GAME OVER? על משחקי רשת, חברות גיימינג ופגיעה בפרטיות

חברת Epic Games, יצרנית המשחק הפופולארי "Fortnite", נקנסה לאחרונה, בידי נציבות הסחר האמריקאית (FTC) בסך 520 מיליון דולר בעקבות שתי תלונות שהוגשו כנגדה בשל הטעיית צרכנים והפרת החוק הפדרלי בארה"ב להגנת פרטיות ילדים ברשת (COPPA). החברה הואשמה, בין היתר, בכך, שלא נקטה אמצעים, ליידע את ההורים ולקבל את הסכמתם המפורשת בדבר איסוף, שימוש והעברת מידע אודות ילדיהם וכן, בכך שהפעילה, כברירת מחדל, מערכת תקשורת קולית וטקסט, שאפשרה לשחקנים, לתקשר בעודם משחקים במשחק. נטען, כי בעקבות כך, נחשפו הילדים, לבריונות ברשת, לרבות, הטרדות בעלות אופי מיני, באופן שהוביל לעיתים לטראומה פסיכולוגית ומחשבות אובדניות.

Epic Games לא לבד. בשנים האחרונות ניתן לראות מגמת החמרה במדיניות האכיפה של נציבות הסחר האמריקאית, אנו עדים לקנסות והגבלות משמעותיות על חברות מדיה מקוונת, שקהל היעד העיקרי שלהן הינו ילדים, ביניהן ByteDance, מפתחת האפליקציה "TikTok", אשר נקנסה בסך 5.7 מיליון דולר ואף Google ו-Youtube שנקנסו בסך 170 מיליון דולר בשל הפרות ביחס להגנה על פרטיות ילדים.

גם באיחוד האירופי חלו תמורות משמעותיות בהיקף ההגנה לזכות הפרטיות של ילדים ובאכיפתה, עת נכנסו לתוקף בשנת 2018 כללי ה-GDPR, שהגדירו כי ההתקשרות עם הקטינים ביחס לזכותם לפרטיות תיעשה בשפה פשוטה ההולמת את גילם וכן, הטילו איסור לאסוף ולעבד מידע אודות קטינים מתחת לגיל 16 בהיעדר הסכמה הורית מאומתת (אשר יכול ויופחת לגיל 13 בחקיקה ספציפית במדינות האיחוד).

על רקע התמורות במדיניות האכיפה בארה"ב ובאיחוד האירופי, עולות שאלות משמעותיות ביחס לדין החל בישראל בנוגע לפרטיות ילדים. סקירת הדין הישראלי, מעלה, כי הגם שזכותם של קטינים לפרטיות קבועה בדין, והגם שהמחוקק הישראלי, נתן דעתו ביחס להיבטים מסוימים הנוגעים לפרטיות ילדים, הרי שהדין בישראל, נעדר הסדר כולל וייחודי, שייתן מענה ספציפי ההולם את הצורך בהגנה מוגברת על זכותם של קטינים לפרטיות ובשים לב, לשימושם היומיומי של ילדים ברשת.

הרשות להגנת הפרטיות, הביעה לא אחת, חשש ביחס לקשיים בהם ניצבים ילדים בעת שימושם ברשת, בשל תפיסתם כמטרה נוחה עבור גורמים המבקשים לאסוף מהם מידע, זאת לאור פערי הכוחות האינהרנטיים, בין ילדים לבין גורמי האיסוף, המתבטאים בפערי ידע, תפיסה והבנה, המובילים להיענות מוגברת מטעם הילדים לחשוף מידע הנוגע אליהם ולבני משפחתם, מבלי להבין לעומק את הנזקים שחשיפת המידע עלולה לגרום להם ולעתידם.

בדין הישראלי פעולה של קטין (עד גיל 18), טעונה הסכמת אפוטרופוס וניתן לבטלה, ככל שנעשתה בהיעדר הסכמה כאמור. ואולם, החוק מסייג את האפשרות לבטל פעולות משפטיות שבוצעו בידי קטין ללא הסכמת אפוטרופוס, ככל שמדובר בפעולה "שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה".

עו"ד גפנית לגזיאל שבבו | צילום: יח"צ

כיום, בעת שימוש קטינים בשירותים מקוונים, נתקלים הקטינים, בשורת מסמכים כדוגמת תנאי שימוש, מדיניות פרטיות וכיוב', אותם הם נדרשים לאשר כתנאי לשימושם בשירותים. אין חולק, כי מדובר במסמכים משפטיים, שנוסחו לרוב בידי עורכי דין מיומנים, הכתובים בשפה משפטית, שספק אם ביכולת הקטין, חכם ובוגר ככל שיהא, לפענח ולהבין את משמעותם. על פניו, יש לראות באישור מסמכים כאמור, כפעולה משפטית שבוצעה בידי הקטין, אך אין זה ברור, האם יש בהם כדי לחייבו, האם ביכולת הקטין ליתן הסכמה מודעת ומדעת כנדרש בדין לאותם מסמכים משפטיים וכן, האם בעולם המושתת על שימוש שוטף ברשת, המשמשת כמקור למידע, חברויות, הנאה ובילוי ניתן לקבוע כי זו דרכם של קטינים לבצע פעולות משפטיות ביחס למידע אודותם (להבדיל מדרכם לעשות שימוש בשירותים עצמם).

במהלך השנים, קודמו מספר הצעות חוק במטרה להקנות הגנה מוגברת לפרטיות ילדים, אך אלו לא הבשילו לכדי חקיקה שתתווה מדיניות ברורה בנדון. יחד עם זאת, המגמה ברורה. הזכות לפרטיות כאן היום יותר מתמיד. בפרט בימים שלאחר הקורונה, בפרט משהטכנולוגיה חולשת על כל תחום בחיינו. וכך גם בנוגע לקטינים.

לכן, כל חברה שעוסקת בתחום שקהל היעד שלו קטינים, מומלץ לה שלא להמתין כי הדין הישראלי יגדיר נורמות ספציפיות, אלא כבר עתה לתכנן מראש את מוצריה, כך שיתאימו לסטנדרט הפרטיות המקובל היום בעולם. אין ספק, כי כולם יצאו מורווחים מכך. הן הקטינים והוריהם, והן החברות שיפעלו בהתאם לנורמות מקובלות בשוק העולמי היום ובתוך כך יוכלו לכוון את מוצריהם גם לשווקים הגלובליים.

מאת עו"ד גפנית לגזיאל שבבו, שותפה ומנהלת תחום הגנת הפרטיות במשרד עו"ד פירון

d&b – לדעת להחליט