כשהאלגוריתמים מנהלים את העובדים

בעשור האחרון נרטיב אחד מהותי שלט: מכונות באות לקחת לנו את העבודות. הרעיון היה פשוט — בינה מלאכותית בשילוב עם הנדסת מכונות ישנו את שוק העבודה על פניו. לא יהיו יותר מחסנאים, אורזים, קוטפי תפוחים, עורכי דין, אדריכלים וסוחרים. עבודות הצווארון הכחול יימחקו, גם כמה מעבודות הצווארון הלבן, ייתכן שיתרחש משבר עמוק בשוק העבודה, ומדינות יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם המציאות החדשה והיעילה הזו, בין היתר למסות את שכר הרובוטים.

הפגנת עובדי אמזון נגד החברה | צילום: רויטרס

אלגוריתמים מחלקים משימות

נריץ קדימה ל־2021: מכונות עדיין לא באו לקחו לנו את העבודות (אולי הן עוד יבואו), אך טכנולוגיה בהחלט שינתה את שוק העבודה. אמנם אלגוריתמים לא החליפו את העובדים, אבל הם קיבלו את ההרשאות לנהל אותם. באובר האלגוריתם מחלק משימות לנהגים, וקובע להם כמה עליהם לגבות מלקוחות; באמזון אלגוריתם קובע את מהירות האריזה ומשך הפסקת השתייה והפיפי; ובוולט קובע האלגוריתם האם השליח יאסוף משלוח אחד או שניים, ימתין שעות ללא מעש או יטורטר על פני כל העיר. ב־2021 עובדים הם עדיין אנושיים, ובדרגים הנמוכים ממשיכים כהרגלם לסבול מעריצותם של מעסיקים, שיכולים כעת לנמק את התנהגותם במונחים סתומים, כמו "ביג דאטה".

מאבקי עובדים מגיעים לבתי המשפט

העובדים האנושיים לא נותרים אדישים: שליחי וולט הגישו תביעה ייצוגית שיכירו בעבודתם כחלק ממערכת יחסים של עובד־מעביד, באמזון עובדי מחסנים החלו להתאגד כדי לדרוש תנאי עבודה אנושיים, ועובדי אובר וליפט נלחמים במסדרונות בתי המשפט והמחוקקים להכרה בזכותם לשכר מינימום וימי מחלה. אלו מאבקים חשובים, עיקשים שמתייחסים למצבים ממשיים ולא מדומיינים על יום שבו מכונות יחליפו ויקחו מאיתנו את העבודות. וגם אם הם נתקלים באדישות מצד אלו שנהנים מהטכנולוגיה אלו מאבקים של הכאן ועכשיו, של עובדים שמנוצלים בשיטות ותיקות כמו הכלכלה עצמה על ידי חברות שמסתתרות מאחורי אפליקציות. זהו מאבק שאמור להזכיר לנו שלא כל אפליקציה היא טובה, לא כל אלגוריתם הוא חדשנות, ולא כל שירות הוא יזמות.