מתי הצמיחה מגיעה למשקי הבית

צמיחה כלכלית מהווה נתון כלכלי ראשון במעלה מבחינת המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה, כמעט בכל מדינה. זו גם הדרך למדוד את הצלחתה של המדיניות ואם יש צורך לשנות ולעדכן אותה.

אך צמיחה כלכלית אינה חזות הכל. כשמדובר בדאגה לרווחת ציבור משקי הבית, חשוב גם שתהיה זיקה ותמסורת חזקה מצמיחתו הכלכלית של התוצר להכנסות משקי הבית. ככל שהתמסורת קטנה יותר, צמיחה כלכלית מהירה תגרום דווקא תסכול בקרב הציבור והוא אף עלול לבחור לחסוך יותר כדי לפצות על הפער – מה שימתן את יותר את הצריכה הפרטית.

בנוסף, ככל שהצמיחה גבוהה יותר, התמסורת והשוויון בחלוקת ההכנסות נוטה דווקא להיות נמוכה יותר, בפרט כשמקור הצמיחה מתמקד בתעשיות הטכנולוגיה העילית ובהתייעלות טכנולוגית.

השנה, דווקא, אנו עדים הן להאטה כלכלית עולמית והן להתמתנות של פעילות ההייטק בעולם. אז היכן אנו נמצאים היום בנושא חשוב זה?

אחד הנתונים המעניינים יותר של השבוע האחרון הגיע מהארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD ושופך אור על הנושא. מתברר כי ברבעון הראשון של השנה (הנתון הזמין האחרון) ההכנסה הריאלית של משקי הבית לנפש במדינות הארגון רשמה עלייה של 0.9%. הנתון הזה חשוב ומעודד לפחות משלוש סיבות:

ראשית, זו עלייה שלישית ברציפות, המגיעה בתחילת שנה שאמורה לשקף, כאמור, האטה כלכלית וצרכנית, בצל האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית החדות והמהירות ברחבי המדינות המפותחות.

שנית, זו העלייה החדה ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2021. אז, תחת הקורונה, נקטו הממשלות הרחבה פיסקאלית שכללה תוכניות סיוע והעברות כספים רחבות היקף למשקי הבית שנפגעו תעסוקתית, וגם סיוע לאוכלוסיות כלליות יותר. הפעם – מדובר בהכנסות הנובעות יותר מפעילות עסקית ומהסקטור הפרטי.

ושלישית, ההכנסה הריאלית לנפש צמחה מהר יותר (למעשה, פי 3) מצמיחת התמ"ג לנפש. למעשה, היתרון של ההכנסה הריאלית לנפש על פני התוצר הריאלי לנפש נמשך כבר שלושה רבעונים, לאחר שבארבעת הרבעונים הקודמים היה המצב הפוך. תפנית לטובה זו הפיגה חלק מהחשש שהאטת הצמיחה תפגע מהותית בצריכה הפרטית ובכוח הקנייה של משקי הבית.

אלא שבצד הצמיחה הכוללת של הכנסות הצרכנים, המדיניות הכלכלית של מקבלי ההחלטות צריכה, כאמור, להתחשב גם במידת השוויוניות של חלוקתן.

כאן, לפי נתוני OECD, התמונה בעייתית. מתברר כי מקרב 21 מדינות שהנתונים זמינים עבורן, רק במחציתן (11) ההכנסה הריאלית אכן גדלה.

בין המדינות שההכנסות הריאליות קטנו, דווקא, בחלקן הדבר נגרם בשל קיטון של ממש בתמיכה הממשלתית (כמו בקנדה) ובחלקן בגלל האטה כלכלית חדה (כמו במקרה של גרמניה, הכלכלה הגדולה של יבשת אירופה, המתמודדת עם ירידה של התוצר וההכנסה הראלית לנפש גם יחד).

עוד עולה מהנתונים יתרונה של ארצות הברית על פני כלכלות גדולות אחרות. ההכנסה הריאלית לנפש בארצות הברית גדלה ב-1.7% ברבעון הראשון של השנה, בעוד ב-7 הכלכלות הגדולות (G7) נרשם גידול מתון יותר של 0.9% ומנגד בגרמניה היתה ירידה של אחוז.

ניסיון לבחון את מיקומה של ישראל, החברה בארגון ה-OECD, בקטיגוריות הללו מעלה קושי, שכן הפרסום באתר כולל עבורנו רק את נתוני התמ"ג. מאז סוף שנת 2021 גדל התוצר הריאלי לנפש של מדינת ישראל בכ-2%, פי 3 מקצב עלייתו הממוצע במדינות ה-OECD. ככל שגם כאן ההכנסה הריאלית לנפש עלתה יותר מעליית התוצר הריאלי לנפש, ניתן לומר שבראייה בינ"ל הפרופיל הצרכני של מדינת ישראל משופר למדי.

בשורה התחתונה, צמיחה מהירה יותר של הכנסות משקי הבית ביחס לתוצר המדינות המפותחות תקל על ההתמודדות עם האטות כלכליות שמקורן באינפלציה גבוהה וריסון מוניטארי.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות