העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי תפגע בסביבה ובבריאות

מעטים המקרים שבהם נרשמת חזית כל כך אחידה: משרדי התחבורה, האנרגיה והסביבה התייצבו יחדיו ודרשו לבלום את העלאת המס על הרכב החשמלי. הם הבהירו: משמעות הטלת המס כעת היא בלימה בגידול השימוש ברכבים שהופכים פופולריים מיום ליום בעולם, ועל הדרך מפחיתים את התמותה מזיהום אוויר ואת גזי החממה המובילים למשבר אקלימי חריף. במשרד האוצר גלגלו עיניים. ציבור הרוכשים הוא טרף קל. איש לא ישמיע זעקות שבר ואיומים בגין המס האנטי סביבתי. הרי לא מדובר במס סוכר או במס על כלים חד־פעמיים.

המתווה למיסוי הרכב החשמלי נקבע אמנם ב־2019 אך הרכבים החשמליים תפסו תאוצה בישראל בעיקר בשנתיים האחרונות, וכעת באוצר דורשים לקיימו ללא שינוי. נראה שמדובר בעוד שליפה של צעד יצירתי למימון נזקי המלחמה. הסביבה והבריאות יפגעו, והשותפות הקואליציוניות ימשיכו לצהול כל הדרך אל הבנק. מישהו אחר ישלם את המחיר.

אך איש לא מופתע מכך. עם כניסתו למשרד האוצר מיהר השר בצלאל סמוטריץ׳ להבהיר את יחסו לנושאי הסביבה והבריאות. הוא ביטל את מיסי החד״פ והסוכר, תוך התעלמות מוחלטת מאנשי המקצוע ומהנזק שייגרמו הצעדים הללו לבריאות הציבור ולקופת המדינה. על הדרך, כבר יותר משנה שהממשלה מסבסדת מכיסנו את מס הבלו על דלק ופחם ובכך בפועל מסבסדת את זיהום האוויר בישראל. כעת מגיע תורו של הרכב החשמלי. המס יעלה, הצרכנים ישלמו יותר על רכב שמפחית את הפגיעה בבריאות.

זיהום האוויר בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. מדי שנה מוצאים את מותם כ־2,500 ישראלים בשל זיהום אוויר. מגזר התחבורה אחראי לכ־40% מנזקי זיהום האוויר בארץ, שעה שכלי רכב פולטים זיהום רב הישר מן האגזוז לגובה האף שלנו במרכזי הערים הצפופות. את הממשלה זה מעניין פחות. רכבים מזהמים מקבלים תמרוץ נדיב והרסני, רכבים חשמליים - ברקס.

לפי פירמת הייעוץ BDO, לאחר שנים של פיגור, מינואר עד אוקטובר השנה ישראל הצליחה לצמצם את הפער בשיעור מכירת רכבים חשמליים לעומת אירופה: 24% מהרכבים שנמכרו הם חשמליים, בדומה לממוצע האיחוד האירופי. העלאת המס צפויה לבלום את הגידול, ולכך יתווסף "מס חות׳ים" — שכן השבתת נמל אילת גורמת להתייקרות היבוא מהמזרח ולשיבוש שרשרת האספקה. ״אין היום היגיון כלכלי בהעלאת המס״, אומרים בפירמה, ״ישראל תחזור לפגר מאחורי העולם, למרות שיש לנו יתרונות מובנים: מדינה קטנה שבה חרדת הטווח פחות בעייתית. נדרשת מדיניות ממשלתית תומכת״.

אם כל אלו לא מטרידים את סמוטריץ׳, אז ודאי שהוא לא יתרשם משרשרת ארוכה של התחייבויות ממשלתיות בתחום הפחתת הפליטות בסקטור הרכב. ההכרזות היו חגיגיות, אך הביצוע התאדה מתוכניות העבודה במהירות. הנה כמה דוגמאות. בחודש פברואר בדיוני התקציב, הכריזה השרה הגנת הסביבה עידית סילמן כי כי משרדה ומשרד האוצר פועלים לחייב את יבואני הרכב, באמצעות קביעת יעדי פליטה, לייבא רכבים חשמליים בהיקפים הולכים ועולים - עד להפסקה כמעט מוחלטת של ייבוא כלי־רכב המונעים בדלקים ב־2030. ההצהרה לא מומשה, ומה שכן נכנס לחוק ההסדרים אז היא פגיעה חסרת תקדים בסמכויות המשרד להגנת הסביבה בחוק אוויר נקי, לצמצום זיהום האוויר בישראל.

ויש עוד: ב־2018, ומבלי שהסמכות בנושא בידיו, הצהיר שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ, כי משנת 2030 ייאסר יבוא מכוניות בנזין ודיזל לישראל. מיותר לציין שאותה הצהרה טבעה במחוזות הביורוקרטיה ללא שוב. ב־2021, בעת ועידת האקלים העולמית, הצטרפה ישראל ליוזמה הבריטית: האצת מעבר לאיפוס הפליטות ממכוניות וטנדרים עד שנת 2040.

עוד באותה שנה הגדילה הממשלה להצטיין בתחום ההצהרות, וקבעה בהחלטת ממשלה בחודש יולי כי החל מ־2030 יוגבלו מכירות רכבים מזהמים. אלא שבמשרד האוצר הכריזו בשנה שעברה כי אין כוונה לקיים זאת, שכן זהו צעד שעלול להוביל ל״עלייה ביוקר המחיה״. באותה נשימה, הדגישו באוצר: ״הדרך המשמעותית שהוכחה כיעילה עד היום היא מנגנון מיסוי ירוק במסגרתו כלי רכב מופחתי פליטות מקבלים הטבת מס משמעותית״. אלא שכעת אותו משרד אוצר נחוש להוביל לעליית יוקר המחיה באמצעות העלאת המס על הרכבים החשמליים.

לכל אלו, חשוב לציין, מתווספת החלטת ממשלת נתניהו לבלום את קידום מס הפחמן עליו שקדה הממשלה הקודמת לצד ביטול תקציבים הנוגעים להפחתת פליטות גזי חממה והפחתת זיהום האוויר בשל אילוצי המלחמה. כך, בין היתר, בוטלה תוכנית משרד האנרגיה להצבת עמדות טעינה לרכבים חשמליים השנה. את המחיר על המדיניות האנטי סביבתית־בריאותית ינשמו וישלמו אזרחי ישראל.