הגז הישראלי מזהם יותר ממה שהעריכו הרשויות עד כה

תרומתה של תעשיית הגז המקומית לפליטות גזי החממה של ישראל גדולה ממה שהוערך עד כה. כך עולה מבדיקה חדשה של המשרד להגנת הסביבה המתפרסמת הבוקר, בה נבחנה לראשונה כלל שרשרת ההפקה והאספקה של הגז בישראל. לפי העבודה שביצעו בהגנת הסביבה בהסתמך לראשונה על מדדים עדכניים, ההערכות בתעשיית הגז ובמשרד האנרגיה לגבי פליטות המתאן במקטע ההפקה שבוצעו עד כה היו שגויות.

במשרד האנרגיה ובתעשייה טענו כי במקטעי הפקת הגז (ללא פליטות משריפת דלקים, אלא כתוצאה מדליפות בכל מקטעי מערכות הגז, שריפה של גזים בלפיד האסדות או נישובים בזמן חירום) הינה 0.1% מפליטות המתאן בישראל, לפי מקדמים וחישובים ולא לפי מדידות בפועל, בהסתמך על נתוני התעשייה. בסך הכל, לפי משרד האנרגיה כמות המתאן הנפלטת נאמדת בשנה ב-1,120 טונות, ואילו לפי הגנת הסביבה כ-8,863.

כעת, במשרד להגנת הסביבה טוענים כי תהליך הפקת הגז מאסדות תמר ולווייתן אחראי ללא פחות מ־3.47% מפליטות המתאן בישראל. יש לציין כי סקטור הטמנת הפסולת הוא התורם העיקרי לפליטות הלא מוקדיות של מתאן, ומהווה 73% מסך הפליטות של גז חממה זה.

מסקנות העבודה, שהתבצעה בשיתוף חברת הייעוץ DHV, מעלות כי בסקטור הגז והנפט, הנחשב לאחראי הגדול ביותר של פליטות גזי חממה (מתאן ופחמן דו־חמצני), ישנם פערים בין דיווחי החברות להערכות הפליטות בפועל. לכן, הוסיף המשרד להגנת הסביבה דרישות ניטור ובקרה נוספות כדי לצמצם את הפערים בנושא. לממשלה אין הערכה מלאה ומהימנה של פליטות המתאן מכלל הסקטורים במשק, ומדובר בנושא המצוי בקשיים גם בעולם. לכן, מדגישים במשרד, נדרש להגביר את הניטור והבקרה במקטע ההולכה.

חישובים שהתבצעו בנושא עד היום בישראל, על ידי הלמ״ס ומשרד האנרגיה, הסתמכו על מדדים מדעיים ישנים, שיטות מקומיות ומידע מהחברות עצמן. במשרד להגנת הסביבה ביצעו חישוב לפי מקדמים עדכניים משנת 2019 שקבע פאנל מדענים של האו״ם, תוך הסתמכות על דיווחי הגורם הפולט.

בנוסף, חישבו בהגנת הסביבה מהי תרומתו הכללית של סקטור הגז לפליטות גזי החממה של ישראל, לרבות השימוש המשקי בפועל בג. לפי הממצאים, השימוש בגז בתחנות הכוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2021 אחראי לכ־30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל.

מתאן, הרכיב העיקרי בגז המחצבים, הוא גז חממה עוצמתי במיוחד. על פני 20 שנה, הוא מחמם את האטמוספירה פי 84 מפחמן דו חמצני, ולכן טיפול בפליטות מתאן קריטי במיוחד בטווח הקצר, בו נדרשת האנושות לקצץ את פליטות גזי החממה ב־45%, עד סוף העשור, כדי להימנע מחציית סף התחממות של מעלה וחצי עד סוף המאה.

הדו"ח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, ה־IPCC, שם דגש על היקפי פליטת המתאן העצומים ממערכות הנפט והגז בעולם ועל הצורך הדחוף להפחיתן, כאשר עד היום פליטת מתאן כבר הביאו להתחממות של כחצי מעלה מתוך כ־1.3 מעלות ההתחממות שכבר התרחשה.יוזמה עולמית בהנהגת ארה״ב, אף מדרבנת מדינות למאמץ להפחתת פליטות המתאן, בין היתר באמצעות רגולציה להפחתת פליטות וסתימת דליפות בתעשיית הנפט והגז. גם ישראל הצטרפה ליוזמה בשנה שעברה.

בוועידת האקלים שהסתיימה השבוע, הציג אל גור, סגן נשיא ארה״ב לשעבר, נתונים לפיהם תרומת מתקני הנפט והגז בעולם לפליטות גזי החממה, עשויה להיות גבוהה פי 3 ממה שמדווחות החברות בתעשייה לממשלות. לכן, נדרשות מדינות לשפר את אמצעי המדידה ולפעול לא רק להפחתת הפליטות, אלא בטווח המיידי גם לסתימת דליפות וטיפול בליקויים במתקני התעשייה השונים, לאורך כל שרשרת ההפקה.

לדברי ד”ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, ״ההערכה שלנו גבוהה פי 8 מהערכות קודמות. ראינו בעבודה שלנו שחוק אוויר נקי שחל גם על האסדות, סייע להפחית את הפליטות במקטע הזה ב-99%. זאת תמונה ראשונה, וחשוב להבין שהפליטות האלו ייגדלו בעתיד, ככל שייגבר השימוש בגז. לכן, צריך לטפל בהן. בתקופה הקרובה, נבחן גם את האפשרות של חישה מרחוק באמצעות לוויינים. כשמסתכלים על הסך הכל, עיקר פליטות המתאן הוא בסקטור הפסולת, ואנחנו פועלים לטפל בכך״.

המלצות המשרד להגנת הסביבה שמות דגש על צעדים שלא בוצעו עד היום, וייתכן כי גרמו לאי מדידה של פליטות בפועל, למרות האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות. כך למשל, הטמעת דרישות נוספות בהיתרי הרעלים של חברות שיבצעו חיפושי גז בים, לרבות מדידה ודיווח של כמויות המתאן הנפלטות בשלב זה, הטמעת דרישות נוספות בחידוש היתרי פליטה של חברות, שימוש במצלמות תרמיות על ידי המשרד להגנת הסביבה במהלך סיורים בשטח, לצורך איתור דליפות מרכיבי ציוד ועוד.

ממשרד האנרגיה, המבצע כיום בדיקה דומה באמצעות מוסד שמואל נאמן, נמסר כי ״הפערים נובעים משיטת החישוב. משרד האנרגיה התבסס כל הדו”ח של נתג”ז, בעוד שהמשרד להגנת הסביבה ביצע חישוב גנרי על פי אורך הצנרת. גם אם ננהג לחומרה על פי ההבדלים לעיל, פליטות המתאן בסקטור הגז הטבעי שוליות, בעוד שפליטות מפסולת ושפכים ביחד, ‘אחראיים’ על 84% מפליטות המתאן במשק. יש לציין כי פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל קטנות מאד גם ביחס לעולם, הודות לתשתיות הגז הטבעי החדשות אשר נבנו בשנים האחרונות תחת תקנים מודרניים מחמירים. בנוסף, קיימת בקרה מחמירה על הפליטה במתקני ההפקה (4 פעמים בשנה ולא פעם בשנה או פעם בשלוש שנים כפי שמבצעים בעולם), גם בשל אורך צנרת ההולכה הקצר יחסית. הגז מחליף בישראל את השימוש בפחם לייצור חשמל ומפחית פליטת עשרות אלפי טונות של מזהמי אוויר״.