דובר קוסאשווילי: "אני מאמין שיש רק שקרים. אין משהו אחר"

דובר קוסאשווילי

גיל: 56 • מקום מגורים: אור יהודה

• מצב משפחתי: נשוי + 3 בנות

• במאי, תסריטאי ושחקן. זוכה פרס אופיר לבימוי ותסריט על "חתונה מאוחרת", ופרס שחקן המשנה הטוב ביותר על "קצפת ודובדבנים" של גור בנטביץ'. סרטו "הענקים של אי הפסחא" יעלה מחר בבתי הקולנוע

איפה אנחנו תופסים אותך?

"אני רוצה להגיד לך בפוסט־מודרניזם אבל אני בבית. מתרגש לקראת הקרנת הבכורה לסרט 'הענקים של אי הפסחא', אז אני מסיים את השיחה ומתחיל להכין את התודות".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"הפעולה הראשונה אחרי צחצוח שיניים זה קפה אצלי במטבח. נס קפה של ג'ייקובס. אני קודם שם חלב, אז את הקפה ואז את הסוכר. רק אז אני שופך את המים ומערבב. ההבדל הוא שככה אני לא מקבל קפה שרוף ויש ארומה טרייה".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"אני מתלבט בין קפקא לישו, אז את שניהם, כי ישו ראה את אלוהים וקפקא לא הצליח לראות, אז מעניין לדבר עם זה שראה וזה שלא ראה".

על מה אתה עובד עכשיו?

"אני עורך סרט חדש שנקרא 'מיומנו של מפצל הדירות' , תסריט של ישראל ברייט שאני ביימתי. סיפור על אחד שלא עושה הרבה ומתחזה לקבלן. הוא לוקח עבודה שאין לו מושג בה ואפשר לתאר מה קורה. עכשיו יוצא כאמור גם 'הענקים של אי הפסחא', סרט שהגיבורים שלו ילדים אבל הוא סרט למבוגרים. זה לא דומה לדברים שעשיתי עד עכשיו. חלק מהקהל אומר 'איזה יופי' ואתה רואה שהם עברו חוויה והעיניים שלהם נוצצות אבל הרוב אומרים 'לא הבנתי'".

מה השריטה שלך?

"אני לא סובל ידיים מלוכלכות. אני שוטף את הידיים אחרי כל פעולה. אומרים שזה קשור למצפון שלי. בכל מקרה, אם אין סבון זה מטריף אותי".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"שתי עצות: לא ללמוד קולנוע ולהאמין באלוהים. בסוף למדתי קולנוע ואני עדיין מנסה להאמין באלוהים כי זו עצה חכמה, זו תעודת ביטוח כזו. מה יכול להיות רע?".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

"מתייחסים לשישי בצהריים כאילו יש כמה שעות של גן עדן, וזה לא ככה. אשתי צועקת עליי ששום דבר לא מוכן, אני עושה השלמות של קניות ומנקה את מה שהיא לא הספיקה. אנשים בשישי כאילו בפנאן בכל מקום, אבל אני לא בפנאן, אני בעבודות וכבר בפיגור היסטרי".

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

"טרנסנדנטלי. קאנט אמר שאנחנו עם החושים שלנו מגיעים עד גבול מסוים ומה שמעבר לגבול זה מחוץ להכרה. אז אני רוצה לשוטט דווקא שם מעבר לגבול".

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

"אני מאמין שיש רק שקרים. אין משהו אחר, כי אין לי כוח טרנסנדנטלי".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

"פעם עשיתי תחרות עם העורכת שלי ואצלי הובילה מדלן אולברייט. היא היתה מגיעה עם חצאיות מיני ויושבת מול ערפאת עם כל הירכיים שלה בחוץ. רק אשה סקסית יכולה לעשות דבר כזה".

למי אתה מתגעגע?

"אני מת לעשות סיבוב ולראות את הבנות שלי בעתיד. געגוע לעתיד זה געגוע לא פחות חזק מאשר לילדות. אבל גם לילדות שלי אני מתגעגע: היו לי ידע ועקרונות ולא הייתי אבוד כמו היום, היתה לי תחושה של בית והיום אין את זה. להפך, יש לי תחושה של ארעיות, נכנס פחד שלא היה. עליתי מגרוזיה בגיל 5 וחצי וגדלתי באור יהודה ואין לי אפילו תמונה אחת מגרוזיה, כאילו נולדתי בארץ. המעבר כזה טראומטי שפשוט מחקתי הכל".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"זה לא איפה, זה עם מי. מבחינת המקום לא משנה, אני מסתדר בכל מקום. בנוגע לעם מי, זה עם אנשים שדומים לי בתרבות. אנשים שיש להם תפיסה הומנית במהות שלהם".

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"את מצחיקה אותי. אני כבר הרבה שנים לא מוציא כסף על מה שאני רוצה, רק על מה שאני צריך. אבל אם היה לי עודף כסף, הייתי תורם אותו לאנשים שצריכים ולא מבזבז אותו על שטויות".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"אני חושב שרוב הזמן אני שקוע בעצמי ואני לא אוהב את זה. מפריע לי שאני לא מספיק רגיש לסביבה כמו שהייתי רוצה. לדוגמה, אין לי מספיק סבלנות לאנשים שאני פוגש ברחוב. דוגמה גדולה יותר, היתה לא מזמן בסוריה מלחמה, מיליון פליטים עברו לגרמניה, כמה ישראלים עשו משהו בשבילם? לא עשינו כלום. זה בגדול".

על מה יש לך רגשות אשם?

"יש לי בבית כלב מלא אנרגיות שצריך להשתולל בחוץ שעתיים כדי שירגיש מאוזן, אבל אני בבוקר מוריד אותו לקקי־פיפי וחוזרים. איפה שאנחנו לא פותחים את העיניים יש רגשות אשם. אני מרצה לקולנוע באוניברסיטת ת"א והעזרה לסטודנטים יכולה להיות אינסופית אבל אני לא נותן מספיק, תמיד יש תירוצים".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

“בקריירה זה חד־משמעית הסרט הראשון שלי 'חתונה מאוחרת', לפחות עד שנפיץ את 'הענקים של אי הפסחא'”.".

מה הכי חסר לך בחיים?

"קצת נחת. אני מרגיש כמו עכבר שמתרוצץ כל הזמן, אין לי מנוחה. אחרי 56 שנה אני יכול להגיד שאני טיפוס פסימי. אני לא מרוצה מהמצב שלי, כי חסר לי משהו שייתן לי נחת".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"ביקורת. לפעמים אני בלתי נסבל אבל ביקורת זה המצפן שלי. אני מעביר הכל דרך פילטר של ביקורת. לא מקבל שום דבר כמובן מאליו".

מי האמנים שהשפיעו על יצירתך?

"קפקא השפיע עליי. לדעתי הוא הכי מתאים לתקופה שבה אנחנו חיים היום. אחרי קפקא להמשיך לחפש את האמת והמהות זה לדפוק את הראש בקיר. את אורי זוהר מאוד אהבתי, את אפרים קישון, פליני, קופולה וסטנלי קובריק הגאון".

אם לא היית קולנוען מה היית עושה?

"הכל פתוח, אם אני לא עושה קולנוע לא משנה לי מה אני עושה: אולי טבח, מדען, מסגר, כבאי, וטרינר. הכל מעניין".