ווס אנדרסון על הסט של אסטרואיד סיטי | צילום: Focus Features
"אסטרואיד סיטי": ווס אנדרסון הופך מסוד הקולנוע העצמאי למלך המיינסטרים
כבר 25 שנה שהבמאי ווס אנדרסון מעצב את העולם הקולנועי שלו כעטיפת צלופן בוהקת ומושלמת משנות ה־50. אך דווקא אלוף הרטרו הזה מקרב אליו עוד ועוד מעריצים צעירים ומצליח להנחיל את תפיסתו האסתטית במציאות עצמה, כולל בית קפה שעיצב לפראדה. ב"אסטרואיד סיטי", סרטו החדש רווי הכוכבים, ואולי האישי ביותר עד כה, הוא גם נהפך מהסוד השמור של חובבי הקולנוע העצמאי למלך המיינסטרים, מבלי לשנות בעצמו דבר
לפני כמה שבועות הציפה גחמה חדשה את הרשתות החברתיות: כמה אוהבי קולנוע השתמשו באפליקציות בינה מלאכותית ויצרו רצף ויראלי של מחוות מצחיקות לסרטיו של ווס אנדרסון. תחילה זה היה "מלחמת הכוכבים" ו”הארי פוטר”, כאילו בוימו על ידי אנדרסון, ובהמשך זה התפתח ל"יורשים", בגרסתו. בשני המקרים המעריצים לקחו את הדמויות האיקוניות ומיקמו אותן בתלבושות ובסטים מעולמו של אנדרסון: בצבעי פסטל של כתום, כחול וטורקיז בפריימים דחוסים בפרטים, סימטריים ועם לוק רטרו מובהק. זה הצחיק את כולם, חוץ מאת אנדרסון עצמו, שביקש מחבריו שיפסיקו לשלוח לו את הממים האינטרנטיים האלה. "אני מוחק אותם מיד", סיפר באחד הראיונות. אולי זה אומר שלהבדיל מסרטיו גדושי האירוניה ובדיחות הדעת, אנדרסון עצמו הוא אדם נטול חוש הומור, לפחות הומור עצמי. ואולי זה באמת לא נעים לגלות שהפכת לשטיק, לקלישאה ויזואלית.
בגיל 54, ורגע לפני שסרטו ה־11 יוצא למסכים, ווס אנדרסון — במאי הבית של דור ההיפסטרים — גילה שהוא פתאום גם הפך לטרנד החם של המילניאלים. כבר 25 שנה, מאז "ראשמור" (או "המרוץ לצמרת של מקס פישר", כפי שנקרא בישראל), שאנדרסון מעצב את העולם הקולנועי שלו בצלילים ובצבעים משנות ה־60 וה־50.
פתאום נדמה שהעולם נדבק בקדחת שלו. החזון האסתטי של אנדרסון התחיל לחלחל החוצה מהמסך לעולם האמיתי: ב־2015 הוא עיצב במילאנו את בית הקפה "לוצ'ה", שממוקם בכניסה לפונדציונה פראדה — גלריית האמנות שבבעלות מותג האופנה פראדה. לפני כמה חודשים ישבתי בבית הקפה הזה, לקפה ופאי (מצוינים), ולרגע הרגשתי כאילו אני חי בסרט של אנדרסון: היה קשה שלא להזמין מהבר בדיבור מהיר ומונוטני ולדמיין פיציקטו כינורות מנגן ברקע בקצב תקתוק מטרונום מהיר. אנדרסון, שביסס את העיצוב שלו על בתי הקפה של איטליה משנות ה־50, אמר שבית הקפה הזה אכן נראה כמו סט של סרט, אבל יותר מזה הוא נראה כמו בית קפה שאפשר לשבת ולכתוב בו תסריט לסרט. הכיסאות אכן נראים כמו כיסאות בית ספר על שולחן אישי שמתאים לספל קפה, צלחת עוגה ומכונת כתיבה. חלילה לא לפטופ.