע בעיקר מהמחצית הראשונה של שנת 2022, שבה עדיין לא הורגש באופן ממשי הדשדוש בענף ההייטק. בענף הנאמנויות מסבירים בנוסף, כי עסקאות גיוס לצד מיזוגים ורכישות, נמשכים בדרך כלל כמה חודשים, ועל כן גם הקורלציה של עסקאות אלה לתוצאות שוק ההייטק אינה מיידית. בתוך כך, רוב התגמול עבור עסקאות שנחתמו ונסגרו ב־2021 שולם רק ב־2022, ולכן השפעתו נמשכת. אם כי קיימת הסכמה כוללת בענף כי אם הדשדוש יימשך, שנת 2023 כבר לא תידמה לשנתיים האחרונות בתחום שהיו רווחיות במיוחד.

מבין חברות הנאמנויות האחראיות על הנפקת אופציות, את הנתונים המפורטים ביותר מספקת IBI קפיטל. על פי הדו"ח השנתי של IBI, הצטרפו ל־IBI קפיטל 360 חברות חדשות ב־2022 שמקבלות שירותי נאמנות וניהול לתוכניות התגמול ההוני. על פי טל דורי, מנכ"ל IBI נאמנויות, "החברות שמאמצות תוכניות אופציות מאמצות אותן בדרך כלל בסבבים הראשונים. הסיבה העיקרית לעלייה ברווחים ובהכנסות נובעת מכך ש־2022, חרף התחושה הכללית, היתה שנת שיא עבור הגיוסים המוקדמים של החברות הישראליות עם 4.4 מיליארד דולר. לא היה דבר כזה גם לא ב־2021 (שבה הגיוס בשלבים המוקדמים עמד על 3.9 מיליארד דולר, א"ע). אם כי בצורה ברורה, לאורך השנה הגיוסים הלכו וירדו. אבל עדיין זו היתה שנת שיא".

חרף השנתיים המוצלחות, דורי מספק תחזית עגומה להמשך "אני מסכים שהעוגה של הענף הצטמצמה, אין פה שאלה בכלל. הצמצום קורה במיוחד בחברות הטכנולוגיה הגדולות ובעמלות שבתי ההשקעות היו נוהגים לגבות על מימוש אופציות של עובדים בחברות ההייטק שנסחרות בארץ או בנאסד"ק. כל עוד העוגה לא צומחת, הקרב יהיה על השחקנים הקיימים בשוק ולא על החברות החדשות בשוק".

IBI קפיטל מתמקדת בעיקר במתן שירות לחברות הייטק ישראליות בהן וויקס, סולאראדג', איירון סורס, מאנדיי ואיטורו, ואילו ESOP פועלת בעיקר מול חברות גלובליות שלהן חברות־בנות בישראל בהן פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ו־IBM. הכנסותיה עמדו על 79 מיליון שקל ב־2022, והרווח שלה הגיע לכמעט 28 מיליון שקל.

בדו"ח השנתי של הפניקס, שווי מניות ESOP מוערך ב־62 מיליון שקל. הכנסותיה המוערכות של ESOP, בהובלת אודליה פולק, הסתכמו על פי הערכות בשנה שעברה ביותר מ־50 מיליון שקל, והרווח שלה עמד על 13 מיליון שקל. ESOP היא חברה־נכדה של הפניקס. החברה־האם, הפניקס בית השקעות (השם הנוכחי של אקסלנס), היא חברה פרטית ולכן הנתונים ESOP אינם פומביים.

אלטשייר, בהובלת רונן סלומון, הוקמה ב־2006 על ידי סלומון, ונרכשה ממיטב דש ב־2016 על ידי בית ההשקעות אלטשולר שחם. לפני שנתיים היא שינתה את שמה לאלטשייר, לצד גיוס עובדים ומיקוד פעילותה בענף הייטק.

בהתחשב בכך שהמאבק בין חברות הנאמנויות צפוי לגדול השנה, הוא יתמקד בעיקר בחברות הישראליות בגודל בינוני. זאת, מאחר שהעברת נאמנות ותוכניות אופציות מצריכות אישור דירקטוריון. "הסיכוי להעביר חברות בינלאומיות שיש להן נציגות מקומית בישראל כמו פייסבוק, אינטל, גוגל או אמזון, מנאמן אחד לאחר הוא אפסי. אין סיכוי שהדירקטוריון בארה"ב יטריח את עצמו להתעסק בנאמנות בישראל, אבל בחברות ישראליות יש תזוזה" אמר דורי. "בשנים האחרונות העברנו את מאנדיי, איירון סורס ואיטורו אלינו מהמתחרים. חברות נוטות לעבור לפני אירוע משמעותי בחייהן. שתי החברות הללו עברו אלינו לפני הנפקה. איטורו עברו אלינו כשחשבו להנפיק".

לדברי בכיר בתחום, "שוק חברות ההייטק הישראליות הוא מאוד קטן. כשחברה מובילה רוצה לעבור נאמן, השמועה תתחיל להסתובב בענף מהר מאוד והחיזורים אחריה יחלו באותו הרגע, ובמרץ. בנוסף, אם מתחרה יודע שחברת הייטק נמצאת לפני מהלך גדול כמו הנפקה, הוא ייפנה אליה וינסה להעביר אותה אליו".