מיכאלי הכריזה כי תקדם הקמת שדה תעופה בדרום - אך הסיכויים לכך קלושים

השרה מיכאלי הודיעה היום (רביעי) כי היא אימצה את מסקנות הביניים של צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג וכי היא תקדם "תוכנית להרחבת נתב"ג, לפיתוח שדה התעופה בחיפה ולהקמת שדה משלים בינלאומי בדרום". הודעה זו הגיעה אף שההמלצות, שתוכנן נחשף אתמול ב"כלכליסט", לא כללו המלצה על הקמה של שדה תעופה נוסף בשום מקום ספציפי בישראל, ולא עסקו בהקמה של שדה תעופה בדרום הארץ באופן ספציפי. מיד לאחר שהסתיימו דיוני הוועדה, נפגשה השרה מיכאלי עם ראשי הרשויות שמתנגדים להקמה של שדה תעופה בעמק יזרעאל ותומכים בהקמה של שדה תעופה בדרום.

בהמשך להודעה של השרה, "קידום התוכנית" להקמת שדה משלים בינלאומי בדרום הפכה ל"הנחיה לקיים בדיקה נוספת על שדות התעופה בנבטים ובצקלג כדי למקד את הדו"ח הסופי ובהמשכו לקדם הקמה של שדה תעופה בדרום הארץ".

המשמעות היא שבפועל השרה לא קיבלה שום החלטה לקדם שדה תעופה בדרום מפני שהחלטה זו דורשת עבודה מקצועית שלא בוצעה, וכמו כן זקוקה להחלטת ממשלה. בנוסף לכך הודעת השרה על כך שהיא "אימצה" את מסקנות הביניים של הדו"ח והחליטה לקדם שדה תעופה בדרום דורסות בפועל את העמדה המקצועית של הוועדה שלא כללה שום המלצה על קידום שדה תעופה בדרום. לא רק זה, אלא שהקמה של שדה תעופה בינלאומי בנבטים וצקלג סותרת את העמדה המקצועית של כל הגופים הרלוונטיים, ובהם רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, נתיבי ישראל, משרד האוצר ומשרד הביטחון, ושר הביטחון גנץ הטיל עליה גם וטו מוחלט.

חברי הדיון, שכללו מלבד שרת התחבורה גם את יו"ר הוועדה והמשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא, מנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת) חגי טופולנסקי, מנהל רשות התעופה האזרחית יואל פלדשו ובכירים אחרים – הופתעו מהודעת השרה, וחלקם טענו כי אין שום קשר בין תוכן הדיון שהיה יחסית מקצועי, גם אם כלל חילוקי דעות, לבין ההודעות שיצאו לאחר מכן.

הדיון המקצועי כלל בין היתר את הצגת ההמלצות שנוסחו על ידי יו"ר הוועדה שגיא, ומלבד זה כלל קרב עקיצות והאשמות בין המשתתפים השונים. בין היתר נציגי משרד הביטחון טענו כי הם נגד החלופות השונות ושהם בעד הקמה של אי בים, והשרה מיכאלי ענתה להם שלדעתה חיל האוויר צריך למצוא חלופות בים. כמו כן נציגי הוועדה העניקו למיכאלי אפשרות "להמליץ" ליו"ר הוועדה על אופן בחירת שדה התעופה המשלים, אך סמכויות ההמלצה נותרו באופן פורמלי לפחות בידי הוועדה. התפתחות נוספת בדיון היתה הצהרה של מנהל רש"ת טופולנסקי כי הוא סבור שניתן להרחיב את הקיבולת של שדה התעופה בחיפה, אך שגם במקרה כזה השדה לא יוכל לשמש כשדה משלים.

עם זאת, העקיצות המשמעותיות נעשו לקראת דיוני הוועדה ולא במהלך הוועדה עצמה. במכתב ששלח יואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א - הרגולטור שאחראי על תחום התעופה האזרחית בישראל וכפוף למשרד התחבורה) לכלל חברי הוועדה טען כי "לא התקיים כל דיון בוועדה לגבי המלצותיה" וכי "כל מהלך המצגת מטעה ומנוגד לעתים מפורשות לעובדות ולניתוחים שהוצגו במהלך דיוני הוועדה". עוד הוא כתב כי "המצגת הועברה כעובדה מוגמרת לחברי הוועדה פחות מ-48 שעות לפני דיון השרה, בלי שניתנה כל אפשרות להתייחס לתוכנה ותחת מצג שווא שהיא מייצגת את דיוני הוועדה".

ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות, וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. שדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029.

הקמה של שדה תעופה בדרום נחשבת לא ריאלית מבחינה תעופתית וביטחונית. מבחינה תעופתית, המרחב האווירי הישראלי מוגבל מאוד עקב הקרבה למדינות אויב ולעזה ולמרחב האווירי של קפריסין, מצרים וירדן. בשל כך מטוסים המגיעים לנתב"ג ממערב עוברים דרך "שרוול" צר במרכז הארץ שנמתח מגוש דן במערב לירושלים ויהודה ושומרון במזרח. כל שדה תעופה שייבנה בדרום הארץ יעבור דרך אותו מרחב אווירי - מפני שלא ניתן לטוס מעל עזה - ויבצע "קניבליזציה" למרחב האווירי של נתב"ג באופן שיוביל לירידה משמעותית בקיבולת המטוסים של נתב"ג לטובת שדה חדש.

מבחינה ביטחונית המצב עוד יותר מורכב. משרד הביטחון וחיל האוויר מטילים וטו לא רשמי על נבטים, וזאת מפני שמטוסים יעברו מעל מתקנים רגישים כמו הכור בדימונה ומתקני רפא"ל. סיבה נוספת היא שהמרחב האווירי בנבטים חופף את זה של בית הספר לטיסה בחצרים, ולטענתם הקמה של שדה אזרחי במרחב יחייב פינוי של שדות חיל אוויר קיימים ולא יאפשר "חיים בצוותא" של חיל האוויר עם תעופה אזרחית. עניין ביטחוני נוסף הוא המרחק מרצועת עזה. סא"ל אלון ישעיהו, שייצג את משרד הביטחון בחלק מדיוני הוועדה, אמר כי במשרד ממליצים על מרחק של 45 ק"מ קרקעי מרצועת עזה, לטובת התרעת דקה של "צבע אדום".