"חלק גדול מפיתוחי ה־AI נעשה בישראל"

"לישראל נכנסת הבינה המלאכותית (AI) מאוחר, וזה מרוץ חדשנות עולמי שיקבע לא רק מי שולט בטכנולוגיה, אלא מי יהיו הכוחות הכלכליים שירוצו קדימה" — כך אמר אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות RISE Israel, במהלך היום השני לשבוע הסטארט־אפים של Google וכלכליסט.

גבאי, שדיבר בפאנל בהנחיית הח"מ, הרחיב על האופן שבו ישראל צריכה לפעול כעת כדי לייצר מובילות בתחום ה־AI. "אנחנו צריכים להכיר בעובדה שזה שאתה מוביל במשהו 20 שנה, לא אומר שתמשיך להוביל בו גם ב־20 השנים הבאות", הבהיר. "הובלנו בישראל הרבה בגלל שהתחלנו לפני כולם. מדיניות החדשנות בישראל התחילה ב־1985, הרבה לפני שמדינות אחרות עשו את זה, וזה גרם להייטק הישראלי לפרוח. היום אנחנו לא לבד על המגרש. כמעט לכל המדינות המפותחות ולחלק גדול מהמדינות המתפתחות יש אסטרטגיית AI, עוד לפני שלישראל יש אסטרטגיה כזו.

"השאלה היא אם ישראל תמשיך להיות מעצמה טכנולוגית מובילה או תישרך מאחור. זה שהתחלנו מאוחר ב־AI לא אומר שאי אפשר להדביק את הפער. אבל אי אפשר לעשות את זה בלי עבודה משותפת של הממשלה, החברה האזרחית והסקטור העסקי. יש הרבה יוזמות בשנה האחרונה, למשל קרן תמיכה לסטארט־אפים של גוגל בשיתוף רשות החדשנות. אנחנו חייבים להבין שהמרוץ הזה הוא בקצב חסר תקדים. הממשלה צריכה לתת את התשתית לפיתוח החברות. צריך לייצר תנאים מאקרו־כלכליים בטוחים".

בהקשר דומה, מאיה הנקין, דירקטורית Google, סיפרה על התרומה של מרכז המו"פ המקומי של החברה למהפכת ה־AI: "מרכז הפיתוח בישראל עוסק בצורה יומיומית במוצרי AI. עוד לפני GenAI, כמו השלמה אוטומטית בחיפוש, או ג'מיניי, מודל השפה הגדול של גוגל, או יכולת טקסט לווידיאו – שחלקים מהם מפותחים פה בישראל. גוגל מנסה גם לפתור בעיות גדולות יותר באמצעות AI, והרבה מעבודת המחקר הזו נעשית בישראל. למשל, כל העולם של Health AI, איך לאבחן מחלות בצורה מהירה ומדויקת יותר, או חיזוי של אסונות טבע".

ירון אינגר, מייסד משותף ו־CTO Lightricks, תיאר איך החברה שילבה מוצרי GenAI בעבודה השוטפת ובמוצרים שלה. "באוגוסט 2022 התחלנו לראות מגמה חזקה עם מודלים שמאפשרים להזין טקסט ולקבל תמונה", סיפר. "ברגע שהמודלים האלו יצאו, הבנו שהעולם השתנה. רצינו להבין שני דברים: אחד, איך אנחנו לוקחים את המוצרים שלנו ומביאים אותם לשלב הבא. ושנית, איך לוקחים את איך שאנחנו עובדים בחברה ומייעלים תהליכים בכל מיני מקומות שהם לא בהכרח פיתוח, אלא גם תחומים כמו שיווק ויצירת תוכן.

"הבנו שבתור הנהלה אנחנו צריכים להכיר את הדברים לעומק. הלכנו ולמדנו, ועשינו מסע שכנוע בתוך החברה במסגרתו הראנו לעובדים איך אפשר לבנות דברים מאוד מהר ובצורה מאוד יעילה, ולשפר יכולות בתוך המוצר כדי לייצר תוצאות שאי אפשר היה לעשות אותן עד עכשיו. זה דרש שינוי מחשבתי אצל עובדים. למשל, אנשי שיווק שמסוגלים לייצר תכנים באמצעות מודלי שפה בצורה מאוד פשוטה. או מי שמייצר תוכן לפילטרים בתוך האפליקציה, שיכול להגיד משהו כמו 'אני רוצה לייצר חבילה של פילטרים לכריסמס', והמערכות שלנו מאחורי הקלעים מסוגלות להריץ מודלי שפה טבעית כדי לעשות את הדברים האלו בצורה אוטומטית, מה שפעם לקח שבועות".

אינגר הוסיף שהגידול בתפוקה וביעילות לא היתרגם לצמצום במספר העובדים, אלא לשיפור בהיקף ובאיכות התוצרים: "יש קפיצה בכישורי העבודה של העובדים. עובד שפעם היה צריך לעבוד על פילטר ספציפי במשך כמה שבועות, מסוגל היום לעשות את זה בפחות מיום".