נדרשת מדיניות לעתיד המיחשוב קוונטי

במשך עשרות שנים, המיחשוב הקוונטי היה לחזון תיאורטי שריחף במסדרונות האקדמיה ונתפס רחוק מאוד מהמציאות. בשנים האחרונות ראינו כיצד הסקפטיות הוחלפה באופטימיות – פריצות הדרך הטכנולוגיות כבר מבשרות על תחילת עידן המיחשוב הקוונטי, שצפוי להפוך לנחלתם של ארגונים ומדינות רבות במהלך השנים הקרובות.

במקביל לתהליכים מורכבים של מחקר ופיתוח בעולמות החומרה והתוכנה, אנחנו עדים למרוץ חימוש עולמי שרק הולך ומתעצם; ממשלות וענקיות הטכנולוגיה מתחרות זו בזו על בניית המחשב הקוונטי, מתוך הבנה שזהו יתרון אסטרטגי אדיר כבר לעתיד הקרוב מאוד. מדינת ישראל משקיעה גם היא מאמצים רבים במטרה לעמוד בשורה אחת עם יתר מעצמות העולם, ורק השבוע הכריזה על השקעה נוספת של כ-115 מיליון שקל בתחום. זאת כחלק מהתחייבות תקציבית של 1.25 מיליארד שקל לטובת תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיית הקוונטים בישראל, עליה הודיעה המדינה כבר ב-2019.

המיחשוב הקוונטי מסמן נקודת מפנה דרמטית עבור האנושות כולה. בדומה למהפכות טכנולוגיות קודמות, המחשב הקוונטי עתיד לשנות את חוקי המשחק ולהציב סטנדרט חדש של מהירות, כאשר חישובים ופיתוחים שהיו אורכים אלפי שנים במחשב הרגיל ידרשו רק ימים, דקות ואף שניות בודדות וניתן יהיה לפתור חישובים שעד כה היו בלתי אפשריים וזוהי מהפכה של ממש.

ליכולות הללו תהיה משמעות מכרעת עבור מגוון רחב של תעשיות, כך למשל – שיפור והאצה של חישובים פיננסים כמו חישוב אופציות ואופטימיזציה של פורטפוליו ונכסים, האצת פיתוח תרופות חדשות וחומרים חדשים על ידי סימולציות של מולקולות ואופטימיזציה של תהליכי יצור במפעלים, כולל השפעה ישירה על תהליכים הקשורים בצמצום פליטת מזהמים וחיסכון אנרגטי בצורה משמעותית שהאנושות טרם ידעה. כמו כן, מדובר בעלם מיחשוב חדש, וכפי שבשנות ה-70 לא ניתן היה לצפות את פיתוח האינטרנט או האייפון, כך הדמיון האנושי רחוק מלהכיל את גודל המהפכה אשר יחולל המיחשוב הקוונטי.

ההכרה בערך המשמעותי של המיחשוב הקוונטי לא פוסחת על אף סקטור, חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון כבר מפתחות את האפליקציות שיפעלו על המחשב העתידי, ואילו ארגונים מתחומי הרכב, הסקטור הפיננסי, התרופות והאנרגיה כבר התחילו להכשיר את כוח האדם בהתאמה. בד בבד, גם באקדמיה מעלים הילוך, בין אם במחקר ובין אם בהשקת תוכניות לימודים באוניברסיטאות בכל העולם, בציפייה שהביקוש הגובר בתעשייה יכתיב את הבחירות האקדמיות לדור הבא של המהנדסים.

אלא שהתקדמות החזון המרגש עלולה לעמוד בפני צוואר בקבוק. בזמן שהטכנולוגיה ממשיכה להשתכלל, יש רק כמה מאות מומחי אלגורתימיקה קוונטית ברחבי העולם, שאלו הם בעצם מפתחי התוכנה הקוונטית. לפי מחקר של חברת הייעוץ מקינזי, ללא שינוי מדיניות, כמחצית מהמשרות הפתוחות בתחום הקוונטים לא יאוישו עד 2025. יש ללמוד ממה שקרה בעולמות הבינה המלאכותית, תחום שכבר הבשיל והגיע למיינסטרים בכל ענף, אך מתקשה לסגור את הפער במומחי AI.

במקביל, גם המגזר הפרטי צריך להירתם למשימה ולא לפספס את הרכבת. ההתגייסות צריכה לבוא גם מתוך ענף ההיי-טק וגם מתוך הענפים שימנפו את הטכנולוגיה כדי לפרוץ דרך. עולם הקוונטים עלול להישמע מאיים גם למפתח תוכנה מן המניין – אך חשיפה מתמשכת לתחום והנגשה שלו לעובדים ולעובדות פוטנציאליים תסייע לגייס מומחים נוספים בטווח הארוך, וכך להשלים את הטמעת המיחשוב הקוונטי עוד בעשור הקרוב.מטרה דומה, בסדרי הגודל הלוקאליים, והקצאת תקציבים ייעודיים, תאפשר להרחיב משמעותית את תוכניות הלימוד האקדמיות שמוקדשות לנושא. כמו כן, הטמעה של מייחשוב קוונטי במערכת הביטחון ובענפי התעשייה השונים תייצר דור חדש של מפתחי קוונטים מקצועיים.

כמו כל מהפיכה טכנולוגית, מי שישכיל לעלות על הרכבת הזאת דווקא כעת, כאשר היא מאיצה, יהיה עם ידו על העליונה. הדרך לשמירת מעמדה של ישראל כסטארט-אפ ניישן, עוברת בהיותה גורם מוביל ומשמעותי בעולם גם בתחום זה.

ניר מינרבי הוא מייסד שותף ומנכ"ל Classiq