בחסות המגפה העולמית, סוחרי המטענים הנטושים משגשגים

בעיות בשרשראות האספקה גרמו לעלייה בנטישת מכולות המלאות בכל דבר כמעט, מראשי כרוב אדום רקובים ועד לחביות בירה ושמיכות לכלבים. 

המכולות הנטושות, הלא רצויות או אלה המלאות בסחורות שפג תוקפן, הובילו לפריחה בעסקי מושיעי המטענים — קבוצה של חברות שאינן נמצאות באור הזרקורים ומסייעות למסחר העולמי להמשיך ולפעול.

"אנחנו עמוסים באופן מגוחך בגלל חברות שפושטות את הרגל ומבטלות הזמנות. המכולות עולות הרבה כסף כשהן תקועות בנמל", אמר ג'ייק סלין, מנהל JS גלובל הבריטית המושיעה מטענים ורוכשת מלאים.

ההיקף המדויק של עסקי הושעת המטענים והמלאים העודפים אינו ידוע, אך הביקוש לשירותי החברות הללו שמטפלות באלפי סחורות שאותן יש להשמיד כי פג תוקפן או למכור מחדש, נמצא בעלייה.

חשיבותן גם עולה עבור חברות הספנות, חברות הלוגיסטיקה וחברות הביטוח, זאת כאשר יותר ויותר סחורות ננטשות בשל צווארי הבקבוק בנמלים והזמן המתארך למשלוח מטענים. 

כיום, העברת מטענים מהיצואנים באסיה ועד לקבלתם בנמלים באירופה ובארה"ב אורכת מעל 100 ימים, זאת לעומת פחות מ־60 ימים ב־2019, כך לפי נתונים שאספה חברת המעקב אחר ספינות המטען, פלקספורט. לרוב, הסחורה מתעכבת שוב גם לאחר ההגעה ליבשה בשל המחסור בנהגי משאיות ועומסים במחסנים.

פתח למעשי נוכלות

אולם, למרות ההזדמנויות הגדלות הטמונות כאן עבור העסק שלו, סלין אומר שרכישת מכולות לא רצויות טומנת בחובה הימור לא קטן. "חטפנו מכות עם לא מעט מכולות, כי אנחנו לא בטוחים מה טיב הסחורה שנמצאת בפנים. אנחנו אף פעם לא יודעים מה נקבל", הסביר.

ספינה מסינגפור פורקת מכולות בנמל אוקלנד, קליפורניה | צילום: בלומברג

כך, למשל, הוא נאלץ להיפטר מאלפי מסכות מזויפות, ארגזים של כרוב אדום שאינו ראוי למאכל ומשלוח של צמיגים שנשלחו לדבלין על ידי יצואן נוכל. חברות אחרות שהרוויחו מהפריחה הזו בשוק המכירה החוזרת הן פלטפורמות המכירות המקוונות, שכבר מנוסות במכירה חוזרת של מוצרים שנמצאו על רצפת מרכזי ההפצה או המפעלים, וכן בנמלים.

לפי צ'רלי וילסון, מנהל חברת המסחר המקוון סלווקס שבבעלות ריצ'י בראדרס הקנדית, לעתים קרובות מוצעים למכירה מוצרים שנמצאים מחוץ לעונה ועודפי חלפים תעשייתיים. "אנחנו חווים תקופת פריחה", הוסיף. "זה דומה להוריקן עולמי. אנחנו שומעים את אותם הסיפורים בקניה, לוס אנג'לס ובכל רחבי אירופה".

להערכתו, מלאי הסחורות שניצלו ומוצעות בפלטפורמה שלו זינק ב־15% לעומת שנה שעברה. בדומה, גם באוקשן טכנולוג'י גרופ המפעילה פלטפורמת מסחר מקוון מלונדון, אומרים שמלאים של מוצרים תעשייתיים ומסחריים המוצעים למכירה בפלטפורמות שלהם גדלו בשנה הפיסקאלית הנוכחית לשווי של 4.6 מיליארד ליש"ט, עלייה של 38% לעומת השנה הקודמת.

סמנכ"ל התפעול ריצ'רד לואיס הוסיף שפלטפורמות המכירות הפומביות נהנו גם כן משיעורי צמיחה חזקים בהיצע המוצרים שהוחזרו מקונים באתרי המסחר המקוון, זאת לאחר שהם ביצעו קניות בכמויות גדולות משמעותית מהרגיל בזמן המגפה. עם זאת, חברות הרוכשות מלאים עודפים, כאשר הרבה מהן רוכשות גם סחורות נטושות, דיווחו על שנה מאתגרת יותר. מייקל הארו, מחברת רכישת המלאים SG טריידינג, אמר כי חברות מסוג זה לרוב רושמות ביצועים טובים יחסית בתקופות מיתון. "בצורה קצת גסה, אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעל קברנים. קוראים לנו כשיש בעיות בעסק, בשרשראות האספקה או בניהול", אמר. אך הוא הוסיף כי היה קשה יותר לשגשג ולהעריך את שווי הסחורות בזמן המגפה מכיוון שנקודות מכירה כמו שוקי רחוב, מכירות חצר וסיטונאים עצמאיים נעלמו מהשטח, והקמעונאות הפכה למקוונת יותר.

חברות הביטוח הרוויחו

ענקית הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אמזון משפיעה יותר ויותר על עיצוב שוקי הסחורות הנטושות. סלין מ־JS גלובל אמר כי ראה משטחים שלמים של סחורות שרכש, מוצעים למכירה מחדש באמזון. סוחרים אחרים דיווחו כי ניסו להשיג מחדש סחורה ממוכרים חיצוניים, בטענה שמכירה של מוצרים במיתוג של אמזון חיסלה את המכירות של המוצרים שלהם.

גם חברות הביטוח נמצאות בצד המרוויח בזכות ירידה בתביעות. מייק יארווד, מנהל חטיבת מניעת ההפסדים ב־TT קלאב המספקת ביטוח לחברות משלוחים ולוגיסטיקה, אמר שהתביעות ירדו בשל סובלנות גבוהה יותר למוצרים פגומים בקרב היבואנים. עם זאת, בחברה הזהירו כי הסיכונים הנובעים מנטישת המכולות מחמירים.

בעוד חברות רבות נהנות מפריחה, אחרות הפועלות מול קמעונאים נקלעו לקשיים. זאת בשל חוסר הנכונות להיפטר מסחורה בהתחשב בקשיים בהשגת מלאי חדש. חלק מהקמעונאים מעדיפים להוריד מחירים ולמכור את המלאי בעצמם מאשר להעבירו לחברות המתמחות בכך, כך לפי ספק גדול לרשתות מוזלות בבריטניה כמו לידל, פאונדלנד ו־B&M. "אני רוכש מלאים כבר 40 שנה וזו השנה הקשה ביותר שחוויתי", הודה רוברט מאיירס, מנכ"ל הית'סייד טריידינג שרוכש עודפים של צעצועים וציוד לבית. "שווי המלאים במאזני חברות גבוה בהרבה בגלל עלות המשלוח".

בנוסף, בקרב חברות בינלאומיות גם גוברת הדרישה להשמיד את הסחורה במקום שתימכר מחדש, בעוד שחוקי בריאות ובטיחות מקשים על מכירת מוצרים פגומים. החברות הגדולות נהיו פרנואידיות וחוששות שיימכרו מוצרים פגומים שלהן או שיוצעו בהנחות גדולות, הסביר סטיב פארי, מנהל חברת CWH ג'ונסונס אינטרנשיונל המודדת מטענים. "פעם אפשר היה למכור הכל", הוסיף. השיבושים בשרשראות האספקה צפויים להמשיך גם בשנה הקרובה, ופירוש הדבר, שהביקוש למושיעי המכולות ומוכרי המלאים העודפים לא הולך להיעלם, במיוחד אם משבר הקורונה יעמיק. "צפויה עלייה בכל הקשור לתביעות ביטוח (כשסחורות יאבדו או ייתקעו בדרך) בשנה הבאה, ואז תהיה ירידה לאחר שהבעיות ייפתרו", סיכם טום אנדרס, הבעלים של The Salvage Groups ממישיגן.

* * *

חדרי האוכל עובדים במתכונת חירום

מדגני בוקר ועד מרקים: בתי הספר בארה"ב מתקשים להשיג מזון

בתי ספר ברחבי ארה"ב מדווחים על מחסור בפריטי מזון, ממרקים ועוף ועד דגני בוקר, זאת לאחר שהיצרניות צמצמו את ההיצע או הגבילו את ההזמנות בשל הקושי לעמוד בביקושים.

ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח בשבוע שעבר, כי בתי ספר ברחבי המדינה מקיימים מרדף יומיומי אחר פריטים עבור ארוחות הבוקר והצהריים המוגשות לילדים בחדר האוכל. האתגרים הללו גדלים והולכים ברקע המחסור בכוח אדם ושיבושים באספקה של חומרי גלם. כך למשל, חברת מרצ'נטס פודסרוויס, ספקית מזון העובדת עם בתי ספר באלבמה ומיסיסיפי, קיבלה בחודשים האחרונים רק מחצית ממלאי המרקים, זאת משום שהיצרניות, קמבל והיינץ, קיצצו את ההיצע. 

ברקע המשבר, משרד החקלאות האמריקאי התחייב בשבוע שעבר להעביר עד 1.5 מיליארד דולר בסיוע למדינות השונות על מנת לתמוך במערך ההזנה של בתי הספר. רוב הכסף יוזרם ישירות לכ־100 אלף מוסדות לימוד ב־50 מדינות ואמור לשמש לרכישת מוצרי מזון, מפירות ועד מוצרי חלב ובשר טחון.

הסיבות לשיבושים מגוונות. כך, למשל, בעקבות שביתה ממושכת של עובדים, ענקית דגני הבוקר קלוג דיווחה בחודש שעבר כי ארבע ממפעליה אינם מייצרים בתפוקה מלאה וכי היא נוקטת מהלכי חירום, כמו יבוא דגנים ממפעליה באוסטרליה, כדי לעמוד בביקושים. השביתה הגיעה לסיומה בשבוע שעבר לאחר שהעובדים אישררו את החוזה החדש.  

חדשות החוץ