התחזית ל־2023: פחות אייפונים ומנוי לטוויטר

מי שרכש לאחרונה טלפון נייד חדש, למשל את האייפון 14 או את אחד ממכשיריה המתקפלים של סמסונג, כנראה ששילם מחיר הרבה יותר גבוה מרוכשי הדגמים המקבילים בשנה שעברה. גם מנויי נטפליקס שמו לב להתייקרות בחשבונית — המחיר בישראל עלה בכ־10% עד 15% על החבילות השונות של ענקית הסטרימינג, בהשוואה למחיר מלפני חצי שנה. גם ספוטיפיי, יוטיוב פרימיום, אפל מיוזיק ושירות הסטרימינג של גוגל הודיעו על שורת עליות מחירים נרחבת בשירותים השונים, והיד עוד נטויה לפני התייקרויות נוספות ב־2023.

מעבר לתוצאה המיידית של עליית מחירים — להתייקרויות של שירותי הטכנולוגיה יש השפעה ניכרת על קצב התקדמות הענף. עליות המחירים צפויות לפגוע בעיקר בחדשנות המוצרים: חברות כמו אפל יחדשו פחות, ישיקו פחות מכשירים במהלך שנה, ויתמקדו יותר בפעילות הליבה שלהן.

גם השרתים מתייקרים

חברות הטכנולוגיה אוהבות להסביר שהסיבות להתייקרויות הן המלחמה באוקראינה, משבר הקורונה, מלחמת הסחר בין סין לארה"ב והאינפלציה. הכל נכון, אבל בסופו של דבר נראה שמה שהוביל את החברות לגבות יותר על אותם מוצרים הוא הנתון הבא: 20 עשירי הטכנולוגיה הגדולים בעולם הפסידו בשנה האחרונה כחצי טריליון דולר. בין שמדובר בביל גייטס, ג'ף בזוס, אילון מאסק או מארק צוקרברג, הקריסה של מניות הטכנולוגיה השאירה אותם עם תיק מניות מצומק (בסטנדרטים המטורפים שלהם, כמובן). מטא לדוגמה איבדה כרבע משווייה לאחר שדיווחה על הכנסות קטנות בהרבה מכפי שהיתה רגילה להציג. התוצאה? רק ביום רביעי שעבר איבד צוקרברג כ־11 מיליארד דולר.

מעבר למצב הרוח העגום של בעלי הבית, אפשר למנות שתי סיבות עיקריות התייקרות מוצרי ושירותי הטכנולוגיה: הראשונה היא האינפלציה הגואה, שנגרמת, בין היתר, מהגידול האדיר בהיקף הכסף ששימש להתמודדות עם משבר הקורונה. כמו שמחירי העגבניות, החיתולים והחלב עלו — כך גם מחירי השירותים השונים שמעניקות חברות הטק.

הסיבה העיקרית השנייה היא משבר האנרגיה, וגם הוא נובע, בין היתר, מהקורונה וממלחמת רוסיה־אוקראינה. איך משפיע משבר האנרגיה על מחירי הטכנכנולוגיה? אפשר לקחת כדוגמה את שירותי הסטרימינג. הצרכן הורגל ללחוץ על המסך ולקבל שיר או סרט ישר למכשיר שלו. אבל מאחורי הקלעים יש מרכז נתונים או דאטה סנטר — אחת מתשתיות הטכנולוגיה היקרות כיום לתפעול. מרכזי נתונים אלה צורכים בכל יום נתון כ־1% מכל האנרגיה שמופקת בעולם.

מאז פרוץ המלחמה באוקראינה זינקו מחירי הפחם, הגז והנפט, לעתים במאות אחוזים, ובהתאם גדלו עלויות התפעול של מרכזי הנתונים. אלה בתורם הגדילו מאוד את העלויות של חברות הטכנולוגיה שעושות שימוש שוטף ואינטנסיבי במחשוב ענן - הטכנולוגיה שמשמשת את ספוטיפיי, גוגל, נטפליקס ואחרות כדי להזרים את המדיה.

אבל זה לא רק החשמל שעולה יותר, גם שירותי התשתית של חברות הטק עולים להן הרבה יותר. כך למשל מיקרוסופט הודיעה בדצמבר שעבר שהיא מעלה את מחירי מינויי אופיס 365 בכ־20%. הדבר בא לידי ביטוי לא רק אצל הלקוחות הפרטיים, אלא גם אצל חברות הטכנולוגיה המשתמשות בשירות. אופיס היא פלטפורמת האפליקציות המשרדיות הנפוצה ביותר בעולם העסקים. אם חברה צריכה לשלם עוד דולר בחודש למשתמש על שימוש באקסל או בוורד, הסכום יתגלגל לצרכנים, שישלמו אותו פעמיים — פעם אחת דרך עליות המחירים של המוצרים ופעם שנייה דרך מחיר המינוי המשפחתי, שגם הוא יתייקר.

דוגמה נוספת למחיר תשתית שעלה ניתן למצוא באמזון. באוגוסט האחרון החברה העלתה את מחיר העמלה שהיא גובה מסוחרים שעושים שימוש בפלטפורמה שלה. המחיר לכל פריט שיימכר דרכה ללקוחות בארצות הברית וקנדה עלה בכ־35 סנט ליחידה. לפי דו”ח ההכנסות של החברה ברבעון השני של השנה עמד סך ההכנסות שלה מעמלות סוחרים על כ־27 מיליארד דולר, זינוק של 13% ביחס לשנה שעברה. אנדי ג'סי, מנכ''ל אמזון, ציין באותה הזדמנות ש"בשלב מסוים אתה חייב להפסיק ולספוג את הגידול בעלויות ולהתחיל לנהל את העסק בצורה כלכלית". יש בכך היגיון, אם החשמל והמשלוחים יקרים יותר - גם מוצר שעושה בהם שימוש יצטרך להתייקר. ויש כאן כמובן גם ניצול מומנטום: אם הכל מתייקר מסביב, אמזון, מיקרוסופט וחברותיהן שמחות להצטרף לחגיגה.

מנכ”ל אמזון אנדי ג’סי: “בשלב מסוים אתה חייב להפסיק לספוג את הגידול בעלויות ולנהל את העסק בצורה כלכלית". אם החשמל והמשלוחים יקרים יותר, גם המוצר מתייקר"

וזה לא רק אנרגיה או עלות הכסף, גם עלויות הייצור של השבבים עלו באופן משמעותי. חברת ייצור השבבים הגדולה בעולם TSMC, שבין לקוחותיה ניתן למנות את אפל וסמסונג, העלתה את מחירי הייצור עבור לקוחותיה בכ־20% בשנה האחרונה, וזאת כשגם כך היא נחשבת ליקרה ב־20% בהשוואה לשאר היצרניות.

על חשבון החדשנות

המצב הנוכחי לא צפוי להשתנות בשנה הקרובה. מחירי הרכיבים, האנרגיה והתשתיות צפויים להמשיך לעלות. את צרכני הטכנולוגיה זה אמור להדאיג, וייתכן וחלקם לא ימהרו לשדרג מכשיר או שירות באותה המהירות כמו קודם.

אבל התוצאה המשמעותית יותר של התהליכים האלה, שצפויה להגיע לשיאה רק ב־2023, היא שחברות הטכנולוגיה יזנחו את החדשנות המאפיינת אותן כדי לנסות לייקר פחות את שירותיהן. כך, מטא ומתחרותיה יחלמו פחות על המטאוורס או על התקני קריאת מחשבות, ויעדיפו לייעל את שרשרת הייצור שלהן, או לספק מוצר מקביל שיעלה פחות. וייתכן שפשוט יפסיקו לנסות לפתח ולמכור מוצרי מותרות שהצרכן פחות צריך. צוקרברג, למשל, התחייב להשקיע סכום שמגיע לכ־250 מיליארד דולר בעשור הקרוב כדי לפתח את המטאוורס של מטא. כדי לסבר את האוזן, זה יותר מהעלות הכוללת של תוכנית הנחתת האדם הראשון על הירח על ידי ארצות הברית.

טוויטר היא הדוגמה האחרונה: רכישת החברה בידי מאסק עלתה לו כ־44 מיליארד דולר, ולפי דיווחים שונים עלויותיו הפיננסיות של החברה שילשו את עצמן, עד כדי כך שכעת הוא מנסה למצוא כל דרך שהרכישה הזו תשתלם, כולל מכירת וי כחול ב־8 או ב־20 דולר לחודש, דרך עקיפה לגביית דמי מינוי. מדובר בדיווחים ראשוניים, אך הערכות גוברות הן שטוויטר תגבש מודל תשלומים כלשהו עבור שירותיה.

האם זה אומר שבעתיד נצטרך לשלם גם על פייסבוק או ווטסאפ? ייתכן. בהינתן והמיתון לא ישתפר בשנה הקרובה, חברות הטכנולוגיה יצטרכו לשקול מחדש את המודלים העסקיים שלהן.