רשות ני"ע ובנק ישראל בשיחות לפשרה בנושא עמלת הייעוץ

מחפשים פתרון יצירתי: רשות ני"ע מוטרדת מהשלכות התוכנית של בנק ישראל לגבות עמלה על ייעוץ השקעות. ל"כלכליסט" נודע כי הרשות, בראשות ספי זינגר, נמצאת בשיחות עם הפיקוח על הבנקים, בראשות דני חחיאושילי, בניסיון למצוא פתרון יצירתי שימנע פגיעה אפשרית במערך ייעוץ ההשקעות ובענף קרנות הנאמנות בעקבות הכוונה להתחיל לגבות עמלה מלקוחות מיועצים. פשרות אפשריות יכולות להיות, למשל, גבייה עמלה נמוכה בגין ייעוץ חד־פעמי, או פטור מגביית עמלה על נכסים המושקעים בקרנות נאמנות.

גם איגוד קרנות הנאמנות מוטרד מהמהלך. באיגוד חוששים שגביית עמלת ייעוץ תרתיע לקוחות מקבלת השירות, וכך תיחלש זרוע הפצה מרכזית שאחראית על קרוב למחצית מהנכסים בענף הקרנות. האיגוד שלח השבוע מכתב לחחיאשוילי, וביקש ממנו פגישה. יו"ר האיגוד אלי בבלי כתב: "לקביעת עמלת ייעוץ השקעות עלולות להיות השלכות משמעותיות מאוד על תעשיית קרנות הנאמנות בישראל, ועל היכולת של הציבור הרחב ליהנות מהאפשרות להשקיע בקרנות, עד כדי חשש לפגיעה בתכלית שמכשיר זה נועד לממש".

בבלי ציין במכתב כי כיום מנהלי הקרנות משלמים לבנקים עמלה בגין הפצת קרנות הנאמנות, שמשולמת כל זמן שהלקוח מחזיק בקרנות. "מקום שבו יתאפשר לבנקים לגבות עמלת ייעוץ השקעות יהא בגדר כפל עמלה, שכן מנהלי הקרנות עדיין מחויבים לשלם עמלת הפצה, וכעת גם הציבור ייאלץ לשלם עמלת ייעוץ", הוא מציין, ומבקש שעל מנת להימנע מאותו כפל, יש לפטור מעמלת ייעוץ השקעות על רכיב קרנות הנאמנות, שכן הבנק כבר מקבל עליו תגמול ממנהלי הקרנות.

נציין כי עמלת ההפצה שמשלמים מנהלי הקרנות לבנקים עומדת על 0.35%-0.1% (תלוי בסוג קרן הנאמנות), והיא מהווה חלק משמעותי מההכנסות של מנהלי הקרנות. גורמים בשוק ההון מעריכים כי ההכנסות השנתיות של הבנקים מעמלה זו עומדות כיום על מעל 600 מיליון שקל.

ייעוץ ההשקעות אחראי לכחצי מהגיוסים לקרנות נאמנות

לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי במסגרת רפורמה שמתכנן בנק ישראל בנושא עמלות ני"ע, הוא מתכוון לאפשר לבנקים לגבות מהלקוחות שמקבלים ייעוץ השקעות עמלה בגין שירות זה. כיום משלמים כלל לקוחות הבנקים שיש להם תיק ני"ע דמי ניהול העומדים בממוצע על 0.5%-0.2%.

בבנקים מתרצים את גביית העמלה הגבוהה בכך שהיא מגלמת את עלות מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים, אלא שרק שליש מהלקוחות בעלי תיק ני"ע אכן מקבלים שירות ייעוץ השקעות, ואילו שאר הלקוחות (בעיקר הקטנים) משלמים את העמלה מבלי לקבל ייעוץ.

לכן, במסגרת הרפורמה מבקשים בבנק ישראל לייצר הפרדה - מצד אחד להוזיל משמעותית את עמלת דמי הניהול; ובמקביל, להוסיף עמלה שאותה ישלמו רק לקוחות שמקבלים שירות של ייעוץ השקעות.

תיאורטית, יש היגיון מאחורי המהלך הזה, אלא שהחשש הוא שהמהלך יביא לירידה משמעותית בהיקף הלקוחות שיקבלו ייעוץ השקעות, שכן רבים יעדיפו לוותר על השירות ולא לשלם עליו עמלה, שהיא לכאורה חדשה. מבחינת הבנקים סיטואציה שכזו תהיה כר נוח להאיץ את מהלכי ההתייעלות שעשו במערך ייעוץ ההשקעות בשנים האחרונות, שכללו ירידה של כמעט 30% במספר היועצים בתוך ארבע שנים (נתוני 2022-2018). צמצום במערך הייעוץ יביא לפגיעה בענף קרנות הנאמנות, שכן יועצי ההשקעות בבנקים הם גורם מרכזי, שמפיץ ומתווך בין הקרנות לציבור המשקיעים.

מנקודת הפיקוח על הבנקים יש היגיון במהלך - שינוי מבנה העמלה, כך שהלקוח ישלם רק עבור מה שהוא מקבל.

לעומת זאת, מנקודת המבט של רשות ני"ע עלולה להיות פגיעה בענף קרנות הנאמנות, שעליו היא מפקחת. ברשות רואים בקרנות נאמנות מכשיר חשוב בנגישות הציבור הרחב לשוק ההון, והחשש הוא שהוספת עמלת ייעוץ ההשקעות תפגע בנגישות של הציבור לקרנות הנאמנות וכתוצאה מכך לשוק ההון. לכן נוצר הפער בין נקודת המבט של הפיקוח על הבנקים לזו של רשות ני"ע, אולם כאמור הצדדים נמצאים בשיחות כדי למצוא פשרה.

מרשות ניירות ערך נמסר: "רשות ניירות ערך פועלת על מנת ליצור סביבה תחרותית והוגנת עבר ציבור המשקיעים בשוק ההון. נושא העמלות נבחן יחד עם בנק ישראל ויתר הגורמים הרלבנטיים".

בנק ישראל: "כפי שפורסם, הפיקוח על הבנק מבצע תהליכי חשיבה על אופן גביית העמלות במערכת הבנקאית, לרבות בנושא זה. תהליך הבחינה כולל גם תהליכי היוועצות מקצועית מול הגורמים הרלוונטיים בשוק. בתום התהליך וככל ששינוי במנגנון העמלות יבוצע, יפרסם זאת בנק ישראל לציבור בצורה מסודרת".