חודש למלחמה: רעם התותחים לא טלטל את הבורסה בתל אביב

חודש עבר מאז החלה המלחמה בעזה, וביחס לגודל האירוע וההשלכות הכלכליות שלו, התגובה עד כה בשווקים מתונה יחסית. עיקר התגובה היא בשוק המניות: מדד ת"א 125 איבד 7% מאז החלה המלחמה, בעוד מדד ה־500 S&P רשם עלייה קלה של 2.6% בתקופה זו.

צריך לזכור כי תשואת החסר של השוק המקומי החלה עוד לפני המלחמה, וזאת בעקבות ההפיכה המשטרית שקידמה הממשלה, שגרמה ליציאת כספים מהבורסה. בסך הכל מתחילת השנה מדד ת"א 125 ירד 4%, בעוד מדד ה־500 S&P עלה ב־14%. הירידות בולטות היו במניות הבנקים והנדל"ן שאיבדו קרוב ל־10% מתחילת המלחמה. מגזרים אלה חשופים במיוחד לשינוי במצב הכלכלה, כאשר בענף הנדל"ן עולה חשש להיווצרות משבר כוח אדם שיביא לעיכוב בפרויקטים.

לעומת זאת, באפיקים אחרים המגמה הייתה פחות שלילית. השקל אמנם נחלש באופן משמעותי בעקבות המלחמה, חצה את רף ארבעת השקלים והגיע לשער הנמוך ביותר מזה יותר משמונה שנים. נאומו של מזכ"ל החיזבאללה חסאן נסראללה ביום שישי האחרון, אותו ניתן היה לפרש כאיתות לכך שאין בכוונתו לפתוח במלחמה משמעותית מול ישראל, נתן את אות הפתיחה להתהפכות המגמה והתחזקות השקל. מגמה זו הואצה אתמול כשבנק ישראל פרסם שהוא מכר 8.2 מיליארד דולר במהלך חודש אוקטובר בכדי למתן את היחלשות השקל. התוצאה היא ששער הדולר הגיע כבר ל־3.86 שקלים, בדומה לשער בו היה בתחילת המלחמה. זה כמובן מוקדם מדי לומר שהיחלשות השקל מאחורנו, אבל זה בהחלט נתון מעודד לעת עתה.

נתון שמשקף את העלייה בסיכון של המשק הוא מדד ה־CDS. מדד זה נותן ביטוי לסיכוי של חדלות פירעון של מדינת ישראל שבעקבותיה לא תוכל לשרת את החוב הממשלתי שלה. ככל שהמדד עולה הסיכון של המדינה עולה. מאז פרוץ המלחמה זינק מדד זה ביותר מפי שלושה, אולם הוא עדיין נמוך מכפי שהיה במשבר הפיננסי של 2008.

גם בשוק האג"ח התגובה למלחמה הייתה מתונה למדי. באג"ח הממשלתיות הארוכות אמנם נרשמו ירידות שערים, אבל מדד האג"ח הקונצרני הכללי ירד ב־0.5% מתחילת המלחמה, ומדד האול בונדס, שכולל את כל אגרות החוב איבד רק 0.7%. אלה נתונים חיוביים ולא טריוויאלים לאור העובדה שחברות הדירוג כבר הכניסו את ישראל לרשימת מעקב, מה שעלול להביא בהמשך להורדת הדירוג ולגרור עלייה בתשואות האג"ח.

אינדיקציה חיובית נוספת משוק האג"ח הממשלתיות היא הנפקת אג"ח שעשתה במדינה בתחילת השבוע, כאשר היקף הביקוש לאג"ח שהנפיקה המדינה היו פי ארבעה עד חמישה לעומת ההיצע, וזאת על אף שהיקף החוב שהונפק היה גבוה ב־65% לעומת היקף החוב שגייסה המדינה בשבוע שעבר. כלומר, על אף שההיצע גדל, הביקושים הוסיפו להיות גבוהים.

"מדובר בהנפקה מצוינת", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה. "הרוח הגבית מנתוני המאקרו מעבר לים, לצד אי התרחבות האירועים הביטחוניים בחזיתות נוספות, הגבירו את התיאבון של המשקיעים לרכישת חוב ממשלתי בתשואות נאות ואלו חדשות מצוינות למדינה. מימון המלחמה במחירים נוחים הוא מפתח לאורך נשימה כלכלי למשק כולו בימים מורכבים אלו".

על אף שכרגע ברוב האפיקים המצב נראה יציב, אי אפשר לקבוע שהחלק קשה מאחורנו. ראשית, יש עדיין אי וודאות רבה לגבי התפתחות המלחמה. כרגע נראה שהשווקים משקפים תרחיש שבו המלחמה מתמקדת בדרום ולא מתפתחת לזירות נוספות, ולכן התשואות בסיכום חודשי הן סבירות במרבית האפיקים. המציאות הפכפכה, ואם חלילה תתרחש החמרה או הסתבכות של הלחימה בדרום, הדבר ישתקף במהירות שוב בשער השקל ובשאר האפיקים.

סיבה נוספת לתגובה המתונה בשווקים היא התנהגות המשקיעים המקומיים: "אנחנו רואים באירוע הזה בגרות מצד המשקיעים, שלא ראינו במשברים קודמים", אומר בשיחה עם "כלכליסט" ליאור גרינהויז, מנכ"ל מור ניהול תיקים. "במלחמות שהיו בעבר ראינו בדרך כלל ירידות שערים חזקות, ולאחר מכן תיקון. הפעם לא ראינו מכירות ופאניקה למעט ביום הראשון למלחמה. לאירועים ביטחוניים יש אמנם מחיר כלכלי, אבל הם לא משפיעים לאורך זמן על המשק, וכנראה שהפעם המשקיעים הבינו זאת", מוסיף גרינהויז.

אבל בכל זאת המלחמה הזו אינה דומה לסבבי לחימה אחרים. אתה לא חושב שההשפעה משמעותית יותר?

"תמיד בזמן אמת נראה שאנחנו נמצאים באירוע שונה וכלו כל הקיצים, אבל ההיסטוריה מלמדת שזה לא כך. אין ספק שאנחנו תחת איום ביטחוני, ובאירוע כואב, שגם יצריך תהליך של שיקום. יחד עם זאת זה לא אירוע שמאיים על קיומה של מדינת ישראל".

לדברי גרינהויז, רמת הריבית, שהיא עדיין גבוהה, מאפשרת להתמקד באפיקים סולידיים. סוגיה זו חשובה שכן היא מאפשרת להימנע מסיכונים גבוהים, בטח בתקופה זו של אי ודאות מהתפתחות המלחמה. "אג"ח ממשלתיות מציעות תשואה משמעותית, שהן לא הניבו כבר זמן רב ושמגיעה ל־5%. אנחנו נמצאים במצב שיש לנו כלים להגן בצורה טובה על הכסף, ולבצע השקעות בפרופיל סיכון נמוך ובתשואה ראויה. אין סיבה להיכנס לפינות ולקחת סיכון גבוה, כשיש כזו אי ודאות מחד, ומאידך אפשרות לקבל תשואות ראויות בסיכון נמוך".

זה מספק את המשקיעים? לא קיבלתם הרבה שיחות היסטריות מלקוחות שרצו להוציא את הכספים או להעבירם לחו"ל?

"באופן יחסי, לא היו הרבה פניות, ולא הייתה פאניקה. היו כאלה שרצו להוציא את הכספים לקרנות כספיות, אבל זה היה בשוליים. ראינו בגרות של הלקוחות מתחילת המלחמה".

שיקוף נוסף של התנהלות הציבור מתחילת המלחמה הוא בענף קרנות הנאמנות. בענף מנוהלים 430 מיליארד שקל, שהם חלק מרכזי מהכספים הנזילים (הכספים שאינם בחיסכון הפנסיוני) של הציבור. לרוב בעת משבר, יוצאים תוך זמן קצר כספים משמעותיים מהקרנות, מה שמשקף את הפאניקה של הציבור, אולם לא כך היה הפעם. בקרנות האג"ח, שהן החלק המרכזי בענף, נרשמו מתחילת המלחמה פדיונות של 3 מיליארד שקל בלבד.

כמו כן, בשוק ההון מציינים כי המוסדיים התחילו להגדיל חשיפה לשוק המקומי בשבועות האחרונים, בין היתר ולאור ההערכה שהעננה שהעיבה על השוק בשנה האחרונה - איום ההפיכה המשטרית - הוסרה בעקבות המלחמה. לעומת זאת, המשקיעים הזרים דווקא הקטינו חשיפה לשוק המקומי מפרוץ המלחמה.