ניהול פרויקט בתחום התשתיות

ענף ההנדסה האזרחית הוא תחום גדול ומקיף שטומן בחובו מגוון רחב של התמחויות. פרויקטים בתחום התשתיות הם פרויקטי בנייה גדולים ומרוכבים (חלקם עונים להגדרה של "מגה פרויקטים") שמתפרסים על פני שטחים גדולים – החל מסלילת כבישים עירוניים ועד לבניית מחלפים, גשרים ומנהרות בעלי מורכבות הנדסית.

צמיחתה של מדינת ישראל, הכלכלית והדמוגרפית, האיצה את מספר פרויקטי התשתית שמטרתם היא חיבור הפריפריה אל ערי המרכז, הרחבת אפשרויות ההתניידות ושיפור הבטיחות בדרכים. בשנים האחרונות ניתן דגש על פיתוח וקידום התחבורה הציבורית, צמצום השימוש בכלי רכב פרטיים וקידום פתרונות להפחתת העומס בכבישים. כל זאת על מנת להתמודד עם הכפלת האוכלוסייה הצפויה במדינה ב-30 השנים הקרובות. דוגמה לכך היא מספרם ההולך וגדל של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית בערים. פרויקטים אלו מאפשרים קישוריות בין חלקי העיר השונים, תוך העדפה של התחבורה הציבורית על פני שימוש ברכב הפרטי.

עבודתו של מנהל הפרויקט מתחילה עוד בשלב הייזום של התכנית. הוא פוגש במזמין העבודה (שלרוב הוא אחד מגופי התשתית של משרד התחבורה) עם פרוגרמת רעיונות לפרויקט ועליו להתוות את הדרך להגשמת וביצוע הפרויקט.

רמת המורכבות ההנדסית של הפרויקטים בתחום התשתיות הולכת וגדלה באופן עקבי. בניגוד לעבר, צוותי התכנון ההנדסיים המועסקים בפרויקטים אלו כוללים מתכננים רבים מדיסציפלינות שונות. האתגר המוטל על מנהל הפרויקט בניהול צוות רחב של מתכננים אינו פשוט ודורש בקיאות והבנה הנדסית בתחומים רבים ושונים. יחד עם זאת, עליו להיות בעל יכולת מנהיגות להוביל את כלל הצוות לעבר המטרה המשותפת שאותה הגדיר היזם, תוך עמידה בלוחות זמנים ובמסגרת התקציב המאושר.

מנהל פרויקט בתחום התשתיות נדרש להיות בעל יכולות רבות ומגוונות מעבר ליכולות ההנדסיות, כמובן. עליו להיות בעל יכולת לשאת ולתת ולעיתים להיות בתפקיד עורך הדין או הפסיכולוג, זאת משום שחלק מהפרויקטים מקודמים במסלול סטטוטורי במקביל להליך התכנוני הסטנדרטי. ההליך הסטטוטורי הינו הליך מורכב הדורש תיאום עם מספר רב של גופים ממשלתיים שלכל אחד מהם אינטרס שונה. מנהל הפרויקט צריך לדעת לנווט בין כל הדרישות והבקשות השונות על מנת לצלוח את ההליך הסבוך ולרתום את כל המוסדות הנ"ל לטובת קידום הפרויקט.

כפי שידוע לנו, חלק גדול מפרויקטי התשתית נמשכים זמן רב יותר מכפי שתוכנן בתחילה ולעיתים מסתיים בחריגה תקציבית משמעותית. הדבר נובע, לדעתי, מאי השקעה מספקת בזמן ובאיכות התכנון. לשמחתי, בשנים האחרונות חל שינוי תפיסה בנושא והחלה לחלחל ההבנה שתכנון יעיל ואיכותי הוא הדרך היעילה ביותר לצמצם אי וודאיות וסיכונים בשלב הביצוע.

אחד הסיכונים המרכזיים בפרויקטי תשתית הוא הממשק והתיאום עם כלל חברות המשק שלהם קיימת תשתית פיזית (תשתיות חשמל, גז, תקשורת וכד'). חלק גדול מהתשתיות במדינה בוצעו לפני זמן רב והמידע לגביהם חסר או שאינו קיים כלל. מנהל הפרויקט נדרש לפעול כבר בשלבים הראשוניים של הפרויקט לתיאום עם כלל החברות לאיתור והעתקת התשתיות ככל שנדרש. המיקום החדש של התשתית צריך להיות מתואם עם שאר הגופים ועם פרויקטים נוספים שמתבצעים בסמוך לפרויקט שאותו אנו מנהלים.

פיתוח מואץ של פרויקטים מייצר ממשק נוסף של הפרויקט עם פרויקטים גובלים המנוהלים על ידי גופים שונים ונמצאים בשלבי תכנון שונים ומוסיפים לאתגר הניהולי. ממשק שכזה מצריך תיאום הדוק עם חברות הניהול וצוותי התכנון של הפרויקטים השונים תוך שמירה על האינטרסים של הפרויקט והיזם. לעיתים, אין הסכמה בנוגע לממשק בין הפרויקטים ובמקרים כאלה מנהל הפרויקט נדרש להיעזר בנציגי משרד התחבורה על מנת לייצר הסכמה (ולעיתים נדרש ״לכופף את היד״ של אחד מהצדדים).

נתנאל לוי | צילום: יח"צ

פרויקטים במרחב העירוני כוללים בתוכם ממשק עם תושבי העיר ובעלי עסקים. על מנהל הפרויקט לזכור שבכל שלבי הביצוע השונים יש לאפשר לתושבים ובעלי העסקים להמשיך את התנהלותם השוטפת ולמנוע פגיעה בהם. תושבים ובעלי עסקים שאינם יקבלו מענה לכך יערימו קשיים על קידום הפרויקט ועלולים לגרום לעיכובים. לפיכך, על מנהל הפרויקט לוודא שהתכנון יבוצע תוך התחשבות ככל הניתן בבאי ודרי האזור, תוך שמירה על רציפות תנועתית ומרחב הולכי רגל. במקביל, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו ליצירת הסברה ושיתוף הציבור כדי למנוע את התנגדות התושבים.

ריבוי הממשקים של הפרויקט עלול להוות מכשול לקידום הפרויקט ולכן על מנהל הפרויקט לדעת כיצד לרתום את מוסדות התכנון והגופים השונים לקידום הפרויקט. לצערנו, לעיתים פרויקטים מסוימים יבוטלו או ייזנחו למשך זמן רב בשל התנגדויות של מספר רב של גופים שאינן ניתנות לגישור ובשל התנהלות פוליטית.

על אף הקשיים והאתגרים שקיימים בפרויקטי תשתית, ניהול נכון וראייה מערכתית יכולים להאיץ פרויקטים מקבילים. דוגמה לכך היא מסילת כרמיאל-ק"ש אשר מקודמת בימים אלו ותייצר חיבור של קריית שמונה ויישובי הצפון לרשת המסילות הארצית, תאפשר פיתוח של מסופי מטענים בכרמיאל ובקריית שמונה אשר יתבססו על תכנית המסילה ויאפשרו מינוף ופיתוח אזורי תעשייה על ידי הובלת מטענים ברכבת וצמצום כמות המשאיות בכבישים. ראייה מערכתית תאפשר לבצע איחוד שטחים ופרויקטים ולקדם במקביל מספר פרויקטים חשובים אשר התכנון המשולב של כולם ביחד ייתנו מענה יעיל יותר ובזבזני פחות.

לסיכום – מנהל הפרויקט הוא העוגן של הפרויקט ולו הראייה הרחבה ביותר על הפרויקט. עבודתו בשלב התכנון מהותית להצלחת הפרויקט. עליו להכיר את כל המרכיבים השונים של הפרויקט ולהיות בעל יכולת תמרון בין כל המכשולים השונים שקיימים לקידום הפרויקט. על מנהל הפרויקט להנהיג ולהוביל את צוות התכנון עוד משלב הייזום של התוכניות ועד לשלבי הביצוע, להיות איש הקשר של היזם מול כל הגופים הממשלתיים והאזרחיים ולהתוות את הדרך הבטוחה להשלמת הפרויקט בהתאם ליעדים שהוגדרו.

מאת נתנאל לוי, פורן שרים

d&b – לדעת להחליט