מניית ביטוח ישיר צנחה ב־51%, אבל המנכ"ל רוצה תוספת שכר

האם המנהל בעל השכר הגבוה בענף הביטוח יצליח להגדיל את שכרו עוד יותר, למרות ביצועי חסר משמעותיים? הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות חברת ביטוח ישיר שבשליטת משפחת שניידמן (49% באמצעות חברות ציבוריות שבשליטתם) מערימים קשיים על שדרוג שכרו של המנכ"ל קובי הבר, מה שהוביל את החברה, ששמה הרשמי הוא איי.די.איי חברה לביטוח, לדחות את אסיפת בעלי המניות מיום חמישי האחרון ליום חמישי הקרוב. זאת, במטרה למצות את המגעים מול המוסדיים השונים וחברות הייעוץ. המוסדיים הבולטים שמחזיקים בביטוח ישיר הם הפניקס (7%, יחד עם החברה־הנכדה אקסלנס) והראל ביטוח (5%).

בזימון שפרסמה החברה בסוף דצמבר פורסמו תנאי השכר המבוקשים עבור הבר במסגרת שינוי מדיניות תגמול. לפי המדיניות החדשה, עלות שכרו הכוללת של הבר תעמוד על 4.7 מיליון שקל בשנה, עלייה של 17.5% לעומת עלות שכרו השנתי כיום. השכר המבוקש אמור להיות מורכב מתשלום קבוע של 4.35 מיליון שקל בשנה ותגמול הוני בעלות של 350 אלף שקל נוספים. עלות שכרו הנוכחית של הבר עומדת על 4 מיליון שקל בשנה ‑ שכר של 3.43 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בגובה 543 אלף שקל.

לפי ביטוח ישיר, מדיניות התגמול המוצעת נועדה לסייע לחברה לקדם את מטרותיה, את הגשמת תוכניות העבודה שלה ואת מדיניותה בראייה ארוכת טווח.

כבר היום הבר הוא בעל השכר הגבוה בענף הביטוח, והעלאתו ב־17.5% תגדיל את הפער מול יתר המנכ"לים בענף. זאת בשעה שביטוח ישיר, ששווי השוק שלה עומד על כ־1.25 מיליארד שקל, אינה נמנית על הענקיות בתחום זה. לשם השוואה, עלות שכרו של מנכ"ל הפניקס – שהיא החברה הגדולה בענף במונחי שווי שוק (מעל 9 מיליארד שקל) אייל בן סימון עמדה על 3.6 מיליון שקל בשנה (2.2 מיליון שקל כשכר קבוע, מענק של 540 אלף שקל ותגמול הוני של 841 אלף שקל). עלות השכר של יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה-מבטחים, ששווי השוק שלה עומד על 4.6 מיליארד שקל, היא 3.5 מיליון שקל בשנה. זאת, בדומה לשכרו של מנכ"ל הראל עד 2021 מישל סיבוני ושל מחליפו בתפקיד ניר כהן. הראל היא החברה בעלת שווי השוק השני בגובהו בענף – 6.8 מיליארד שקל.

הבר, ראש החטיבה העסקית־מסחרית של בנק לאומי בעברו, נכנס לתפקיד מנכ"ל ביטוח ישיר ביוני 2018. הבר החליף את המנכ"ל המיתולוגי של ביטוח ישיר, רביב צולר (שכיום מכהן כמנכ"ל ICL שבשליטת עידן עופר), שכיהן בתפקיד זה במשך עשור. מאז תחילת יוני 2018 ירדה מניית ביטוח ישיר ב־51%. לשם השוואה, מדד חברת הביטוח עלה בתקופה זו ב־36%. ככל הידוע, הקשיים שמערימים המוסדיים וחברות הייעוץ על ביטוח ישיר נעוצים בכללים המנחים שלהם בכל הנוגע לתנאי שכר וכן אלו שנגזרים מחוק שכר הבכירים. בענף הביטוח, כחלק מתחום הפיננסים, חוק שכר הבכירים נהוג החל מ־2016. החוק קובע כי עלות שכר המנכ"ל לא תעלה על 2.5 מיליון שקל, אלא אם הפער בין שכר המנכ"ל לשכר העובד בעל השכר הנמוך בארגון הוא עד פי 35. ביטוח ישיר אכן עושה בכך שימוש, אך החריגה עצמה מהווה נטל פיננסי על החברה. זאת, מאחר שהחלק בשכר שחוצה את מגבלת ה־2.5 מיליון שקל בשנה אינו מוגדר כהוצאה מוכרת ועלותו מוטלת על החברה באופן מלא. ביטוח ישיר מבהירה בזימון כי היא מוכנה לקחת על עצמה את העלות העודפת.

אלא שהחלטה על מדיניות שכר צריכה לקבל את אישור רוב בעלי מניות המיעוט, ולכן מוסדי שמתנגד מהווה חסם משמעותי לאישורה. יש לציין כי בעקבות חקיקת חוק שכר הבכירים, מאבקים על שכר בענף הביטוח הפכו לנדירים יחסית. על כן נראה שהחלטת ביטוח ישיר להקפיץ את שכרו של הבר, אם תאושר, תאתגר את המוסדיים ותציב בפני יתר חברות הביטוח את השאלה האם 7 שנים לאחר כינון שכר הבכירים, הן מוכנות להגדיל את שכרם של המנכ"לים מעבר למגבלה, ובאופן ניכר. אם יבחרו לאשר את החריגה, יאותתו חברות הביטוח כי בעתיד גם הן עשויות לרצות לחרוג מהשכר שמאפשר חוק שכר הבכירים, ואף באופן משמעותי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה שינוי מדיניות התגמול של הבר גורמת לחיכוכים מול המוסדיים. בשנת 2020 רצתה החברה להעניק לו אופציות בהיקף של 300 אלף שקל, אולם המוסדיים התנגדו והחברה גנזה את התוכנית.

ככל שביטוח ישיר לא תגיע להבנות מול בעלי המניות, יתכן שהשכר המבוקש עבור הבר יעבור דיאטה. בנוסף, במידה והחברה תחליט להעלות את תנאי השכר המדוברים להצבעה כפי שהם, ובמידה שהם לא יקבלו את אישור האסיפה, היא תוכל לבצע אובר-רולינג להחלטת האסיפה ולאשר את תנאי השכר המבוקשים בדירקטוריון לאחר דיונים נוספים.