המשנה ליועמ"שית: "השינויים בחוק עילת הסבירות רק מחזקים את הקשיים שהעלנו"

"השינוי שהוכנס בנוסח הצעת חוק עילת הסבירות לאחר הקריאה הראשונה אינו נוסח 'מרוכך' יותר אלא מחריף את הקשיים שהועלו. משמעות התיקון היא שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות לטובת תושבי המדינה בהחלטותיהם. בכך תבוטל דה-פקטו החובה לנהוג בסבירות, ותיפגע יכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות שלטונית" - כך אמר היום המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, בדיון שקיימה ועדת החוקה של הכנסת.

לדבריו, "התיקונים דווקא מחזקים את הקשיים שעמדנו עליהם, בכך שהם ממקדים את החסינות מפני ביקורת שיפוטית על הפרת חובת הסבירות לממשלה ולשרים, שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר; ומבהירים באופן מפורש כי הצעת החוק נועדה לחול גם על מינויים, ובמשמע – על פיטורים, וכן על הימנעות מביצוע פעולה שלטונית, כלומר על החלטות שלטוניות פרטניות, להבדיל מהכרעות מדיניות כלליות".

לימון הוסיף: "הדרך שבה הוועדה בחרה – מניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטה - שוברת את כללי המשחק המקובלים בדמוקרטיה כחלק מהאיזונים והבלמים שבין שלוש הרשויות".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בפתח דבריו כי מדובר ב"דיון האחרון" בהצעה, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר. לאחר מכן הוא מתכוון להפיץ את נוסח ההצעה הסופי להסתייגויות, כאשר חברי הוועדה נדרשו להעביר עד מחר בבוקר את הסתייגויותיהם. בהמשך השבוע הוועדה אמורה להצביע על ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק לקראת העלאתה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר בדיון כי ישנה כוונה לעתור לבג"ץ אם הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות תעבור, וזאת משום שהדיון בה לא מוצה, הוועדה כלל לא התייחסה לסוגיות שהעלו גורמים מקצועיים ומשפטיים בדיונים, ולא הוזמנו אליה גורמים נוספים שהאופוזיציה דרשה שיזומנו.

אמנם רוטמן כתב בהודעתו לחברי הוועדה שבמהלך הדיונים "נשמעו מומחים וחברי כנסת, כמו גם נציגי ארגונים ואזרחים. הדיון היה ארוך וממצה וזיקק היטב את נקודות המחלוקת וההסכמה בעניין החוק". אולם ח"כ קריב עלה בדיון למתקפה מולו ואמר: "מה שאנו רואים פה זו הצגה, זה לא באמת דיון כדי להעלות בעיות בהצעת החוק ולתקן אותן. בקרב כל חברי האופוזיציה יש הסכמה שהדיון רחוק ממיצוי. למשל ביקשנו את הגעתו של יועמ"ש משרד הביטחון לוועדה, כמו גם הפרקליט הצבאי הראשי וגורמים נוספים כדי להתייחס להשפעות חקיקה, ביקשנו סקירה משווה ממוקדת ועוד לגבי מה השפעת החקיקה על מינויי ופיטורי בכירים, על הקצאת משאבים ועוד. אלה שאלות שהועלו על ידי גורמים ומומחים רבים, ולא התקיים כאן דיון אחד באיך פותרים את הסוגיות הספציפיות הללו בחקיקה הזו".

ח"כ קריב הוסיף כי "הדיון הזה הוא אחיזת עיניים. עולות כאן סוגיות מהותיות שנוגעות למהות החיים השלטונית בישראל, אבל אתם מסרבים לדון בפתרונות שונים ולא התייחסתם להצעות שונות שהועלו כאן ולא התייחסתם לדברי יועמ"ש האוצר והייעוץ המשפטי לממשלה, אתם פשוט דוהרים קדימה, ויש כאן ניצול מחפיר ושימוש לרעה בסמכות המכוננת של הוועדה. הייעוץ המשפטי לכנסת לא עצר את זה, ולצערי נצטרך לעשות זאת דרך בית המשפט העליון".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "אין לנו את העמדות של היועצים המשפטיים של כל המשרדים, ובעיניי ובעיני רבים זה טעם לפגם". היא הוסיפה: "ביטול עילת הסבירות חושף את חיילי צה"ל לדין בינלאומי שחל עליהם. יוקרתו של בית המשפט העליון ויכולתו לבדוק החלטות במסרקות ברזל מהוות חגורת ביטחון לכוחות הביטחון שלנו. ברגע שאתה מבטל את יכולת בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית, אתה מוריד מחגורת הביטחון הזו ואתה חושף את החיילים. לכן ביקשתי לשמוע את הפרקליטה הצבאית הראשית ואת היועץ המשפטי של משרד הביטחון ועוד יועצים משפטיים. לצערי הדבר הזה לא קורה.

"מילא שאתם לא מעבירים את החוק בפרוצדורה הרגילה אלא כהצעת חוק מטעם הוועדה, אבל אתם גם מונעים את הגעתם של היועצים המשפטיים, זה צריך להרים גבות בציבור".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר: "אני דורש לשמוע כאן בכנסת את היועצים המשפטיים של משרדי הביטחון, הכלכלה והבריאות - כי זה לא עסק פרטי של השר - וחובתם לבוא ולדבר על המחירים שיש בתחומים אלה לאי שימוש בעילת הסבירות. זה פגם יסודי בהליך בוועדה. כשהתהליך פגום ועקום התוצאה היא רעה". לדבריו, "החוק בנוסחו הנוכחי הוא מתן פטור לשרים ועילת שחרור לשקול שיקולים ענייניים. האנשים שנמצאים בתפקיד מיניסטריאלי כבר אומרים בדיוק מה הם מתכוונים לעשות כשלא תהיה עילת הסבירות".

כזכור, בשבוע שעבר הפיץ רוטמן נוסח מעודכן לתיקון החקיקה, שבייעוץ המשפטי לממשלה רואים בו "החמרה" של הנוסח, כפי שהגדירו זאת בדיון ביום חמישי, אף שבקואליציה דיברו לפני כן דווקא על כוונה לבצע "ריכוך" של החקיקה.

הנוסח החדש משאיר את החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים כ"חסינות" מפני ביקורת שיפוטית של בג"ץ באמצעות שימוש בעילת הסבירות, אולם משמיט את שאר נבחרי הציבור. הכוונה היא בעיקר לראשי רשויות, שעל פי הנוסח החדש בית המשפט כן יוכל למעשה להפעיל על החלטותיהם ביקורת שיפוטית ולבטלן מכוח עילת הסבירות. רק במובן זה נעשה "ריכוך" לניסוח המקורי.

מנגד, הנוסח החדש חריף ומחמיר יותר מאשר הנוסח המקורי בהיבט אחר: הוא קובע שהגבלת הביקורת השיפוטית מכוח עילת הסבירות על החלטות הממשלה, ראש הממשלה ושריה תחול על "כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". כלומר הגדרה ברורה שלא תינתן לפרשנות לפיה בג"ץ לא יוכל להתערב במינויים מכוח עילת הסבירות, ויותר מכך - לא יוכל להתערב במקרים שהממשלה, שריה או ראש הממשלה לא יפעילו סמכויות שלהם, כמו החלטה על אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

כפי שטענו חברי כנסת רבים בוועדה, נדמה כי ה"חידוד" הזה לגבי משמעות ההגדרה למילה "החלטה" שהופיעה בניסוח המקורי מנסה לכאורה להכין את הקרקע, בין השאר, להחלטה של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ו"לחסן" את ההחלטה לא הסבירה הזו מפני עתירות לבג"ץ, וזו רק דוגמה אחת. למעשה הניסוח החדש משמעותו שלא ניתן יהיה להפעיל ביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות על הימנעות מפעולה של הממשלה או מי משריה, למשל החלטות שלא לחתום על הוראות, תקנות, מינויים ועוד שמעכבות תהליכים שונים או איוש תפקידי מפתח.