איך מנטרלים את המוקשים בפרויקט פינוי-בינוי?
פרויקט פינוי-בינוי כולל הרבה 'מוקשים' מסוגים שונים: גלויים וסמויים, קנייניים, תכנוניים ורגולטוריים. יוסי בר דוד, מנכ"ל מייסד קבוצת YBDI בע"מ ויו"ר משותף בוועדה להתחדשות עירונית ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, מפרט על המוקשים האפשריים – והדרך הטובה ביותר לנטרל אותם
כאשר ממפים פרויקט פינוי-בינוי, עלולים להיתקל בלא מעט מוקשים. במצב בו מחירי הדיור ומדד תשומות הבנייה מזנקים, חשוב לדעת כיצד לנטרל אותם. יוסי בר דוד, מנכ"ל מייסד קבוצת YBDI בע"מ ויו"ר משותף בוועדה להתחדשות עירונית ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, אומר כי ביזום למגורים והתחדשות עירונית ישנם מוקשים קנייניים - מוקש גלוי בדמות הערת אזהרה לרשות העתיקות ומוקש סמוי וקטלני יותר, רישום 'בבעלות מדינת ישראל בטאבו', אשר מראה על כך שהבעלים רכש את הדירה מהדיור הציבורי ולא רשם את הדירה בטאבו. עוד מוקש סמוי, לדבריו של בר דוד, הוא הגבלות גובה לאזור מטעם גורמים ביטחוניים, אשר לא רשומות בנסח הטאבו ונמצאות עמוק בתכניות של האזור. בחלק מהמקרים, הצלילה אל התכניות נעשית הרבה אחרי החלמת הדיירים, ואז מגלים שאי אפשר לבנות לגובה שהיזם שאף אליו. בר דוד אומר כי הוא חשוב לבדוק מראש מגבלה, כדי להימנע מהמוקש העתידי.
עוד אומר בר דוד כי במהלך קידום הפרויקט, שלוקח מספר שנים, אין רצף שלטוני תכנוני יציב- מהנדסי ערים וראשי ערים מתחלפים, וכל בעל תפקיד מגיעה עם גישה חדשה שיכולה להפחית את הזכויות עבור הדיירים והיזם- ולגרום להרבה עוגמת נפש ולעיכוב.
המוקד הכלכלי, לדברי בר דוד, מורכב משלושה היבטים מרכזיים – היטלי ההשבחה אשר עדיין נותרו עמומים בחלק מהרשויות, מטלות ציבוריות כגון הקמת גן ילדים או בית כנסת, שהיזם לא יודע עליהן בתחילת הדרך ומהוות חלף היטל השבחה, ותמורות לדיירים בציר הזמן, אשר עשויות להשתנות בצורה קיצונית בעקבות החלטות ועדות.
איך פותרים את בעיית הרצף השלטוני? וכיצד יוצרים ודאות גדולה ככל האפשר כבר מתחילת הדרך? הצטרפו אלינו