בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, לוין דורש לבטלו: "בניגוד לדין"

בג"ץ הוציא היום (ה') צו על תנאי לשר המשפטים יריב לוין ולממשלה המורה להם לנמק מדוע לא יפעיל האחרון את סמכותו החוקית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי. הצו שהוציאו שופטי ההרכב דוד מינץ, ענת ברון ויעל וילנר מתייחס לעתירות שהוגשו נגד אי כינוס הוועדה - המבקשות לחייב את לוין לעשות זאת. הדיון בעתירות נקבע ל-19 בספטמבר.

בהמשך לכך לוין ביקש מבית המשפט לבטל את החלטתו על הוצאת הצו על תנאי בטענה כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד מפורש לדין. בנוגע להחלטת השופטים שקבעו כי תגובתו המקדמית של לוין מאתמול תשמש כתצהיר תשובה כתב לוין באמצעות עו"ד אוהד שלם, בא כוח שר המשפטים והממשלה, כי "בכל הכבוד הראוי בית המשפט אינו מוסמך לקבוע עבור המשיבים: שר המשפטים, ממשלת ישראל, היועמ"שית והנהלת בתי המשפט - ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל - מה יכתב בתצהיר התשובה והדבר נתון גם הוא לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים. קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים שוללת מהם את הזכות הבסיסית להשמיע קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק". בעקבות זאת הורה הרכב השופטים לצדדים להגיב לבקשה עד יום שני בבוקר.

הצו שהוציא היום בג"ץ דרמטי משום שמשמעותו היא שהשופטים סבורים שיש בסיס לכאורה לעתירות הקוראות לכנס את הוועדה באופן מיידי - והם מעבירים את נטל ההסבר והנימוק אל לוין.

העתירות נגד לוין והממשלה הוגשו על ידי יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ומפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון וקבוצת אנשי עסקים, אקדמיה, חברה וביטחון.

בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הגישה לבג"ץ את עמדתה, לפיה קמה על השר לוין החובה לכנס את הוועדה באופן מיידי, וזאת בהתבסס הן על לשון החוק (סעיף 7א לחוק בתי המשפט), הן הזמן הרב שחלף מאז מועד כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה – 16 חודשים מאז אפריל 2022, וכשמונה חודשים מאז כינון הממשלה, והן על הצורך האובייקטיבי במינוי שופטים בשל המחסור החריף במערכת.

על פי נתוני מנהל בתי המשפט המופיעים בתגובת היוע"משית, נכון לעת הזו 21 תקני שופטים ורשמים ממתינים לאיוש בערכאות השונות. עוד נכתב כי עד לסוף 2023 יהיו 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, כ-6% מסך תקני השפיטה – מתוכם 11 חדשים. עד סוף 2024, נכתב, יהיו 115 תקנים פנויים במערכת (כ-12% מסך תקני השפיטה), מתוכם 41 תקנים חדשים נוספים. פרט לכך נכתב כי "מנתונים נוספים שנמסרו עולה, כי העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית, בפרמטרים שונים".

אתמול הגיש לוין את תגובתו לבג"ץ וטען שאל לו להתערב בהחלטתו שלא לכנס את הוועדה היות ולדבריו הוא בעל הסמכות הבלעדית להורות על כינוסה, וכי התערבות בהחלטתו והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, "יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות". לוין גם תקף את בהרב-מיארה, וטען כי עמדתה "רדיקלית וסותרת עמדות יועמ"ש קודמות".

לוין גם ביקש לדחות את העתירות למתן צו על תנאי בתיק, אולם היום בג"ץ הוציא צו על תנאי שמורה לו לנמק מדוע הוא לא פועל לכינוס הוועדה לבחירת שופטים לאלתר.

בעקבות החלטת בג"ץ להוציא ללוין צו על תנאי צייץ יאיר לפיד, שהוא אחד העותרים, כי מדובר ב"מסר ברור של בית המשפט לממשלת ישראל: אזרחי ישראל חשובים יותר מהפוליטיקה. בג"ץ אומר היום את מה שאנחנו אומרים כבר חודשים. שר המשפטים לוין לוקח בשבי את הוועדה למינוי שופטים ואת אזרחי ישראל ופועל בניגוד לסמכותו ובניגוד לחוק".

התנועה לאיכות השלטון שגם היא בין העותרים מסרה כי "בית המשפט מזכיר לכולנו, ובמיוחד לשר לוין, שהחוק חל על כולנו, גם על מי שמנסה בכל כוחו להסירו מעליו ולחרב את שלטון החוק".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין מסר בתגובה לצו על תנאי שבג״ץ הוציא ללוין: "יש שופטים בירושלים, וצריך לוודא שיישארו שופטים מקצועיים ועצמאיים בירושלים ובכל ארץ ישראל. לשם כך חובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. האיומים של שר המשפטים לא השפיעו ולא ישפיעו על השופטים מלעשות עבודתם. עכשיו תור שר המשפטים לעשות עבודתו וחובתו הציבורית לכנס את הוועדה. ובקו מקשר לדיון שלשום בבג"ץ - דברי שר המשפטים כי הוא היחיד שיקבע מה יעלה בגורל המשימה הלאומית של מינוי שופטים - כולם מבינים היום למה שר צריך לפעול בסבירות ולמה צריך גורם לא תלוי שיפקח עליו. אני גאה במערכת המשפט הישראלית, וצריך לשמור עליה חזקה ועצמאית".