| צילום: צביקה טישלר
אגף התקציבים מזהיר: המסים יעלו ב-16% כתוצאה מאי תעסוקת חרדים
לפי האוצר, הנזקים הצפויים של ההסכמים הקואליציוניים יעלו באובדן תוצר בעשורים הקרובים של 6.7 טריליון שקל. "הכספים ייצרו מערכת של תמריצים אנטי־כלכליים המעודדים יציאה משוק העבודה והקטנת כושר ההשתכרות"
"קידום מקביל של הגדלת התקצוב למוסדות החינוך הפרטיים הבלתי מפוקחים, הקמת מנגנון תחליפי למתן קצבאות דרך חלוקת כרטיסי מזון לפי זכאות להנחה בארנונה או מבחני הכנסה אחרים, והגדלת תקציב הישיבות צפויים ליצור מערכת תמריצים אנטי־כלכליים המעודדים יציאה משוק העבודה והקטנת כושר ההשתכרות בטווח הקצר והארוך". כך כותב הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, בחוות דעת מיוחדת ומפורשת ששיגר לקראת הדיון והאישור של ההסכמים הקואליציונים הצפויים מחר בממשלה.
במרכז ההחלטות: תוספת קבועה של כ־4 מיליארד שקל לחרדים, אשר לא צפויים לתרום לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הממונה על אגף התקציבים באוצר, האחראי על גיבוש המדיניות המאקרו־כלכלית של ישראל, מונה את הנזקים וההשלכות של המהלך.
לפי גרדוס, "עוד טרם יישום החלטת הממשלה והשפעותיה השליליות הצפויות על המשק, ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר עד לשנת 2060 צפוי להגיע ב־2065 ל־6.71 טריליון שקל. לצורך שמירת רמת השירותים הממשלתיים הנוכחיים, ממשלות ישראל יצטרכו להעלות מסים ישירים ב־16%".
חוות הדעת של גרדוס מגיעה אחרי שהכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, פרסמה סקירה מקיפה בשבוע שעבר על הנזקים הצפויים של ההסכמים הקואליציוניים, שחלק גדול מהם מכוון לאוכלוסייה החרדית.
לחוות הדעת המלאה של ראש אגף התקציבים לחצו כאן
גרדוס מדגיש, כי כוונת המסמך היא "הצגת ההיבטים הכלכליים המרכזיים בהחלטה בלבד ואינה מתייחסת לפן ערכי או אחר ששוקלת הממשלה בבואה לקבל החלטות". גרדוס מבקש לשקף את העלויות ואת הסיכונים הכלכליים של החלטות תקציביות. הוא מבהיר, כי "בשל העובדה כי ההחלטה העקרונית לגבי הקצאת הסכומים התבצעה בעת עריכת ההסכמים הקואליציוניים, ועל כן לא הוצגו ההשלכות הכלכליות הרחבות של המהלך בעת קבלתה, אנו רואים חשיבות רבה להצגה זו בפני מקבלי ההחלטות".
בניגוד לטענות הפוליטיקאים החרדים, גרדוס דווקא מאמין בפוטנציאל הצמיחה של האוכלוסייה החרדית: "הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא פוטנציאל הצמיחה המרכזי של ישראל בשנים לבוא מבחינת שוק העבודה". הוא מציין כי הצמיחה הכלכלית של ישראל ב־20 השנים האחרונות נבעה מהגידול בתעסוקה, אבל "שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות עודנו נמוך. שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא כ־53% והינו נמוך משמעותית משאר קבוצות ההשוואה".
גרדוס מפרט את התוספות לחרדים: 1.2 מיליארד שקל לתקציבי מוסדות חינוך שאינם רשמיים, כ־900 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים ותקציב קצבאות בדמות כרטיסי מזון לאוכלוסיות הזכאיות להנחה בארנונה מטעמי הכנסה או מבחני הכנסה אחרים שיגיע לכ־1 מיליארד שקל. "הגדלת התמיכה במוסדות תורניים וחלוקת תלושי מזון במנגנון קצבתי תגדיל את התמריץ לאי־השתתפות בתעסוקה ותביא לפגיעה מיידית בו", מתריעים באגף התקציבים. "על פי הערכות עבר, הגדלת תקציב הישיבות בהיקף של 1,000 שקל לאברך צפויה להביא להפחתה של 4.7 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה", מזהירים.
עוד מציינים באגף התקציבים כי "הגדלת תקציבי מוסדות חינוך שאינם רשמיים ללא דרישה לעמידה בחובת פיקוח ולימודי מקצועות היסוד "תביא להרחבת פערי המיומנויות ותביא לפגיעה בהשתתפות בשוק התעסוקה ובכושר ההשתכרות בטווח הבינוני־ארוך".
עוד כותב גרדוס כי "גם אם בוגר מערכת החינוך החרדית ירצה להשתלב בשוק התעסוקה הוא יהיה חסר מיומנויות יסוד וצפוי להשתכר, בממוצע, באופן נמוך משמעותי, מעמיתו בוגר מערכת החינוך הרשמית".
לפי אגף התקציבים יש לתוספות האלו השלכה שלילית נוספת, מרחיקת לכת ואף מסוכנת: "ההצעה תצמצם משמעותית את העדפת החינוך הרשמי על פני מוסדות שאינם רשמיים, ותבטל לחלוטין את ההעדפה התקציבית של החינוך הממלכתי בהשוואה לרשתות החינוך החרדיות".
כאן אנחנו מגיעים לאחת הסוגיות המרכזיות והבעייתיות בתוספות התקציביות האלה – החתירה תחת יסודות החינוך הממלכתי הרשמי. קיימת התרחקות הולכת וגדלה מהחינוך הממלכתי שהולכת וגולשת גם לאוכלוסייה החילונית. יש המזהרים שלא רחוק היום שגם חילונים מבוססים כלכלית יבקשו כספים כמו החרדים, תוך שמירה על האוטונומיה החינוכית של המוסדות חינוך שינהלו, עם איזה תכנים שירצו. מדובר על פירוק של החינוך הרשמי. מוזר שקולם של אנשי משרד החינוך או של מי שעומד בראשו לא נשמעים בסוגיה.