הצוללת אחי רהב | צילום: אלעד גרשגורן
ההגנה בתיק הצוללות לעליון: לקיים דיון נוסף בהלכה שצו שיפוטי יכול להישאר סודי
צוות ההגנה הגיש בקשה לקיים דיון בהרכב מורחב, לאחר שהעליון קיבל את עמדת המדינה לפיה היא רשאית לא להעביר להם חלק מצווי בית משפט שהוצאו לצורך האזנות סתר או הפעלת רוגלות, בטענה לפגיעה בשיטות ואמצעים. "בניגוד למגמות בעולם", כותבים הסנגורים, "ההלכה פועלת בניגוד מוחלט להגברת הפיקוח על אמצעים המופעלים על ידי גופי חקירה"
צוות ההגנה בתיק הצוללות הגיש היום (ה') לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בהלכה שקבע לאחרונה, שלפיה המדינה רשאית לא למסור לה צווים שיפוטיים – למשל כאלה שמצדיקים לשיטתה הפעלת רוגלות או התקנת אמצעי האזנת סתר באופן סמוי – בטענה שמדובר בחומר מודיעני סודי.
"בניגוד למגמות בעולם", כותבים הסנגורים, "בהן נוכח ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, והאמצעים החודרניים שבכוחה של המדינה להפעיל כנגד אזרחיה, מגביר המחוקק את הפיקוח על גופי חקירה והאמצעים המופעלים על ידם, הרי שהלכה זו פועלת בניגוד מוחלט לכיוון של מגמה זו ולמעשה מצמצמת מאוד את האפשרות הפיקוח והשמירה על זכויות היסוד של האזרחים".
"נימוקי המדינה ונציגי המשטרה בדיון במעמד צד אחד והדוגמאות שהביאו אשר לא ניתן לפרטם", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין שעליו חתומים גם השופטים עופר גרוסקופף ויצחק עמית בפסק הדין שניתן לאחרונה, "הביאו אותנו למסקנה כי במקרים מסוימים עצם פרסום הידיעה על מתן צווים שיפוטיים עלול לחשוף את אופן פעולתה של הרשות החוקרת, לרבות שיטות ואמצעי חקירה שהיא נוקטת".
הערר שהוגש לעליון בחודש יוני עסק בהחלטה של שופטת המחוזי בת"א, טלי חיימוביץ', לפיה צו שיפוטי שהוצא בעניינו של חשוד יכול להיחשב כחומר מודיעיני החסוי לפי חוק. עניין זה התברר במהלך הדיונים בתיק, אז נחשף כי הפרקליטות והמשטרה סיווגו צווי בית משפט – ביניהם כאלה שלשיטתם הצדיקו הפעלת כלי האזנת סתר או רוגלות, שעל פי דו"ח צוות מררי שהוקם בעקבות תחקיר "כלכליסט" בנושא ביצעו פעולות שאינן חוקיות – כחומר מודיעיני חסוי.
לאחר שהדבר התגלה, דרשו הסנגורים בתיק לקבל את כל הצווים השיפוטיים בטענה שהם אינם יכולים להיות מסווגים כחומר מודיעיני. בקשתם נדחתה, וסנגוריו של סגן ראש המח"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף, הגישו ערר לעליון, שאליו הצטרפו בהמשך סנגורים נוספים.
במהלך הדיונים שנערכו בעליון התברר כי מדובר ב-63 צווים. לשכת עורכי הדין הגישה בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" לערר ותמכה בדרישת ההגנה. גם הסנגוריה הציבורית ביקשה להצטרף וטענה טענות דומות.
כאמור, העליון דחה את הערר. המשמעות היא שהמדינה תעדכן את הסנגורים על הוצאת צווים שיפוטיים והם יותרו לעיון רק באחד מהמקרים שהמדינה תסווג ככאלה: הם חומר המתייחס לעובדות כתב האישום, או לתוכן עדות שתשמע לבירור האשמה; או המתייחס לראיה שאמורה להיות מוגשת או למהימנות של עד מרכזי. "נוכח חשיבותה, חדשנותה וקשיותה של הלכה זו", כותבים הסנגורים, "מתחייב הדבר כי בטרם תהפוך להלכה מחייבת בדין הישראלי תוכרע בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון".