קניון עזריאלי תל אביב. יש סיבות לפסימיות והרעה בתנאים הפיננסיים | צילום: פטר קלנר
ניתוח
הבנק העולמי חושש ממיתון, ומזהיר את הממשלות: אל תפזרו כספים
החרפה של ההאטה הגלובלית בשל השפעת האינפלציה והעלאות הריבית על הפעילות הכלכלית, זה הצפי של הבנק העולמי השנה. הלמ"ס מראה איך המנגנון ההרסני הזה פועל במשק הישראלי. עכשיו נראה איך הממשלה החדשה תתמודד עם מחזור העסקים החדש
1. "הצמיחה העולמית צפויה להאט בחדות השנה, וקצב התרחבות הפעילות יהיה השלישי החלש ביותר מזה כמעט שלושה עשורים – רק מעל אלו שנרשמו במיתונים העולמיים של 2009 ו־2020 (המשבר הפיננסי הגלובלי ומשבר הקורונה והסגרים הגדולים)". כך כותבים כלכלני הבנק העולמי בתחזית הכלכלית שפרסמו אתמול כמדי ינואר. בבנק מסבירים כי ההתמתנות החריפה משקפת "הידוק מדיניות מוניטרית מסונכרנת". הכוונה היא להעלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים בכל רחבי הגלובוס "שמטרתה לעצור את האינפלציה הגבוהה מאוד".
בבנק העולמי מציינים עוד סיבות לפסימיות: הרעה בתנאים הפיננסיים (פחות כסף ויותר יקר) והמשך השיבושים כתוצאה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה. לפי התחזית המעודכנת, הכלכלה הגלובלית תצמח השנה רק ב־1.7%, ירידה של 1.3 נקודות אחוז לעומת התחזית קודמת מיוני 2022 שצפתה צמיחה של כ־3% כאמור. לפי בדיקת הבנק, תחזית הצמיחה של 95% מהמדינות המפותחות ירדה וכך גם בשני שלישים מהכלכלות המתפתחות והשווקים המתעוררים.
זו הסיבה לכך שהתמונה העולה מהדו"ח היא של משבר גלובלי קלאסי: בהתאם לתחזיות, שלושת הגושים הכלכליים העיקריים – ארה"ב, גוש היורו וסין – עוברים תקופה של חולשה בו זמנית. ההשלכות של מצב זה מעצימות את הרוח הנגדית שפוגעת בכלכלות המתפחתחות שצפויות לסבול מהאטה חריפה. "ההאטה בצמיחה היא עד כדי כך משמעותית שהכלכלה העולמית קרובה באופן מסוכן לנפילה למיתון, המוגדר כהתכווצות בהכנסה הגלובלית השנתית לנפש. זאת, שלוש שנים בלבד לאחר שיצאה מהמיתון שנגרם על ידי מגפה ב־2020", כותבים בבנק העולמי.
כדי להמחיש עד כמה התגובה המוניטרית היתה קשה, הכלכלנים השוו את מחזורי ההידוק המוניטרי (העלאות ריבית) במהלך המשברים הגדולים ב־50 השנים האחרונות. מהנתונים עולה כי ההידוק המוניטרי הנוכחי שהתחיל באפריל 2022 הוא השני בגובהו ב־50 השנים האחרונות, נכון לעכשיו. בבנק העולמי מדגישים כי אותו שילוב של צמיחה נמוכה, אינפלציה גבוהה, ריביות עולות יחד עם סיכון למתחים גיאופוליטיים המרחף מעל הכול – עלול להביא כלכלות ספציפיות למיתון של ממש שיתאפיין "בהשקעות מאוד נמוכות ובפשיטת רגל של חברות".
והנה המספרים העגומים: הסטייה של ההשקעות בפועל מהמגמה טרום־משבר הקורונה הגיעה בכלכלות המתפתחות לכמעט 8% (מתחת למגמה); ובכלכלות המפותחות ישנה סטיה של כ־5%. כאשר מסתכלים על התוצר עצמו, המספרים מטרידים יותר: התוצר ב־2024 צפוי להיות נמוך ביותר מ־20% מהמגמה שהיתה צפויה בסוף 2019.
2. הנתונים המאקרו־כלכליים הגלובליים מתחברים למציאות המיקרו־כלכלית של המשק הישראלי באמצעות סקר שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בנושא השפעת העלאות הריבית על המגזר העסקי בישראל. אוכלוסיית הסקר כללה את ענפי התעשייה, הבינוי, המסחר הקמעונאי, המלונאות והשירותים, לרבות שירותי הייטק, המנוע המרכזי של המשק כאשר מדגם הסקר ייצג כ־70,000 עסקים.
הסקר מראה כי מעל שליש מהמגזר העסקי (37%) נפגע מעליית הריבית. אך המסקנה הבולטת ביותר היא כי למרות שרק כ־15% ממנהלי חברות ההייטק דיווחו שהם "תלויים באשראי", הענף שהכי פחות תלוי באשראי לפי הסקר, יותר מ־40% מהם דיווחו כי העלאות הריבית פוגעת בפעילות שלהם. זה השיעור השלישי הכי גבוה בסקר, אחרי מלונאות ותעשייה. שיעור בכירי ההייטק שדיווחו על פגיעה משמעותית היה הגבוה מבין כל ענפי השירותים במשק. בלמ"ס הדגישו כי כאשר מדובר בפגיעה, הכוונה היא בעיקר לגיוס משקיעים.
וזו בדיוק תמצית הדו"ח של הבנק העולמי: האינפלציה זינקה, הבנקים המרכזיים העלו ריבית כדי לקרר את המשקים ולגרום להורדת מחירים, מחיר הכסף זינק, המשקיעים קיבלו רגליים קרות, פעילות החברות צנחה, הפיטורים החלו ואף גברו – וכעת החשש למיתון אמיתי הולך וגובר. התמונה בסקטור התעשייה איננה מעודדת יותר: יותר ממחצית מהמנהלים דיווחו כי העלאות הריבית פוגעות בפעילות, כאשר כשליש מהם דווחו על "פגיעה במידה רבה".
3. כלכלני הבנק העולמי שרטטו בדו"ח קווי מדיניות כלכלית ברורים להתמודדות עם התקופה הקרובה שכל פעם נראית יותר ויותר קודרת ומאתגרת. "בהינתן מרחב המדיניות המוגבל (שכן אין מקום להפחית ריבית בגלל האינפלציה ואין הרבה מקום גם להגדיל גרעונות ממשלתיים בגלל רמות החוב והריביות הגבוהות) חשוב שקובעי המדיניות בכל מדינה יבטיחו שכל תמיכה פיסקלית (תקציבית) תתמקד בקבוצות חלשות; שהציפיות לאינפלציה יישארו מעוגנות היטב (בתוך יעד יציבות המחירים) ושהמערכת הפיננסית תמשיך להיות עמידה ואיתנה".
המלצות אלו חייבות להדהד היטב באוזני מקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל, והכוונה לממשלה החדשה שהתחייבה בהסכמים הקואליציוניים לחלק הרבה מאוד כסף – מהלך מזניק גירעון שמטבעו הוא אינפלציוני.
אתמול פרסם משרד האוצר את המאזן התקציבי לשנת 2022, כלומר גודל הגירעון הממשלתי לשנה שחלפה. הפעם, בניגוד ל־60 השנים האחרונות, לא היה "מינוס" אלא "פלוס". זהו אירוע כמעט חסר תקדים בהיסטוריה הכלכלית המודרנית של ישראל. העודף התקציבי המרשים מצטרף לשפל באבטלה, לעודף בחשבון השוטף, לצמיחה המהירה ב־OECD ולאינפלציה הנמוכה במערב. נתונים אלה מפריכים לחלוטין את טענות הממשלה החדשה על כך שקיבלה משק במשבר. מנגד, החשש הוא שהמספרים הטובים יגבירו את התיאבון של הפוליטיקאים שרובם מתנהגים כאילו יש המון כסף בקופה ואפשר להשתולל. למעשה, המספרים הטובים משקפים מחזור עסקים של גאות שהגיע לסיומו, אשר לווה במדיניות מאקרו־כלכלית מצוינת, שאף היא נראית כי תגיע בקרוב לסיומה, לפי היקף ההבטחות. החששות לעתידו של המשק הישראלי כבר ניכרים הן בקרב בנק ישראל כפי שעולה מדברי הנגיד אמיר ירון בתחילת החודש והן בחברות הדירוג כפי שעלו על ידי מקסים ריבניקוב, המדרג הראשי של ישראל ב־S&P בראיון ל"כלכליסט".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול כי "מהלכים פופוליסטיים של שבירת תקרות תקציביות עלולים להכניס את כולנו לסחרור ולפגוע במדינת ישראל". הבעיה היא שיש ראש ממשלה ויש שותפים קואליציוניים שנראים הרבה יותר ממוקדים באינטרסים הפוליטיים והאישיים ופחות מוטרדים מאתגרי המשק.