מחיר המגיפה: התקף לב במהלך הוצאה לחל"ת – תאונת עבודה

הביטוח הלאומי הסכים להכיר כתאונת עבודה בהתקף לב של מנהל רשת חנויות, שנדרש להוציא 40 עובדים לחל"ת בתקופת הקורונה. תחילה טען הביטוח הלאומי שמדובר במחלה קודמת, אבל לפני כשבוע הודיע לבית המשפט שהוא מכיר בכך שהתובע הוכיח שאוטם שריר הלב שממנו סבל הוא תאונת עבודה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אופירה דגן־טוכמכר נתנה להודעה תוקף של פסק דין ועל רקע זה ייפתח הליך לקביעת דרגת הנכות.

מדובר במנכ"ל ותיק של רשת חנויות. באמצע מרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה, נדרש להוציא לחל"ת כ־40 עובדים בשכר מינימום כשהמשמעות היתה שהם ישתכרו 4,500 שקל לחודש דמי אבטלה. את ההתקף קיבל ביום לאחר שהודיע ל־15 עובדי הסניף המרכזי באופן אישי. הוא התכוון להמשיך בשיחות לשאר העובדים בטלפון למחרת.

בחודש יוני 2020 החליט פקיד התביעות של הביטוח הלאומי לדחות את התביעה להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה. זאת בטענה ש"לפי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא לאוטם". הביטוח הלאומי טען, גם ש"האוטם התפתח כתוצאה מתאונה טבעית. השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

השופטת אופירה דגן־טוכמכר. קיבלה את קביעת הביטוח הלאומי | צילום: מתוך אתר בתי המשפט

המנכ"ל פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב באמצעות עו"ד אלישר פיינגריש ממשרד מרקמן טומשין ושות'. בכתב התביעה נטען כי בניגוד למנכ"לים אחרים ששלחו הודעות בוואטסאפ על הוצאת העובדים לחל"ת, התובע זימן את העובדים לשיחות אישיות. זאת, כדי שיוכל להסביר להם פנים אל פנים, את משמעות היציאה לחל"ת וקבלת דמי אבטלה במקום שכר.

לטענת עו"ד פיינגריש, "היה מדובר ביום חריג מאוד והתובע היה נסער ונרגש. בתום היום חש התובע כאבים קלים באזור החזה. הוא שיתף את אישתו אך הם לא ייחסו לכאבים חשיבות מיוחדת". בבוקר המחרת לאחר שלא חל שיפור, פונה לבית חולים, שם אובחן אוטם שריר הלב. עו"ד פיינגריש טען שאירוע הלב לא היה קורה או שהיה נדחה משמעותית ללא יום שיחות ההוצאה לחל"ת

בבית המשפט סיפר המנכ"ל שהקושי היה להסביר לעובדים שהכנסתם תרד ב־1,500 שקל. לדבריו, "זה אנשים בני 60־70 ומשהו, קשי יום כמעט כולם. זה לא אנשים שמרוויחים עשרות אלפי שקלים ויש להם חסכונות. היה לי מאוד קשה עם זה". הוא הסביר שבתחילת משבר הקורונה לא היה ברור מה יקרה לאנשים.

לדבריו, באה עובדת ואומרת לך שהשכירות זה 3,500 שקל ויש לה אלף שקל לארנונה וחשמל ומים. לא ישאר לה כסף לאכול". בעקבות השיחה הזאת הוא שכנע את הבעלים להעלות את גובה תוי השי לפסח לאלף שקלים לעובד. רואת החשבון של החברה העידה ש"העובדים היו בלחץ. הם לא הבינו מה זה חל"ת. אלה עובדים שלא יכולים להחליף עבודה. חלק פנסיונרים ממש. היתה פנסיונרית שהתחילה לבכות איך היא תתפרנס כי מקצבת זקנה היא לא יכולה לחיות".