נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בכנס לשכת עורכי הדין | לשכת עורכי הדין
נשיאת העליון: "הגישה הממלכתית פינתה את מקומה לשיח לעומתי שהולך ומקצין"
אסתר חיות דיברה בכנס הפתיחה של לשכת עורכי הדין על הפוליטיזציה של מערכת המשפט: "יש שחולמים להרוס מן היסוד את הקיים ולהחליפו במערכת מוחלשת שתהא עושת דברם של גורמים פוליטיים". שר המשפטים גדעון סער אמר בכנס כי "פוליטיזציה מוחלטת לא תיתן לנו מערכת משפט טובה יותר״
״בעת הנוכחית הגישה הממלכתית, הדיאלוג ולקיחת האחריות פינו את מקומם לשיח לעומתי שהולך ומקצין, אשר נבנה בתוך תיבת תהודה של הצהרות בלתי-מבוססות, ספקולציות ואינפורמציה ונתונים מגמתיים" - כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בכנס הפתיחה של לשכת עורכי הדין.
עוד הוסיפה חיות כי "אותו שיח אף הבשיל בתקופה האחרונה לכדי השתלחויות ברשות השופטת ובשופטיה, ולקריאות בוטות לפגוע בהם ולהחלישם באמצעים יצירתיים כאלו ואחרים. מדובר על חלומות להרוס מן היסוד את הקיים ולהחליפו במערכת מוחלשת שתהא עושת דברם של גורמים פוליטיים. כך למשל, מדובר על פוליטיזציה של תהליך בחירת השופטים על חשבון שיקולים ענייניים של יכולת מקצועית ומזג שיפוטי״.
בהמשך דבריה, הנשיאה העלתה הילוך: ״לאן כל זה מוביל? למדינה שיהיו בה בתי משפט ׳מטעם׳? לרשות שופטת שלא תוכל ולא תרצה לעמוד באופן עצמאי ובלתי תלוי אל מול הרשויות האחרות ולהגן על הפרט מפני השלטון? אם זו הכוונה – זהו נתיב מסוכן ביותר״.
חיות דיברה על הגברת השקיפות והמידע במערכת המשפט ומנתה כדוגמה לכך את פיילוט השידורים הישירים מבית המשפט העליון, פרסום רשימת המניעויות של השופטים, הרחבת פרסום פסקי דין של בית משפט למשפחה והיוזמה החדשה של שר המשפטים גדעון סער - שידור הראיונות של הוועדה לבחירת שופטים עם המועמדים לבית המשפט העליון.
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה גדעון סער הודה לראש לשכת עורכי הדין עו״ד אבי חימי על החזרת לשכת עורכי הדין לקו הראשון של הממלכתית במדינת ישראל. ממלכתיות, ואת זה הוא לא אמר – ממלכתיות שהופקעה בתקופת קודמו אפי נווה. נווה שחבר לשרת המשפטים אייל שקד שלה בין היתר הוקדשה הפיסקה הבאה - המאבק בין נאמני מערכת המשפט לבין המנסים להחריבה. ״בין ׳נטורי קרתא׳ של מערכת המשפט מחד ואלה החפצים בהריסתה עם די-9 או בשינוי טוטאלי של השיטה הקיימת והחלפתה באחרת – יש דרך ביניים, בה תמיד דגלתי״, אמר סער. ״אין מערכת שלא ניתן ורצוי לתקן, לשנות, לשפר ולטייב. שינויים אבולוציוניים הם הדרך הנכונה והמאוזת ולא שינויים רבולוציוניים. פוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט לא תיתן לנו מערכת משפט טובה יותר״.
ואכן, סער שנכנס בסערה למשרד המשפטים השיק רפורמות דרמטיות לאורך כל החזית המשפטית: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חוקי יסוד החקיקה וזכויות במשפט וכמובן ״חוקי הנאשם״ – מניעת נאשם מלקבל את משימת הרכבת הממשלה וקציבת כהונת ראש ממשלה. נדמה שמכל הרפורמות הללו, רק לאחת סיכוי מסויים להגיע לקו הגמר – חוק יסוד זכויות במשפט, המעגן זכויות חשודים ונאשמים בפלילים, שעבר בקריאה ראשונה וממתין לשנייה ושלישית.
סער אמר על הצעת החוק כי היא ״הדבר החשוב ביותר שהכנסת הזו יכולה לעשות בכלל ובשדה המשפט בפרט״. למרות זאת, הוא סיים את דבריו בציטוט של מנחם בגין: ״חשוד עוד איננו נאשם. נאשם עוד איננו אשם. ואף נידון – עוד איננו מורשע באורח סופי, כל עוד עניינו לא הובהר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת כי אסיר הנמצא בידיה ׳הודה׳ הרי גם ההודאה אינה הוכחה, כי היא עצמה זקוקה להוכחה בבית המשפט״.
"לעולם לא נראה שום די-9 שועט לעבר בית המשפט העליון"
היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן התמקדו בכרסום המדאיג באמון הציבור במערכת המשפט. ״הנושא הבוער ביותר שעלינו לטפל בו הוא סוגיית אמון הציבור במערך השירות המשפטי הציבורי״, אמרה בהרב-מיארה. ״קיומו של פער בין איכות השירות הציבורי המשפטי לבין מידת האמון בנו – מטריד״. האמירה הכי קרובה לתרגום התובנה הזו למציאות הייתה: ״הדיבור על החלטות לא ענייניות בתיקים פליליים או על התערבות משפטנים בסדר היום הפלילי, אינו המציאות״.
בכל הקשור לתהיות אקטואליות שנוגעות למידת אמון הציבור, שלושה נושאים בוערים כיום על הפרק: משפט זדורוב, פרשת פגסוס והתקלות במשפט נתניהו. כמובן שראשי המערכת לא התייחסו לנושאים האלה, אבל בהרב-מיארה הבטיחה: בהרב-מיארה הבטיחה: ״אין לנו לחשוש מבחינה משותפת של הנחות יסוד. כוחה של המערכת נמדד ביכולתה להיות קשובה לביקורת, להשתנות ולהשתפר״. איסמן חזר על המסר הזה בדיוק: ״כאשר קורות תקלות, והן קורות, עלינו להודות בכך שאירעה תקלה, לקבל עליה אחריות, לבחון מה גרם לאותה התקלה, לראות כיצד מונעים תקלות דומות בעתיד ולתת ככל הניתן דין וחשבון לציבור על הדברים״. ניסיון העבר, שלא כולל בינתיים את בהרב-מיארה ואיסמן, מלמד שבחינת התקלות לא ממש הובילה למסקנות על אחריות ומחדלי הפרקליטות, אבל לפחות הנכונות להודות ולתקן ממשיכה להתקיים.
בהרב-מיארה הוסיפה והדגישה מטרה נוספת שהציבה לעצמה: ״שיפור השיח שלנו עם גורמי חוץ, העמקת איכות הקשר שלנו עם הציבור״. גם יעד מבורך זה לא ממש מתכתב עם המציאות בהינתן סרבנותה עד כה של היועצת החדשה לתקשר עם התקשורת ולהסתייג מכל דיאלוג עמה.
ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי, שהפך לעוגן מרכזי בברית המשפטית שנרקמה לאחרונה בין בית המשפט העליון, שר המשפטים והלשכה, תקף בחריפות ״גורמים שאינם בוחלים בהצגת מערכות וארגוני שלטון החוק, ובראשם בית המשפט העליון על שופטיו, כאויבי העם שמותר ורצוי לעלוב בהם, לרמוס אותם ואף לא לציית להחלטותיהם". עוד הוסיף חימי כי התבטאויות אלו נעשות "בבוטות, בשפה גסה ובתיבול פייק ניוז למיניהם, כגון בקבוקי ערק מדומיינים, שדים עדתיים המתחבאים בבקבוקי הערק ומה לא", ברומזו להשתלחותו של ח"כ דודי אמסלם בשופט דוד מינץ לפני מספר חודשים. "מדובר בתופעה שהיא לא רק מכוערת, היא מסוכנת!״, מחה חימי.
חימי הבטיח להגן בגופו על שלטון החוק ועל מערכת המשפט: ״לעולם לא נראה שום די-9 שועט לעבר בית המשפט העליון. אבל למי שחולמים, או יש לומר הוזים, להתניע מהלך שכזה, אני אומר בקול ברור: לפני שתגיעו לבניין בית המשפט, תצטרכו לעבור אותנו, שומרי הסף. ואותי תפגשו בראשם״.