ענקיות, הפנימו: פלטפורמה שמקדמת תוכן פוגעני יורה לעצמה ברגל

מאחורי הקריסה של מניית פייסבוק (מטא) בפברואר האחרון עומדים נתונים המצביעים על ירידה של כחצי מיליון משתמשים בשלושת החודשים האחרונים של 2021. הפרשנויות לנפילה מדגישות את המעבר של הדור הצעיר לפלטפורמות כמו אינסטגרם וטיקטוק, ויש הגורסים אף כי "פייסבוק מיצתה את עצמה". בנוסף לסיבות אלה, עומד סיפור נוסף שפחות מסופר והוא הירידה בהשתתפות האקטיבית של המשתמשים, שבאה לידי ביטוי בפחות שיתופי תכנים ופחות תגובות. אחת הסיבות ילרידה במעורבות המשתתפים היא ללא ספק מגפת האלימות ברשת לצורותיה השונות: בריונות, שיימינג, הפצת "פייק ניוז", העלבות, השמצות ואיומים על רקע פוליטי, חברתי או אישי.

נתונים שנאספו בסקר של איגוד האינטרנט הישראלי בסוף 2020 חשפו כי רוב מוחלט של הציבור (86%) סבור שהשיח ברשתות החברתיות אלים ופוגעני. יותר מ-50% מהגולשים העידו שהם נמנעים מלהגיב ברשת מפני שהם פוחדים מהתגובות שהם עשויים לקבל. נתונים אלה פוגשים את נתוני השימוש בפייסבוק ויכולים להאיר זווית שפחות דובר בה.

מי בעצם נהנה מהאלימות ברשתות החברתיות? האם יש יד מכוונת מאחורי הלהבות? עדויות של עובדי פייסבוק שחצו את הקווים, כמו פרנסיס האוגן שטענה כי "פייסבוק מעצימה תוכן שכולל שנאה, וקיטוב", מחזקות את הטענה שהפלטפורמות אינן עושות די או בכלל כדי להתמודד עם האלימות ברשת. ייתכן שהרציונל של החברות הוא לעודד את מעורבות המשתמשים על ידי העצמת, או אי-הסרת תכנים אלימים, מכיוון שאלה מעוררים רגשות עזים, שלכאורה אמורים לעודד משתמשים לייצר עוד תוכן אלים כתגובה, להישאר על הפלטפורמה כמה שיותר זמן וכך להיחשף לכמה שיותר פרסומות.

פייסבוק מסנג'ר. משתמשים יקרים, כל מה שאתם צריכים זה אהבה | צילום: שאטרסטוק

ואולם, יש לכך גם צד שני. רבים מהמשתמשים בפייסבוק חדלו מלכתוב פוסטים, או להגיב לפוסטים בשל החשש מתגובות אלימות. הקלות בכתיבת טקסטים אלימים מאחורי מסך יחד עם הקשיים באכיפה גרמו לרשתות החברתיות להפוך לכר פורה של אלימות בלתי נשלטת, שגורמת למשתמשים להפוך לצופים פסיביים במקרה הטוב או לנטוש את הפלטפורמה במקרה הרע, הנפוץ מאוד לאחרונה.

בצד הציפייה הלגיטימית שהפלטפורמות יעשו מעשה ויצננו את הרשת החברתיות, מוטלת גם עלינו אחריות לא מבוטלת. בסופו של יום, אנחנו, המשתמשים, בוחרים האם לשתף פוסט אלים או להגיב בבוטות לתגובה של אחר. זוהי בחירה של הרוב המתון, האם להגיב באופן ממתן שיכול לשנות את אופי השיח, או להתעלם ולהתנתק.

מאמץ נוסף נדרש ממשפיעני רשת וממנהלי קהילות בפייסבוק. לאורך שנים טיפחה פייסבוק את ערוץ הקהילות שלה. נכון להיום, אין משתמש שאינו חבר בקהילה אחת לפחות (לרוב הרבה יותר). למנהלי קהילות ולמשפיעני רשת יש יכולת השפעה מרשימה. הצבת כללים קשיחים לניהול שיח בתוך קבוצות פייסבוק ו-ווטסאפ יכולה לסייע בהפחתת האלימות ואף בחינוך הקהילות והקהלים להתמודדות טובה יותר.

אריק סגל | צילום: קונטיקס

לבסוף, היכולת להפחית את האלימות הרשתית מצוי אצל הריבון ובעל השליטה – החברות עצמן. כדי להתמודד עם האלימות ברשת לא די בסיסמאות או הצהרות ריקות מתוכן, אלא בצעדים משמעותיים כמו התאמת האלגוריתם כך שלא יקדם תכנים ותגובות שנועדו לעורר שנאה ופגיעה, ודווקא כן יקדם תגובות ותכנים שמעודדים חשיבה ביקורתית, הבנה ושיתוף פעולה, או הצעת מענקים לתכניות חינוך לאוריינות דיגיטלית וסיוע פיננסי ואלגוריתמי לקמפיינים שיוצאים נגד אלימות ברשת.

פייסבוק והפלטפורמות האחרות צריכות להבין שסביבה של שיח מאפשר ומכבד תעודד משתמשים להיות יותר פעילים ברשתות ובכך גם תתרום למודל העסקי שלהן. כשהאינטרס העסקי פוגש את האינטרס החברתי, יש סיכוי להצלחה במשימה המשותפת.

אריק סגל הוא המייסד של Conntix ומרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה. הוא לוקח חלק במיזם #metoon של איגוד האינטרנט הישראלי, שמטרתו למתן את השיח האלים ברשתות החברתיות