ממשלת הג'ובים: כך נעקוף את ועדת המינויים

אישורה הצפוי היום של הממשלה את מינויו של משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה, כפי שמבקשת השרה מירי רגב, ירמוס את ועדת המינויים שקבעה בשבוע שעבר כי הוא נעדר כישורים הכרחיים לתפקיד. במצב כזה אין טעם בקיומה של ועדת המינויים ואפשר לבטלה – שהרי ממילא כשהשרים לא מקבלים את החלטותיה הם הולכים מעל לראשה. בעקבות רגב שרים נוספים יגישו לממשלה את המינויים שלהם – אם אלה ייפסלו על ידי ועדת המינויים.

ההערכה היא שוועדת המינויים תפסול את מינויו של אלעד מלכא לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת בגלל היעדר כישורים וניסיון מקצועי המאפילים על הזיקה הפוליטית. מלכא הוא חבר בליכוד שהתכוון להתמודד בפריימריז בקיץ 2022, אבל בסופו של דבר החליט לפרוש לפני שהתקיימו. אישור מינויו של בן זקן היום בממשלה יסלול אפוא את הדרך גם למנות את מלכא, אם ייפסל, ושל רבים אחרים.

ועדת המינויים צפויה לפסול את מינויו של אלעד מלכא למנכ"ל משרד התקשורת בגלל היעדר כישורים. אישור מינויו של בן זקן בממשלה יסלול את הדרך למנות גם את מלכא

ועדת המינויים, שבראשה עומד נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ וחברים בה שני נציגי ציבור, פועלת לפי החלטה שהתקבלה בעבר בממשלה ולפיה מועמד כשיר להתמנות כמנכ"ל במשרד ממשלתי אם מתקיימים שני תנאים. האחד, הוא בעל תואר אקדמי. השני, הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים או פעילות משמעותיים, או שהוא בעל ניסיון בתפקיד בכיר אחר בתחום פעילותו העיקרית של המשרד.

במקרים חריגים ניתן למנות מועמד שאינו בעל השכלה גבוהה אם הוא בעל ניסיון של 8 שנים לפחות בתחום עיסוקו העיקרי של המשרד. אבל אם למועמד יש זיקה פוליטית (ולבן זקן שהיה מבין מארגני הליכודיאדה יש זיקה פוליטית לליכוד ולשרה), "על הוועדה לבחון בהקפדה יתרה את כישוריו המקצועיים והניהוליים ואת התאמתו לתפקיד על מנת להבטיח שהמניע הפוליטי אינו המניע המכריע בבחירתו".

פעם אחת בלבד מינתה הממשלה מנכ"ל במשרד ממשלתי בניגוד לעמדתה של ועדת המינויים. היה זה כאשר דניאל הרשקוביץ, בכהונתו כשר המדע בממשלת נתניהו, מינה ב־2009 את שר שלום ג'רבי כמנכ"ל משרדו בניגוד לעמדתה של ועדת המינויים.

מימין: נציב שירות המדינה הרשקוביץ והמועמד למנכ"ל משרד התחבורה בן זקן | צילומים: אבי אוחיון, יאיר שגיא

הרשקוביץ הציע למנותו לחצי שנה ואז תצביע הממשלה שוב על הארכת כהונתו בלא צורך בעיון מחדש של ועדת המינויים. לבסוף, בג"ץ ביטל את המינוי בנימוק ש"החלטת הממשלה למנותו נגועה בחוסר סבירות קיצוני". השופטת איילה פרוקצ'יה אף קבעה ש"תקופת ניסיון של כמה חודשים אינה יכולה לרפא אי כשירות בסיסית של מועמד".

"חסר ניסיון מקצועי וניהולי"

הדברים הללו של פרוקצ'יה די מזכירים את המקרה של בן זקן: לפי חוות הדעת של ועדת המינויים, רגב שהופיעה בפני הוועדה הציעה למנות את בן זקן לחצי שנה. הממשלה לא יכולה לאשר מינוי של עובד כמנכ"ל לחצי שנה כדי שילמד את התפקיד. ומה יקרה בסיומה של התקופה? איך יבדקו שהצליח בתפקידו? ואם לא ירצה להתפטר? רגב השיבה לוועדה שאפשר להסתפק בלחיצת יד שלה לנציב הרשקוביץ.

גורמים המקורבים לוועדה אומרים כי אם המינוי היה חוזר לדיון בוועדה, חבריה היו שואלים את בן זקן שאלות קשות על הזיקה הפוליטית, הקשר עם רגב, תפקידו בקרן הקבלנים והמטרו ובדיקת חשש לניגוד עניינים, וכן התייחסותו לפוסט שכתב בעבר על חלל צה"ל.

רגב לחצה בסוף השבוע על משרד רה"מ להביא את המינוי לאישור הממשלה חרף התנגדותם של נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים, ונתניהו לא עמדו בלחץ.

ועדת המינויים, שבה חברים הרשקוביץ, אלי כהן (לשעבר הממונה על השכר אוצר) ונוגה קינן, קבעה כי לבן זקן "אין די ניסיון ניהולי או מקצועי, לא כל שכן ניסיון ניהולי בכיר כדי להצליח בתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה או בכל תפקיד רלבנטי אחר. בנוסף, בשל גודל המשרד, תקציבו (32.5 מיליארד שקל — צ"ז) והאתגרים העומדים לפתחו, הוועדה סבורה כי ממנהלו הכללי נדרשים יכולות מוכחות וניסיון מקצועי וניהולי רב בהרבה משל המועמד".

עוד הוסיפה הוועדה: "בכל מקרה, ודאי שלא ניתן לקבוע כי הוא עומד ברף הכשירות הגבוה, הנדרש בהתאם לפסיקה ממועמד בעל זיקה פוליטית... מינויו של המועמד לתפקיד בעל השפעה על חיי היומיום של כלל אזרחי ישראל, אשר הנושאים העומדים לפתחו הם בעלי השלכות כבדות משקל, עלול לפגוע בתפקודו של המשרד וביכולתו לעמוד במשימותיו הרבות והמורכבות. הוועדה ממליצה לממשלה לא למנותו לכהונת מנכ"ל משרד התחבורה".

רגב דחתה את המלצת הוועדה וכתבה לשרים: "התנהלותה של ועדת המינויים בהקשר הנדון תמוהה והתוצאה היא מקוממת ממש. תפקידו של השר להוביל מדיניות והוא רשאי לבחור מנכ"ל שהוא נותן בו אמון לביצוע מדיניותו. אבקש שהממשלה תאשר את המינוי על אף חוות דעת של ועדת המינויים שכן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטיות מחוות הדעת".

להצניח מקורבים

השרים לא רק מבטלים במחי יד את המלצותיה של ועדת המינויים, אלא שבימים אלה נעשית בדיקת מינויים במכרזים פומביים של עובדים ובעיקר בכירים שמונו בתקופת ממשלת בנט־לפיד. עובדים אלה נמצאים בתקופת ניסיון של שנתיים, ולכן ניתן לסיים את העסקתם ולמנות במקומם מקורבים של חברי הממשלה החדשה. כך, שלושה נהגים במשרד ראש הממשלה התבשרו בשבוע שעבר על הזזתם מהתפקיד למרות הוותק הרב שלהם. לטענתם, הדבר נעשה מאחר שהסיעו את בנט ולפיד. כמו כן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה רוצה להדיח את מזכיר הכנסת דן מרזוק.

מוקד הכוח הבא שאליו נוטשים השרים הם היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, שימונו כמשרות אמון ויחליפו את היועצים המשפטיים הוותיקים. כמו כן, כמעט כל השרים ימנו בקרוב משנים למנכ"ל כמשרות אמון.

החשש שהוא שהתיאבון המוגבר של השרים עלול להביא לביטול שיטת המכרזים בשירות המדינה כאשר השרים בגיבוי מנכ"לים ויועצים משפטיים מטעמם יוכלו להצניח מקורבים פוליטיים.

ואם מישהו חשב שבג"ץ יוכל לעזור הוא טועה. שר המשפטים יריב לוין מקדם רפורמה שתחליש מאוד את כוחו של בג"ץ, באמצעות ביטול עילת הסבירות, חקיקת חוק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, הגדלת הרוב של הממשלה בוועדה לבחירת שופטים והפיכת היועמ"שים למשרות אמון. כך הממשלה תשתלט לא רק על השירות הציבורי אלא גם על בג"ץ.