איך מגינים על החלשים בחברה מפני גלי החום

חודש יולי, הטמפרטורה נושקת ל־35 מעלות והאספלט רותח. בדרום ובצפון העיר תל אביב נאלצים התושבים לצאת מהחדר הממוזג ולעשות דרכם לעבודה - ברגל או בתחבורה ציבורית. בעוד אלו המתגוררים בצפון יוכלו להלך בנוחות אקלימית יחסית תחת הצל, בדרום העיר ייאלצו התושבים לפסוע תחת השמש הקופחת, בטמפרטורה שגבוהה בעד כ־7 מעלות מזו שבצפון העיר, בשל היעדר עצים שיצננו את האוויר. לא מדובר בתחזית בדיונית. מחקרים שנעשו בעולם, וכך גם מדידות שנעשו בישראל, מצביעים בבירור על כך שאזורים שבהן מתגוררות אוכלוסיות מוחלשות נהנים מכיסוי צל מופחת בעשרות אחוזים.

אותן אוכלוסיות הן התורמות השוליות ביותר לשינויי האקלים, אך הפגיעות ביותר לתוצאותיהם. לפי מחקרים, אזורי מחיה של אוכלוסיות מוחלשות מאופיינים בפחות הצללות, בפחות פארקים ושטחים ירוקים פתוחים, בבנייה צפופה יותר ובפחות סירקולציה של האוויר, ביותר זיהום אוויר, בטמפרטורה גבוהה יותר ובתשתיות ביוב וניקוז מי נגר באיכות נמוכה. עקב כך, אירועי חום או קור קיצוניים ואירועי הצפות פוגעים באזורים אלו פגיעה קשה יותר.

לפי דו"ח העוני של ביטוח לאומי, ב־2022 כ־21% מאזרחי ישראל חיו בעוני. האוכלוסיות הללו מתמודדות גם עם עוני אנרגטי, ויחשבו כמה וכמה פעמים לפני שישלחו את היד למתג המזגן, גם בימים חמים במיוחד. זאת, שעה שלפי ההערכות כ־2 מיליון דירות שנבנו בישראל עד שנות השמונים סובלות מיעילות אנרגטית נמוכה, מה שהופך גם את כותלי הבית למגבר של תופעות מזג אוויר. במשרד הרווחה עמלים בשלוש השנים האחרונות על תוכנית מקיפה להתמודדות עם משבר האקלים, במטרה להגן ככל האפשר על האוכלוסיות הפגיעות. במאי 2022 הושלמה התוכנית אולם לא אושרה בשל פיזור הממשלה וכעת פועלים במשרד לעדכון התוכנית, לקראת אשרורה והוצאתה לפועל.

נגה אדלר שטרן | צילום: אתי פריד

נגה אדלר שטרן, מנהלת תחום פיתוח אורבני קהילתי בשירות לעבודה הקהילתית במשרד הרווחה, וד"ר אלה ברנד לוי, חלק מצוות ייעוץ במשרד הרווחה לתוכנית ההיערכות לשינויי אקלים, אומרות שהתוצאה הרצויה של התוכנית תהיה הוספה של רובד שמתייחס לאקלים בכל אספקט במשרד. כך, למשל, קשישים פגיעים יותר לשינויי אקלים, ולכן לתנאי היומיום שלהם יינתנו מענים; "בעת גלי חום יש תמותה עודפת של קשישים", אומרת אדלר שטרן. "אפשר להיערך ולמנוע תמותה. בגלי חום או קור קשישים נוטים לא לצאת מהבית ואם הם בעוני אנרגטי, אז לא לחמם או לקרר. אם יש מרכז יום לקשיש - נבדוק איך אפשר להאריך את שעות הפעילות בהם, כדי לתת להם מקום בטוח לשהות בו. על גג המרכזים האלו, אנחנו מקווים שיהיו פנלים סולאריים".

ניצנים של שינויים בתכנון

המטרה: פעולות פשוטות שיכולות להציל חיים בחירום ולשפר איכות חיים בשגרה

העבודה של המשרד כבר הובילה לניצנים של שינויים בתכנון. "ברמלה, למשל, אמרו לנו שבקיץ הקשישים ממעטים להגיע למרכזי יום", אומרת ברנד לוי, "בגלל שהדרך לשם חשופה וחם. עכשיו יש שם תוכנית לנטיעת עצים. כשרשויות מתכננות, הן חייבות לשים לב לאוכלוסיות הפגיעות ולסדר היום שלהן. כשהוכנה הצעת המחליטים לייעור עירוני, הכנסנו סעיף שאומר שרשות מקומית צריכה לתעדף אזורים עם אוכלוסיות פגיעות".

במשרד הרווחה מיפו את היחידות השונות, וריכזו את המשימות שיוטלו על כל אחת מהן. כך, למשל, מינהל אזרחים ותיקים יידרש לטפל בפעולות הסברה להעלאת המודעות לפגעי מזג האוויר בקרב אוכלוסיות הקשישים ולאקלום המרחב החיצוני במסגרות מחוץ לבית, ומינהל הרכש יבדוק את ההשפעה האקלימית של הרכש ויטמיע קריטריונים ירוקים במכרזים. חלק מהשינויים כבר מוטמעים: המשרד ביצע לפני כשנה וחצי קורס הכשרה לעובדים סוציאליים קהילתיים. כעת נבחנת האפשרות של שילוב תכנים מובנים בבתי הספר לעבודה סוציאלית.

בשנה האחרונה מטה המשרד מוציא התראות למחלקות השירותים החברתיים לקראת כל אירוע קיצון אקלימי, חמסין או גשמים עזים, ומבקש מהעובדים להיערך לסיוע לאוכלוסיות הפגיעות. אבל גם האוכלוסייה עצמה תקבל הודעות. לדברי אדלר שטרן, "בלא מעט אירועים אנחנו מפיצים הודעות: תבדקו מה עם השכן שלכם, שימו לב ותהיו ערניים". הסיבה ליצירת מעורבות באוכלוסייה היא שלפי מחקרים שבוצעו בעשורים האחרונים, קהילות מסוגלות להגן על עצמן טוב יותר. בגל חום קטלני בשיקגו ב־1995, למשל, נפגעו פחות תושבים בעלי תשתיות חברתיות וקהילתיות. מהסיבה הזו מתכננים במשרד להכשיר כוחות צח"י (צוות חירום יישובי) להיערך לתרחישי ייחוס אקלימיים. "כשיש יותר סולידריות ושירותים חברתיים, אנשים מבקשים יותר עזרה והיכולת של הקהילה להתאושש אחריו היא יותר גבוהה", אומרת ברנד לוי. "אנחנו רואים את זה גם במלחמה עכשיו. קהילות חסונות הצליחו להתארגן הרבה יותר טוב ומהר. המנבא המרכזי להתאוששות הוא החברתי־קהילתי. זה דרמטי".

לדברי ברנד לוי, "רצינו לחשוב על פעולות פשוטות שיכולות להציל חיים בחירום ולשפר איכות חיים בשגרה. כשהייתי עובדת סוציאלית, הלכתי לבקר משפחות במצפה רמון. הדרך בין הבתים קשה מאוד. שטחים משותפים סופר־מוזנחים, ריח עובש בחדרי מדרגות ובדירות חלונות שבורים או ניילון במקום חלון. זה אומר שהם משלמים חשבון חשמל הרבה יותר גבוה בגלל תנאי הבידוד. ואז או שהם לא משלמים ונכנסים לחובות, או שלא משתמשים בחשמל או מוותרים על צרכים בסיסיים אחרים. אפשר להתאים את התנאים במבנה בקלות. אפילו סיוע לאוכלוסייה הזו ברכישה והתקנה של מאוורר תקרה יכול לפתור בעיה כפולה; הוא לא צורך הרבה חשמל, מוביל לסירקולציה של האוויר ובכך מקטין את הסיכוי למחלות".

מפות יזהו אזורים בעייתיים

פיילוט בחיפה, רעננה, חולון ובית שמש. המטרה: למפות איפה נדרש סיוע בעת אירוע קיצון

משרדי הממשלה נדרשו, לאחר שנים ארוכות של דשדוש, להגיש תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים עד סוף 2023. כמעט אף משרד לא עשה זאת (בולט לטובה משרד הביטחון), אולם במשרד הרווחה נמצאים בשלבים מתקדמים. בין היתר, מפתח המשרד מפות שיאפשרו לבצע אגרגציה של נתונים, ולזהות אזורים שבהם מתגוררות אוכלוסיות פגיעות, כך שהעיריות יוכלו לדעת היכן הסיוע שלהן נדרש יותר בעת אירוע קיצון. היישובים הראשונים שמופו בפיילוט הנערך בימים אלו הם חיפה, רעננה, חולון ובית שמש.

במשרד מדגישים שמדובר בסיטואציות שיכולות לפגוש כל אחת ואחד. לדברי אדלר שטרן, "במעגל החיים כל אחד מאיתנו יכול להגיע למצב הזה. אם ההורים של מישהו מאיתנו יחלו בהמשך החיים במחלה שנדרשת בה תמיכה של המערכת, כמו אלצהיימר, נפנה לרווחה כדי לקבל עזרה. עכשיו עם יוקר המחיה יהיו לא מעט משפחות שיחצו את קו העוני. עובדת סוציאלית מכפר סבא סיפרה על מקבלת שירות שבעלה היה קבלן ואמרה 'בחורף אני כמו באיגלו'. הבעל הלך לעולמו, הם לא דאגו לפנסיה והיא לא יכולה לחמם את הבית. זה בית מאוד יפה. מחר אלה יכולים להיות ההורים שלנו״.

וגם אם מדברים על אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, אדלר שטרן סבורה ששימת דגש על התחום מצד משרד הרווחה דווקא יכולה לסייע למוביליות שלהן. "אנחנו רואים במחקרים בעולם שיש קשר בין הליכתיות, נגישות לתחבורה ציבורית ומוביליות חברתית. רואים גם בשטח ששיפור סביבת החיים השפיע לטובה על היכולת לפרוח. בחיפה יש שכונה בשם נווה פז, חלשה כמעט בכל ממד. קבוצת פעילים שנמצאת שם כבר עשור הכינה תוכנית אב לשכונה. אחד הנושאים היה מחסור בשטחים פתוחים. הם הובילו לכך שהרחוב שודרג, נשתלו עצים, הצליחו לשפר את התחבורה הציבורית. זה קריטי. זה משפר את הנגישות לחינוך, מסחר, תעסוקה והכל".