ביהמ"ש אישר: אתרי הבנייה בבת-ים, גבעתיים ורמת גן ייפתחו רק תחת אבטחה

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לפני זמן קצר מתווה לחידוש העבודות באתרי הבנייה בערים בת-ים, גבעתיים ורמת גן - בכפוף להצבת מאבטח על חשבון הקבלן. העירייה תוכל על פי שיקול דעתה לדרוש שהמאבטח יהיה חמוש.

בית המשפט קיבל את ההחלטה במסגרת עתירה שהגישו התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים והחברות דניה סיבוס, עץ השקד ואלקטרה בנייה. העותרים דרשו לאסור על הרשויות להשבית את אתרי הבנייה שנמצאים בתחומן, ולאפשר עבודות בנייה תחת הנחיות פיקוד העורף. השופט קובי ורדי אישר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

לדיון הגיעו ראש עיריית בת-ים צביקה ברוט, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק וראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן. גם ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך הצטרף לדיון. שלוש העיריות טענו בתגובה שהגישו השבוע לבית המשפט טרם הדיון כי יש לדחות את העתירה נגדן. שלוש העיריות טענו באמצעות עוה"ד אורי הברמן ועדי מרינברג ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות' כי "אין זה סוד כי אתר בנייה הוא מקור לחוסר ביטחון. מי שאינם גרים בעיר בדרך קבע באים אליה לעבודה. לעיתים באתרי בניה מצויים גם שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) והיכולת לוודא שלא יגיעו לעבודה מוגבלת. באתר בנייה הפועלים זמינים לציוד שיכול לשמש לפעילות עוינת, שלא לדבר על ציוד מכאני הנדסי (טרקטורים) אשר שימשו בעבר הלא מאוד רחוק לפיגועים".

מימין: ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק וראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן | צילומים: יריב כץ, עמית שעל, אורי חבושי

במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות שאושרו על ידי השופט לפיהן אתרי הבנייה יחזרו לפעילות לאלתר בכפוף למספר תנאים שיבטיחו את ביטחון התושבים. בין השאר הוסכם כי האתר יעמוד בכל הנחיות פיקוד העורף לאתרי בנייה. כמו כן, בפתח כל אתר יוצב מאבטח על חשבון הקבלן. העירייה תוכל על פי שיקול דעתה לדרוש שהמאבטח יהיה חמוש. עוד הוסכם כי ניתן יהיה להעסיק עובדים בעלי תעודת זהות כחולה בלבד או עובדים זרים בעלי אשרת עבודה ולא תתאפשר עבודת פלסטינים, וכי הפועלים לא יוכלו ללון באתרי הבנייה. ההגעה לאתר תהיה עד השעה 07:15, כשבין השעות 07:15 ל-08:30 (שעות הגעת התלמידים לבתי הספר) שער האתר יהיה סגור. כמו כן, הוסכם כי לעיריות תהיה נתונה הסמכות להפסיק ל-24 שעות את פעילותו של אתר שיפר את האמור עד לתיקון ההפרה. במקרה שאתר הבנייה יגרום לחסימת כבישים, יעסיק עובדים פלסטינים או לא יציב אבטחה, תהיה לעיריות הסמכות להפסיק את פעילותו עד 48 שעות.

צביקה ברוט, ראש עיריית בת-ים, מסר בתגובה להחלטת בית המשפט: "מדובר בהישג דרמטי. לראשונה נקבע כי לראש העיר יש סמכות לקבוע מתווה ייחודי לעירו לפעילות של אתרי בנייה, בהתאם לצרכי העיר והתושבים. בנוסף הוא אישר את דרישתנו, עליה נלחמנו מההתחלה, להצבת אבטחה בכל אתר בנייה. מדובר בתקופה מורכבת וחייבים לזכור שהשגרה חייבת להימשך, אך ללא פגיעה בביטחון התושבים".

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, מסר בתגובה: "בית המשפט הבין שהטענות של הקבלנים לחוסר סמכות של ראשי הערים מנותקות מהמציאות שנוצרה מאז השבת השחורה. נלחמנו עבור התושבים שלנו".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מסר: "אמנם בית המשפט קבע כי אין אפשרות להמשיך ולעצור את עבודת האתרים, אך לבקשתנו, ראשי הערים, ניתנה לנו הסמכות לחייב את הקבלנים לעבוד תחת הגבלות מחמירות. עמדנו על כך שחזרה לעבודה באתרי הבנייה תחוייב במספר הנחיות מחמירות שלא נתפשר עליהן וכך הוחלט. אנו נדאג שכל אתר יעמוד בכל הדרישות המחמירות וללא פשרות ומי שיחרוג מכך, עבודתו תיפסק מיידית. הסברתי בדיון כי ביטחון תושבי גבעתיים היה ויישאר תמיד בראש סדרי העדיפויות שלי".

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "הפשרה שהגענו אליה במשותף עם הרשויות המקומיות מאפשרת למשק לשמור על איתנות כלכלית. בהחלטה זו, בית המשפט שמר והגן על ענף הבנייה, על התעשייה הישראלית ועל אלפי מקומות תעסוקה של ישראלים, שרוצים ומעוניינים לחזור ולעבוד".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "סגירת אתרי הבנייה הוא מתכון בטוח לפשיטת רגל של רבים בענף. בהמשך יהיה על המדינה לייצר מתווה מקיף של פיצוי לעסקים הרבים שנסגרו לגמרי ולאלה שנאלצו לפעול בהיקף מצומצם ביותר". את התאחדות הקבלנים שהגישה את העתירה ייצגו עוה"ד אלדד כורש ועדן בקשי ממשרד עורכי הדין פישר.

בשבוע שעבר אמר ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, לכלכליסט כי "החלטנו לצמצם את נוכחות העובדים הערבים אפילו בפרויקטי תשתית של העירייה, אפילו את ניקיון הרחובות. כרגע, נוכחות של עובדים ערבים היא בעייתית. אנחנו נוקטים משנה זהירות וחושבים שלא יקרה שום אסון אם יהיה עיכוב". ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, אמר: "יש לנו ברמת גן מאות אתרי בנייה, חלקם צמודי דופן למוסדות חינוך. לא היינו יכולים להתניע את מערכת החינוך אם הם היו עובדים".

בתגובה לדבריו של קוניק שיגר אליו שר הפנים משה ארבל מכתב בו טען כי החלטות כדוגמת עצירת פרויקטי הבנייה כדי שלא לאפשר כניסה של ערבים ישראלים, "מרסקות את מרקם החיים המשותפים במדינה, פוגעות לא רק בפרנסתם של אותם עובדים, וכן של עובדים רבים אחרים שאינם ערבים, אלא בעיקר בכבודם ובזכותם החוקתית לשוויון".