+StartUp
מנכ"לית פועלים הייטק: "אולי צריך ליצור FDA לבינה מלאכותית"
מיכל קיסוס הרצוג שוחחה עם היזם הסדרתי אייל גורה במסגרת אירוע הגמר של תחרות +StartUp של כלכליסט ופועלים הייטק. גורה ענה כי "גם לאחר שניצור רגולציה, יימצאו בה טעויות ומקומות שבהם היא לא עובדת"
"כשדיברנו על התקופה האחרונה, שוחחנו על יזמים בתחילת הדרך וכיצד הם מתמודדים עם תקופת משבר. סיפרת לי שבתחילת הדרך שלך הקמת חברה שנסגרה, והייתה לך התמודדות קשה עם זה", כך לדברי מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק בשיחה עם אייל גורה, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון. השניים שוחחו במסגרת אירוע הגמר של תחרות +StartUp של כלכליסט ופועלים הייטק.
"החוויה הראשונה שלי הייתה ישר אחרי הצבא", שיחזר גורה. "זו חוויה לא נעימה - בלשון המעטה - עם עליות ומורדות בתקופת הבועה הראשונה. זו חוויה שנצרבת בזיכרון. לא ידעתי אז אפילו מה זו חברה בע"מ. לאחר מכן עבדתי כסטודנט כדי לכסות את שארית החובות של החברה. אחר כך אתה מבין מה משמעות הדו"חות הכספיים שמלמדים אותך באוניברסיטה, הסעיפים שעלולים 'לסגור לך את הבאסטה'. הפואנטה היא שהחוויות האלה עוזרות לך לקבל פרספקטיבה. בעשר השנים האחרונות, מי שנמצא בתעשיית ההייטק וההון-סיכון חווה רק צריבות חיוביות בזיכרון. כל דבר שאתה משקיע בו מצליח ועולה פי שלושה. המשבר הראשון מזעזע אותך נפשית. עכשיו קורות כל מיני תופעות, כמו משקיעים שעוצרים השקעות למרות שלפני חצי שנה הכל היה בסדר. אלה תופעות נפשיות נטו".
איך מייצרים את החוסן הנפשי? הרי זה לא רק חוסן פיננסי.
"אני חושב שיש לנו אחריות מאוד גדולה בתור חברי מועצות מנהלים ובתור משקיעים, לעשות אימון וקואצ'ינג ליזמים צעירים. לא עושים את זה היום הרבה בתעשייה. יש מושג שנטבע בתעשייה - 'הוספת ערך' כמשקיעים: מנטורינג ושעות אישיות. אפשר לקטלג את זה כהטפה, 'עשה ואל תעשה'; כל מיני המלצות כאלה ואחרות. אבל זה לא עוזר ליזמים לבנות חוסן נפשי. לפני שנה התחלתי ללמוד קואצ'ינג. למדתי שזה הפוך מכל מה שאנחנו מתעסקים בו. 'עשה ואל תעשה' זה לא אימון. אתה לא בונה את שריר החוסן הנפשי לצוות היזמים".
אם אתה יושב עם יזם או יזמת, אתה לא אומר להם מה לעשות או לא לעשות.
"בקואצ'ינג, אסור לך להביא מעצמך לסיטואציה. צריך רק לשאול שאלות שיעזרו לתובנות לבוא מהצוות היזמי, כי הוא היחיד שמבין את התעשייה הספציפית שבה הוא עובד, את העובדים והלקוחות שלו. זה תהליך מסוים, שהוא לא קצר. זה לא אורך שנים, אבל כמה חודשים".
אתה חוקר גם את הבינה שלנו כבני אדם, לא בינה מלאכותית.
"יש הרבה דמיון בין בינה מלאכותית לבינה אנושית", סבור גורה. אני לא טכנולוג. הייתי מעורב בהקמת חברות, אבל תמיד טכנולוגיה הייתה אצלי אמצעי לקידום מטרה. יצא לי להיחשף לתחום הבינה המלאכותית לפני עשר שנים, אז הכל היה נראה מוזר - החוויה של לימוד מחשב לעשות משהו שאדם עושה.
"מחשבים צריכים סט מידע גדול, שצריך להיות מאוד נקי, עליו מאמנים את הבינה המלאכותית. בתחום הבריאות יש גם רגולטור שמקפיד על התהליך כי אם אתה לא מאמן את הבינה המלאכותית בעזרת המידע הנכון, אתה לא תקבל אישור של ה-FDA. בתחום הנפשי אנחנו לא עושים את זה. אנחנו גדלים עם כל מיני אלגוריתמים שמבוססים על מה שקרה לנו בילדות. זה דאטה שלא היה עובר אישור FDA. ואז אנחנו יוצאים עם זה לחיים. ואנחנו מייצרים דטא לא טוב לאחרים".
צ'אט GPT הביא את הבינה המלאכותית לקדמת הבמה. אפילו היה מכתב שאילון מאסק ושאר יזמי הייטק חתמו עליו במטרה לעצור את הפיתוחים לחצי שנה כי יש לו השלכות מוסריות וחברתיות מרחיקות לכת. מה דעתך על זה?
"לפני עשר שנים, בכל כנס שהייתי מדבר על חברת זברה מדיקל, היו שואלים אותי איך אנחנו יודעים שהבינה המלאכותית שפיתחנו לא הולכת לקחת לרדיולוגים את העבודה? 90% מהזמן נאלצנו להרגיע אנשים שחשבו שניקח את העבודה שלהם. כל השאלות היו סביב התחושה שייקחו לנו את העבודה ואת תחושת השייכות. עכשיו זה קורה שוב. סם אלטמן וחבריו שחררו את הבינה המלאכותית לכל העולם ופתאום מלא אנשים מרגישים את החרדה הזו".
החשש הוא לא רק מפני אובדן עבודה. זוכרים את הסרט "אודיסיאה בחלל"? זו טכנולוגיה שמעלה שאלות של מוסר, אפליה, פייקים. אולי צריך ליצור FDA לבינה מלאכותית.
"על זה מדברים עכשיו ויוצרים רגולציה. אבל גם לאחר שניצור רגולציה, יימצאו בה טעויות ומקומות שבהם היא לא עובדת".