המשרד להגנת הסביבה מציג תוכנית לעוטף עם פרויקטים שהיו צריכים להתרחש בין כה

בכינוס חגיגי שנערך השבוע הציגה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לראשי הרשויות בנגב המערבי את התוכנית של משרדה ל״התחדשות סביבתית, לשיקום חבל תקומה״. בהצגת התוכנית, אותה מכנה השרה ״דרום ירוק״, היא הכריזה: ״נצמיח תקווה חדשה מתוך ההריסות״, ו״נוביל את חבל הארץ היפהפה הזה לשיקום ולהתחדשות״. אולם מי שציפו לתוכנית שתסמן את הדרך לפרויקטים סביבתיים חדשניים ופורצי דרך ולהפיכת האזור למודל לפיתוח בר קיימא בעידן של משבר אקלימי — יתאכזבו.

המיקוד העיקרי של תוכנית המשרד הוא טיפול בפסולת, פינוי אזבסט והנגשת הטבע והסביבה לציבור. פסולת היא אמנם תחום ליבה של המשרד, שכן מדובר באחריותו הבלעדית. אולם כעת במשרד להגנת הסביבה מבקשים לתקצב במסגרת שיקום העוטף פרויקטים לטיפול בפסולת שצריכים היו לקום בישראל ממילא, אך במיתוג חגיגי הנקשר לשיקום העוטף. כך גם באשר למפגעי אזבסט שמהווים סיכון בריאותי וסביבתי.

בין היתר, יתוקצב פינוי מפגעי פסולת חקלאית ביישובים ולאורך דרכים נופיות, פסולת שנערמה עוד הרבה לפני המלחמה והרשויות היו אמורות לטפל בה בתיאום עם הרגולטור. יטופלו גם מפגעי פסולת בניין וגרוטאות שגם נערמו לפני המלחמה, ויתוגבר הפיקוח למניעת שריפות פסולת פיראטיות. המשרד להגנת הסביבה יסבסד עבור החקלאים רכש של מקצצות גזם והקמה של מתקנים לטיפול בפסולת חקלאית, יקים מתקני טיפול ומיון בפסולת ויספק תמיכה כספית לסגירת אתר הפסולת דיה של המועצה האזורית אשכול.

בעוד שבקיבוצים יתמקד המשרד בטיפול בפסולת חקלאית ובהסרת מפגעי אזבסט, התוכנית מתייחסת באופן נרחב וממוקד לשדרות. המשרד יממן בעיר שיקום וטיפוח של חצרות, גגות סולאריים, החלפת קולטי שמש לא תקינים ופעילות קהילתית ב־120 כניסות של שיכונים, שאותן הקהילה עצמה כיצד לנצל. זאת, לצד פיתוח אתר טבע עירוני וחיבורו לנחל שקמה.

התוכנית כבר מתוקצבת באופן חלקי, אך המשרד להגנת הסביבה הציג כחלק מחבילת השיקום והתקצוב פרויקטים ישנים, שכבר תוקצבו ויצאו לפועל. לפי המשרד, כבר מוקצים כ־85 מיליון שקל לביצוע התוכנית, אולם לפי בדיקת ״כלכליסט״ הוקצו לאחר המלחמה לתוכניות באזור לכל היותר 60 מיליון שקל: כ־55 מיליון שקל מקרן הניקיון (מתוכם 36 מיליון שקל להקמת מתקן לפסולת חקלאית) ורק עוד 5 מיליון שקל ממינהלת תקומה. לפי המשרד עצמו, יידרשו בין 300—400 מיליון שקל ליישום רוב התוכנית (הסכום המלא יתברר לאחר ביצוע סקרי קרקע וניתוח מפגעי האזור), בניכוי מימון להקמת מתקן להשבת אנרגיה, שעלותו יכולה להגיע לכמיליארד שקל (אולם הקמתו עלולה להיות מלווה בהתנגדויות תושבים, לכן בשלב זה לא ברור אם יוקם). המשרד שואף לקבל את יתרת התקצוב ממינהלת תקומה, ולכן גם לא ידוע איזה חלק מהתוכנית אכן ייצא לפועל.

בלי להתייחס להיבטי אקלים

התוכנית לא שואפת לטפל במפגעי החום שצפויים באזור

כך או כך, עולה השאלה: עד כמה התוכנית של המשרד שאפתנית ומתייחסת לנושאים המהותיים שעל הפרק, ומשרטטת עתיד חדש ומתקדם לאזור? התוכנית כמעט כלל אינה מתייחסת להיבטי אקלים, בין אם הסתגלות לשינויי האקלים או הפחתת השפעתם, מלבד פרויקטים נקודתיים של גגות סולאריים ונטיעת עצים בשדרות. היא מגדירה באופן כללי בנייה ושיקום של מבני חינוך וציבור פגועים או הרוסים לפי תקן בנייה ירוקה — אך לא שואפת לנצל את השעה כדי לקחת את האזור קדימה, כמו במדינות רבות בעולם שבונות מבנים מאופסים אנרגטית שבו הצריכה והיצור של אנרגיה מושוות, ולא מסתפקות בסטנדרט הנמוך יותר של בנייה ירוקה שנמנעת מפגיעה במשאבי טבע מתכלים.

נושא האקלים הוא הזדמנות מוחמצת כאן. רשויות רבות באזור, ובראשן שדרות, עמלו בשנה שעברה על תוכנית להיערכות לשינויי האקלים ואנרגיה מקיימת עד 2030 — שכוללת, בין היתר, התייחסות להתייעלות באנרגיה ולייצור אנרגיה, תחבורה נקייה, חקלאות משמרת, ניהול מים, קירור היישוב וניהול מצבי חירום כמו הצפות ושריפות. אולם ביצוע התוכנית לא תוקצב עד עתה וגם מה שהוצג השבוע מחמיץ את ההזדמנות לתקצבה ולהופכה למציאות.

ההחמצה כפולה משום שאזור הנגב המערבי עשוי להתמודד עד סוף המאה עם גידול של כ־45% במספר הימים החמים מאוד בשנה ופי שלושה בימים הקיצוניים. ובנוסף, רק לאחרונה תקציב האקלים של המשרד קוצץ ברובו הגדול, והתקצוב לשיקום הסביבתי דרך מינהלת תקומה יכול היה להיות הזדמנות עבור המשרד להחזיר לחיים פרויקטים אקלימיים שנגנזו ולקיימם בעוטף עזה.

התוכנית גם לא מתייחסת להיבטים מרכזיים בעוטף: חקלאות ותיירות. הנגב המערבי מכונה "אסם הירקות של ישראל", אך ישראל מפגרת מאחורי מדינות מתקדמות במעבר לפרקטיקות חקלאיות בנות קיימא. גם ענף התיירות יכול היה לשגשג תחת מודלים של קיימות.

בשדרות המשרד יקצה תקציבים לטיפול בשפ״פים (שטחים פרטיים פתוחים) גם אם אלו לא נפגעו במלחמה, המשרד מעמיד לבחירת התושבים את עתידם של השטחים. הם יוכלו לבחור אם להקים בהם משחקיות, לשתול צמחים שערכם נופי בלבד או להקים פרויקטים סביבתיים. כאן עולה השאלה – האם בכסות סביבתית יש לממן הקמה של מתקני ספורט או שעשועים? או לעסוק בכך מלכתחילה.

בלי בנייה מחדש

אין בתוכנית הצעה לחוסן אנרגטי וחקלאי עתידי עבור העוטף

״זו לא תוכנית התחדשות ובטח לא תוכנית לבנייה מחדש ובצורה טובה יותר (Build back better) של אזור הנגב המערבי, כמו שעשו באירופה אחרי הקורונה או באוקראינה בצל המלחמה״, אומר פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, שהגיש למנהלת תקומה יחד עם פרופ׳ אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה הצעה מקיפה לבניית חוסן בר־קיימא בנגב המערבי. ״בתוכנית אין ראייה סביבתית רחבה ומבט לעתיד. למשל, היערכות לשינויי האקלים, מהתמודדות עם שריפות והצפות ועד התייעלות אנרגטית והצללה המשלבת אנרגיה סולארית או הפחתת בזבוז מזון — שהם מתחומי הליבה של המשרד. אין גם ניסיון לקדם מודלים סביבתיים מתקדמים בחקלאות, אנרגיה או התחבורה עם משרדי ממשלה נוספים. למעשה יש כאן בעיקר טיפול במפגעי עבר, ובפרויקטים שאמורים היו גם כך לקרות או שיש להם כבר תקציבים. כל זאת מבלי שברור מה, אם בכלל, הקריטריונים הסביבתיים שעל פיהם הפרויקטים מתועדפים. יש תחושה שהמשרד להגנת הסביבה לא מבין את גודל השעה ומפספס שוב הזדמנות להציב את הנושאים שעליהם הוא אמון כנדבך משמעותי בקידום החוסן החברתי והכלכלי בישראל״.

גם בארגון ״אדם, טבע ודין״ הגישו תוכנית משלהם לשיקום העוטף. מנכ"ל הארגון, עו"ד עמית ברכה, סבור כי בתוכנית המשרד להגנת הסביבה יש "תקצוב לפרויקטים אזוטריים באופן יחסי להיקף הפגיעה, ההתמקדות העיקרית בשדרות היא פופוליסטית, כאשר הפגיעה בסביבה הטבעית גבוהה בהרבה בקיבוצים. העיסוק הוא בנראות: שהעיר תהיה יפה. היעדר ההתייחסות לסוגיות אקלים — מרתיח".

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי התוכנית היא ״לא על הנייר, לא פנטזיות״, אלא תוכנית יישומית שכבר יוצאת לפועל וזוכה למימון. לדברי גיא סמט, מנכ״ל המשרד, ״חיפשנו פרויקטים אמיתיים עם יכולת ביצוע. אנחנו רוצים אפס פסולת באזור העוטף. להביא את האזור להיראות אחרת״.

אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אומר כי ״בלי המלחמה לא היינו מפנים את מפגעי הפסולת החקלאית ולא היינו מסבסדים את סגירת אתר דיה. אנחנו מנסים להתמקד בדברים שאפשר לעשות בפרק זמן קצר. התוכנית מתאימה את הפתרונות לאתגרים של כל רשות. האתגר של שדרות, בה גרים יותר מחצי מתושבי העוטף, הוא עירוני. בשטחים הפרטיים הפתוחים (שפ״פים) התושבים יחליטו יחד איך ייראה השטח: מתקני ספורט, שעשועים או גינה קטנה לירקות. זה פרויקט שמחבר בין אדם למקום. בעינינו אלו הדברים הנכונים לתקופה הזאת״.