אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר מקדם הטלת מס על פליטות מזהמים, אבל ללא תוכנית להתייעלות אנרגטית זיהום אוויר במפרץ חיפה | צילום: אלעד גרשגורן

בלעדי

האוצר מקדם הטלת מס על פליטות מזהמים, אבל ללא תוכנית להתייעלות אנרגטית

בדומה למגמה העולמית ולאחר המלצות ה-OECD, במשרד האוצר מקדמים במסגרת חוק התקציב הטלת מס פחמן שמטרתו לתמחר פליטות מזהמים. בניגוד להצעה שקודמה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ההצעה הנוכחית אינה כוללת תוכנית סביבתית להתייעלות אנרגטית, אך קובעת כי המס ישמש לתקצוב חיבור מפעלים לגז

09.01.2024, 22:07 | שני אשכנזי

משרד האוצר מקדם במסגרת הצעת חוק התקציב הטלה של מס פחמן שמטרתו לתמחר פליטות מזהמים וגזי חממה - כך לפי טיוטת הצעת מחליטים שהגיעה ל"כלכליסט".

לפי הטיוטה, המס יוטל החל ב-2025 על פחם, מזוט, גפ"מ, פטקוק וגז. שיעורו יעלה באופן הדרגתי, ויגיע לרמה המרבית ב-2029. המס על מחירי הבנזין והסולר לא צפוי לעלות במסגרת ההחלטה.

הטלת מס פחמן קודמה במקור על ידי ממשלת לפיד-בנט בתקציב 2021, אך נבלמה על ידי ממשלת נתניהו עם כינונה. כעת חוזר המס לשולחן מקבלי ההחלטות - אך עם שינויים.

מס פחמן (תמחור פליטות גזי חממה) מוטל על גורם מזהם בהתאם לכמות הפחמן הדו חמצני שהוא פולט, במטרה לתמחר את הנזק והעלויות החיצוניות הנגרמות מהשימוש בו. בשל ההשפעה הסביבתית והבריאותית השלילית של השימוש בפחם, נפט וגז, הטילו ממשלות ברחבי העולם מס פחמן, שאף מתמרץ את המשק לעבור לשימוש באנרגיה נקייה.

מתוך 185 המדינות החתומות על הסכם האקלים של האו"ם, 96 מדינות המייצגות 55% מפליטות גזי החממה בעולם עושות שימוש בכלי זה או מצויות בהליך חקיקה בנושא. ב-OECD מדובר בכלל המדינות, מלבד טורקיה וישראל (יוצאות דופן נוספות הן קנדה וארה"ב, בהן קיים מנגנון תמחור בחלק מהמדינות או המחוזות). עם זאת בניגוד למדינות ה-OECD, לישראל אין תוכניות מתוקצבות למעבר לאנרגיה מתחדשת והיא מתקשה להתקדם בתחום.

מס הפחמן צפוי להביא להעלאת מחירי החשמל בכ-5%, ואולם בהצעת המחליטים שמקדם האוצר מצוין כי במקביל מגמות אחרות במשק החשמל עשויות להוביל להפחתת המחיר לצרכנים, ולכן ההערכות בשלב זה הן כי מחירי החשמל לא יעלו כתוצאה מהמס (זאת, בין היתר, בשל הצפי להפסקת השימוש בפחם ומגמת הירידה בעלויות האנרגיה המתחדשת).

בנוסף, הצו לתמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה המקודם כעת על ידי האוצר עשוי להוביל לתוספת הכנסות של כ-230 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה תחילה, סכום שיגדל בצורה מדורגת עד לכ-2.8 מיליארד שקל ב-2030. אמנם מדובר במקור תקציבי שיסייע למשרד האוצר לכסות את ה"בור" שיצרה מלחמת חרבות ברזל, אבל מדובר בצעד שמקדמים גורמי המקצוע באוצר כשלוש שנים.

לפי גורמים המעורים בפרטים, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', השתכנע כי עמדת גורמי המקצוע במשרד נכונה וכי יש לקדם את הנושא. זאת, מאחר שבהינתן כלל חלופות המיסוי, מס הפחמן יעודד את התעשייה לעבור לאנרגיות נקיות יותר ויוביל להיערכות טובה יותר של המשק למס הגבולות האירופי (זאת מאחר שחלק מחברות הישראליות נדרשות כעת לדווח על פליטות הפחמן שלהן לאיחוד האירופי, בהיעדר מנגנון מקומי מקביל). רק באפריל אשתקד, המליץ ה-OECD לישראל להטיל מס פחמן והזהיר מפני פגיעה בתעשייה הישראלית אילו ישראל תמנע מכך.

הצעת המחליטים הנוכחית בנושא מס הפחמן שונה מזו שקידמה ממשלת לפיד-בנט. ראשית, ההצעה לא כוללת כעת תקציב להתייעלות אנרגטית. תוכנית ההתייעלות של משרד האנרגיה, לה הוקצו מיליארד שקלים, בוטלה בשנה שעברה לאחר שהממשלה התנתה את תקצובה במנגנון מס הפחמן. כעת – תוכנית זו כלל לא מוזכרת בהצעת המחליטים, על אף חשיבותה הרבה לצמצום צריכת האנרגיה והתייעלות באחד הסקטורים המזהמים ביותר כיום, ולמרות ההשקעות הרבות בנושא בעולם. בנוסף, הסכם האקלים העולמי שנחתם בחודש שעבר בדובאי ולו שותפה ישראל, מציב יעדי התייעלות אנרגטית שבהם הממשלה לא תוכל לעמוד ללא תוכנית מתוקצבת בנושא.

התוכנית להתייעלות אנרגטית אמנם לא תתוקצב באמצעות מס הפחמן, אך הצעת המחליטים דווקא קובעת כי המס ישמש לתקצוב תוכנית להאצת פריסת רשת הגז הטבעי בידי רשות הגז. המטרה היא לחבר מפעלים קטנים ומרוחקים לרשת החלוקה לגז, משימה שבימים אלה אינה מתבצעת בהתאם ליעדים הממשלתיים. יצוין כי עד כה סובסד מעבר המפעלים לגז בכ-700 מיליון שקל, בניגוד לתוכנית להתייעלות אנרגטית שנגנזה כמעט לחלוטין.

במקביל במשרד האוצר דורשים כי ככל ומס הפחמן ייכנס לתוקף, רשות החשמל תצמצם את גובה התמיכה באנרגיות מתחדשות, "וזאת בהתאם לעליית העלות האלטרנטיבית של ייצור חשמל בצורה קונבנציונלית".

למרות ההתחייבויות הרבות של ישראל בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, בשנת 2022 כמות גזי החממה בישראל דווקא עלתה. בהצעת המחליטים מציין האוצר כי "מחקרים שונים מעידים שמס מזהמים הוא הדרך היעילה ביותר להפחית את פליטות גזי החממה תוך שמירה על שאר השיקולים במשק הישראלי. מיסוי גזי חממה הוא מדיניות עולמית, ומדינות רבות החלו להטיל מנגנוני תמחור פליטות גזי חממה. אי תמחור פחמן בישראל בעתיד עלול להוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית".

תגיות