הפתעה: המשק הישראלי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 6.8%

כלכלת ישראל התאוששה ברבעון השני של 2022, לאחר ההתכווצות שנרשמה ברבעון הראשון. הכלכלה צמחה ברבעון השני (אפריל-יוני) ב-1.7% לעומת הרבעון הקודם, כאשר הצמיחה הרבעונית הזו משקפת קצב צמיחה שנתי של 6.8% לעומת הרבעון הקודם, וקצב צמיחה שנתי של 7.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מדובר בנתונים חיוביים במיוחד, שבאים אחרי נתוני הרבעון הראשון של שנת 2022 שהיו מאכזבים למדי, ושיקפו ירידה של 0.7% לעומת הרבעון הקודם, ובחישוב שנתי ירידה של 2.7% לעומת הרבעון הקודם. התחזית בשווקים היתה לצמיחה רבעונית של 2.8%. חשוב להדגיש כי כל הנתונים הינם ב"מחירים קבועים" ולא מושפעים מהאינפלציה - כלומר, התוצר עלה "ריאלית" בשיעור של 1.7%.

במצטבר, כשמסתכלים על המחצית הראשונה של 2022 ישנו קצב צמיחה שנתי של 4.8%. זהו קצב טוב למדי, אך נמוך במעט מהתחזית האחרונה של בנק ישראל, שהעריכה כי כלכלת ישראל תסיים את 2022 בצמיחה של 5%.

גם כשיורדים אל האותיות הקטנות, נתוני הצמיחה מעודדים. העלייה של התוצר העסקי (התוצר ללא ממשלה וללא דיור) אפילו חדה יותר ומשקפת קצב צמיחה של 8.5% בשנה, וקצב של 8.8% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2021. לאחר הרבעון הקודם שבישר על ירידה מסוימת בהשקעות, הרי שכעת יש עלייה של 7.7% בהשקעה בנכסים קבועים בחישוב שנתי. אלא שבגזרת ההשקעה כדאי לשים כוכבית - חלק משמעותי מהעלייה נובע מהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ומהשקעה בבנייה למגורים (עלייה רבעונית של 6%, ובחישוב שנתי 26.5%), אבל במוצרי קניין רוחני ישנה ירידה של כ-8% בהשקעה.

היצוא כולו עלה ברבעון הנוכחי בשיעור של 10.3% לעומת ירידה ברבעון הקודם, אלא שיש ירידה ביצוא היהלומים וביצוא חברות ההזנק, ואם לא מחשיבים אותם, הרי שהעלייה בייצוא גבוהה יותר ועומדת על כ-14%.

נתוני הרבעון השני מלמדים גם על עלייה ברמת החיים של הישראלים. ראשית, התוצר המקומי לנפש עלה ב-4.5% בחישוב שנתי. כלומר, הצמיחה גבוהה בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה. שנית, הצריכה הפרטית זינקה הן בהשוואה לרבעון הראשון והן בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022.

ברבעון הקודם היתה ירידה בצריכה הפרטית של 1.1%. הירידה הזו שיקפה הטייה בשל רכישות כלי רכב שנדחו. אך הצריכה הפרטית השוטפת המשיכה לזנק גם ברבעון הראשון, והפעם רואים שהמגמה נמשכת ומתרחבת, כאשר נרשם קצב גידול של 4.3% בחישוב שנתי של הצריכה הפרטית השוטפת לנפש.

בסך הכל, כולל ההוצאה על כלי רכב (עליית מחירי הדלק), היתה עלייה של 10.4% בצריכה הפרטית בחישוב שנתי. המשמעות של הנתונים הללו היא שאזרחי ישראל ממשיכים להגדיל את הצריכה ה"ריאלית" שלהם למרות עליות המחירים והחששות ממיתון.

הנתונים של הרבעון השני מצטרפים גם לנתוני שוק העבודה הטובים שמתפרסמים כל העת ומלמדים על שוק עבודה הדוק מאוד. הצד השלילי של המטבע הוא כמובן נתוני האינפלציה שפורסמו אמש, לפיהם האינפלציה השנתית הגיעה ל-5.2%. העובדה שהכלכלה נמצאת במצב טוב מקלה את הדילמה של הבנק המרכזי, ומאפשרת לו להמשיך בהעלאות ריבית אגרסיביות בלי לחשוש ממיתון.