סוף ל"פרדוקס הג'וניורים": כך ירוויח שוק העבודה הישראלי מההאטה בתעשיית הטק

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתחרות הולכת וגדלה על הטאלנט הישראלי בשוק ההייטק. אותם טאלנטים מוכשרים התמקמו בשלל תפקידים - ממפתחים, דרך אנשי שיווק ומכירות ועד אנשי מוצר, קריאטיב ומומחי אנילזה ודאטה. מנגד, העובדים ללא ניסיון נתקלים ביותר ויותר קשיים להיכנס לתעשיית הטק.

המסלול הטבעי של הטאלנט הישראלי עובר דרך חברות בתעשייה, שמגייסות מצטייני אקדמיה, יוצאי יחידות טכנולוגיות בצבא או בעלי כישורים יוצאי דופן ומכשירות את העובדים על ידי מנהלים בחברה. אותם טאלנטים סופגים את כל מה שהם יכולים בחברה הראשונה ומשם עוברים לחברות אחרות, בהן הם משפרים את התנאים שלהם ותורמים להתפתחות המוצר או מקימים סטארט-אפ משלהם.

בשנתיים האחרונות, עם הגאות בשווקים בארצות הברית וההיצע של כסף להשקעה, חברות רבות בארץ קיבלו דחיפה משמעותית לצמיחה מואצת. כסף רב שלצדו ציפייה מלחיצה מהמשקיעים דחף את המנהלים הישראלים לגייס טאלנטים, ומהר. התחרות יצרה לחץ על החברות להיות אטרקטיביות יותר. השכר המוצע לעובדים חדשים הלך וגדל. תקציבי אוכל, טיסות לחו"ל, פינוקים במשרד, שילוב של עבודה מהבית, מענקי חתימה ופרסומי חוצות - כל אלה ועוד הפכו להיות דבר שבשגרה אצל כולם: סטארט-אפים, יוניקורנים וחברות מונפקות כאחד.

תמונה קבוצתית של עובדי סקופיו. הניסיון אומר שלא קשה בכלל למצוא עובד בלי ניסיון | צילום: דוד גראב

ואולם, הצורך של מנהלים בשוק ההייטק לעמוד בצפיות המשקיעים, לזרז את פיתוח המוצר ולהעלות את קצב הגדילה הותירה את העובדים חסרי הניסיון מאחור - מה שיצר את "פרדוקס הג'וניורים" הישראלי: הלחץ שנוצר על המנהלים לגייס עובדים מוכשרים על מנת לעמוד בצפיות המשקיעים לא הותיר זמן ומרחב להכשיר עובדים חדשים ללא ניסיון. היחס של עובדים ללא ניסיון מכלל העובדים שנכנסו למשרות חדשות הלך וירד: מ 12% מכלל המשרות החדשות ב 2015 ל 5% בלבד מכלל המשרות ב-2021.

השאלה הגדולה שעומדת כעת על הפרק, אפוא, היא האם דווקא התקררות השוק תפנה מקום לעובדים חסרי ניסיון להשתלב בחברות ההייטק. נכון להיום, עוד קשה לנבא במדויק מה תהיינה ההשפעות של ההאטה בשוק האמריקאי על שוק העבודה בישראל. אמנם קיימת תמימות דעים בנוגע לכך שהמצב ישפיע לרעה על השוק בארץ ויביא עמו האטה בגיוסים חדשים ופיטורים, אבל עד כה טרם ראינו שינויים משמעותיים. בפועל, כמות המשרות הפתוחות במרץ ובאפריל גבוהה יותר מזו של החודשים המקבילים בשנה שעברה בכ-10%.

סביר להניח שבעקבות הפחתת הכסף הזמין להשקעות בישראל סטארט-אפים יפחיתו את ה-Burn Rate שלהם (קצב שריפת המזומנים), יצמצמו הפסדים מכוונים וישאפו להגיע לאיזון כלכלי. כפועל יוצא של פעולות אלה, מספר המשרות המוצעות יהיה קטן יותר וגם התחרות על הטאלנט הישראלי תקטן. במקביל, הגידול בשכר צפוי להיעצר ואולי אף לרדת מעט. מהצד השני, הציפייה לצמיחה מואצת לצד שריפת מזומנים תקטן והלחץ מצד המשקיעים לצמיחה מהירה יופחת.

רועי רייבשטיין | צילום: אסף אמברם

תקופה זו יכולה להוות הזדמנות לתעשייה בארץ לחזור ולהשקיע בצעירים מוכשרים. אמנם עובדים ללא ניסיון, באופן טבעי, אינם תורמים לצמיחת החברה החל מהיום הראשון לעבודתם ודורשים תשומות ניהול והכשרה מצד החברות, אבל בדרך זו תהיה לחברות אפשרות להפחית את השכר משמעותית ולזכות בעובדים נאמנים יותר. התפתחות מקצועית מהירה של עובדים חדשים מייצרת תרבות ניהולית של צוות צומח ומתפתח, עם נאמנות מצד העובדים והעצמת תחושת השייכות של העובד.

רועי רייבשטיין הוא מייסד-שותף ו CTO בחברת ההד האנטינג JOIN דיגיטל מקבוצת קיי לוג'יק