יותר שקיפות וגמישות: ההוראות החדשות בקרנות ההשקעה הפסיביות

שוק קרנות ההשקעה הפסיביות בארץ התבגר והתרחב בשנים האחרונות, ובעקבות זאת רשות ניירות ערך פרסמה היום (א') הוראות חדשות שמטרתן להגביר את השקיפות ואת יכולת ההשוואה בין הקרנות, ולהעניק יותר גמישות למנהליהן. ההוראות החדשות עוסקות בסטנדרטים של ניהול ההשקעות בקרנות אלו; במערכת היחסים שבין מנהל קרן לעורכי המדדים במטרה למנוע ניגודי עניינים; ובהרחבת הסיווג של קרנות אלו כך שההשוואה ביניהן תהיה פשוטה יותר.

קרנות השקעה פסיביות עוקבות אחרי מדדי שוק שונים, והן נחלקות לשני סוגים: קרנות סל וקרנות מחקות, כאשר ההבדל המרכזי ביניהן הוא שקרן סל נסחרת באופן רציף לכל אורך יום המסחר, בעוד קרן מחקה נסחרת רק בסיום יום המסחר. עד 2018 היה קיים מוצר נוסף - תעודת סל, אך במסגרת תיקון לחוק ניירות ערך החל מ-2018 כל תעודות הסל הפכו לקרנות סל. הרציונל מאחורי המהלך היה שמבחינה משפטית ותפעולית, קרנות הסל מספקות יותר יציבות למשקיעים.

מספר הקרנות הפסיביות והיקף הנכסים שהן מנהלות לא עלה בצורה משמעותית מאז התיקון לחוק, והוא עומד כיום על 1,170 קרנות, שניהלו נכון לסוף 2021 כ-175 מיליארד שקל (43.8% משוק קרנות הנאמנות), זאת לעומת 940 קרנות ב-2018 שניהלו כ-134 מיליארד שקל (38.1% משוק קרנות הנאמנות). העלייה המשמעותית נמדדה במספרם של מדדי מניות ענפיים העוסקים בתחומים נישתיים יותר, ולא במדדים רחבים כמו מדד ת"א 125. כך לדוגמה ב-2021 נוצרו 62 מדדי מניות חדשים, מהם 9 בתחום הפיננסים, 7 בתחום השבבים והמוליכים למחצה, 5 בתחום הבריאות והספורט ו-4 נוספים בתחום הרכבים החשמליים. נכון לינואר 2022, ישנם יותר מ-300 מדדים מנייתיים המתמקדים בענף מיוחד, זאת כאמור מתוך 1,170 קרנות.

המהלך של רשות ניירות ערך הוא המשך לתיקון לחוק, ונועד להביא לטיוב של הרגולציה בתחום מתוך לקחים שהתחדדו מאז התיקון ב-2018 והמגמות בעולם ההשקעות. הוא מורכב משלושה צעדים מרכזיים.

הצעד הראשון הוא תיקון להוראה קיימת העוסקת בניהול השקעות בקרן מחקה. היבט אחד של התיקון להוראה הוא הרחבת גמישות מנהלי הקרנות על ידי ביטול חובת עקיבה בשיעור של 95% מהמדד שאחריו עוקבים, הייחודית לישראל ומעבר למה שמכונה בעגה העולמית Best Effort, כלומר על הקרן להתחייב לעקוב כמיטב יכולתה אחר תשואת המדד. משמעות ביטול המעקב היא שבעת מכירת דיבידנדים של חברה גדולה שמוציאה אותה מן המדד על מנהל הקרן לא תחול חובה למכור את החזקותיו בחברה כדי לשמור על שיעור עקיבה של 95%. בנוסף, הרשות הרחיבה את סוגי הנכסים הסולידיים המותרים להחזקה במסגרת המעקב אחר המדד.

במהלכים האלו הרשות מאותתת למנהלי הקרנות שהיא סומכת על שיקול דעתם ועל יושרתם המקצועית לשרת את המשקיעים באופן היעיל ביותר וכמיטב יכולתם כדי להשיג את תשואת המדד שאחריו הם עוקבים. יחד עם מתן הגמישות, הרשות גם דורשת יותר שקיפות, כאשר לאחר התיקון להוראה מנהלי הקרנות ייאלצו לפרסם את מחיר הקרן באופן רציף, לכל אורך יום המסחר, ובדו"חותיהם השנתיים הם ייאלצו לפרסם את טעויות העקיבה והפרש העקיבה של הקרן ממדד הייחוס, גילוי יומי של מיקום הקרן ברצועת דמי הניהול המשתנים ועוד.

הצעד השני הוא פרסום הוראה חדשה המתמקדת ביחסים שבין מנהל קרן לעורכי המדדים, שהם הגורמים שמעצבים את המתודולוגיה שעומדת בבסיס המדד שקובעת אילו חברות ייכנסו אליו. מדדים רבים נבנו בהתאמה אישית לדרישות של מנהל קרן תוך מתן בלעדיות למעקב אחר המדד. האפשרות לבלעדיות מתמרצת את מנהלי הקרנות להקים מדדים שונים ומגוונים, כמו שהאפשרות לרשום פטנט מעודדת חברות תרופות לפתח תרופות חדשות. עם זאת, קיים חשש שלעורכי המדד עלול להיות למשל עניין אישי בכניסה של חברה מסוימת למדד ולהשפיע על המתודולוגיה בהתאם. לפיכך ברשות קבעו תנאים מינימליים שבהם יידרש מדד לעמוד כדי לשמש כנכס למעקב, בין השאר מגבלות פיזור, דרישות לשקיפות והתאמה בין שם הקרן לתחום הפעילות שבלב המדד. המתודולוגיה שבבסיסו תידרש להיוותר ללא שינויים לאורך זמן, כך שעורך המדד לא יוכל לבצע שינויים באופן חופשי.

הצעד השלישי והאחרון הוא הפצת חוזר שמשנה את סיווג הקרנות הפסיביות. עד כה מדדים שונים שעסקו בתחום מסוים סווגו תחת קטגוריה כללית, מה שהקשה על השוואה בין המדדים השונים. הרשות פרסמה רשימה מעודכנת של כותרות לסיווג כגון קלינטק, רובוטיקה, שבבים, מחשוב ענן ועוד, שיקלו על יכולת ההשוואה. בנוסף, הרשות ייצרה סיווג משותף לקרנות מקומיות וזרות כך שיהיה ניתן להשוות גם ביניהן.

לפי הרשות, שלושת הצעדים האלו "צפויים לייצר שינוי משמעותי בכל הקשור לשקיפות, לצד הגדלת הגמישות בניהול ההשקעות על ידי מנהלי הקרנות". יצוין כי לכל צעד מועד יישום אחר, אך כלל הצעדים ייושמו לכל המאוחר כחצי שנה לאחר אישור ההוראות החדשות. מתן הגמישות למנהלי הקרנות נועד לסייע להם לחקות את תשואת המדדים הנעקבים, ויש לקוות כי זה, לצד הגברת סטנדרט השקיפות, אכן יסייע לשוק הקרנות הפסיביות להמשיך את תהליך הבשלתו והתבגרותו.