פיצוץ אדיר הרעיד את הרצליה. ייתכן שהוא לא האחרון

בשעות הערב אתמול (ה') הקרקע בהרצליה רעדה כשפיצוץ עז נשמע למרחקים. אזרחים מבוהלים חששו שאירע אסון, בעוד העיר התמלאה בריח חריף של אבק שריפה. עשן לבן היתמר מעל מתחם תעש נוף ים הנטוש, ולמקום הגיעו כוחות משטרה, כיבוי אש, מד"א, חבלנים ואף מסוק סיוע אווירי. הרשויות אינן מוסרות פרטים בנושא, אך לפי ההערכות הפיצוץ התרחש בבונקר ובו 3 טונות של חומר נפץ.

שום אדם לא נפגע בתקרית, אך בעיריית הרצליה מזהירים: שטח תעש הוא פצצה מתקתקת. המדינה התרשלה בהתחייבותה לנקות את הקרקע עד שנת 2019, ורק בנס, או ליתר דיוק – תודות לניצחון ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" ועיריית הרצליה בבג"ץ, לא נבנו בחלקו המזרחי של המתחם מתחמי דיור בהתאם לתוכנית המדינה, כשהמצוי בקרקע ומתחתיה (במי התהום) הוא בגדר תעלומה – מזיהום כבד לחומרי נפץ. בימים אלו מתכוננים ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לתכנון מחודש של בנייה באזור.

בשנת 2021 קבע בג״ץ שיש לבטל את תוכנית הבנייה באפולוניה בהרצליה ולהחזירה להפקדה. זאת לאחר שהמדינה לא ערכה סקר סיכונים הנוגע לזיהום הקרקע לפני התכנון. זו הייתה אמורה להיות תוכנית יוקרתית של כ-3,000 יחידות דיור, לצד מלונות, מסחר ותעסוקה, ממש מול הים. אלא שהתוכנית, שתוכננה בזריזות בשנת 2014 במנגנון הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) השנוי במחלוקת, כללה ליקויים משמעותיים שעיקרם בנייה על קרקע מזוהמת מאוד, לאחר שנים ארוכות שבהן ייצרה תעש חומרי נפץ במקום. זאת בתמיכת המשרד להגנת הסביבה.

שופטי בג"ץ העבירו ביקורת קשה על מוסדות המדינה, ובראשם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוותמ"ל, שלא ערכה סקר סיכונים בנוגע לזיהום הקרקע באפולוניה. בית המשפט עמד על כך שבמתחם קיימים זיהומי קרקע ומי תהום חמורים וכי התמונה המלאה והעדכנית בנושא זה לא עמדה לעיני הוותמ"ל בעת שהחליטה על הפקדת התוכנית החלה על המתחם ואישורה. בנוסף לכך מצב חומרי הנפץ באזור כלל לא ברור, והמדינה אינה יודעת האם והיכן הם נמצאים בקרקע. גם מקורות והיקף זיהום מי התהום באזור לא נבדקו מספיק.

מפעל תעש נוף ים פעל בשנים 1950-1995, ויוצרו בו חומרי נפץ, תחמושת ואבק שריפה, וככל הנראה גם חומרי הדברה. המתחם כלל מתקני ייצור ואחסון, בתי זיקוק, מטווח, בריכות תשטיפי שפכים ופסולת ועוד. הקרקע באזור נמצאת בבעלות רמ"י ומשרד הביטחון, ואף שהפעילות במקום הסתיימה מזמן – עד היום הרשויות לא טרחו לנקותה או לכל הפחות לגדרה ולמנוע כניסת עוברי אורח למקום. בפיצוץ אתמול בתעש איש לא נפגע, אך בעבר המתחם כבר חולל אסון גדול. בשנת 1992 התפוצצו שני בונקרים תת-קרקעיים במפעל, והדבר הוביל למותם של שני בני אדם. 66 בני אדם נפצעו ונזק גדול נגרם למפעל ולסביבתו. למרות זאת שטח המפעל נותר שטח הפקר שבו חומרי נפץ מסוכנים.

ראש עיריית הרצליה משה פדלון דורש ממערכת הביטחון ומרמ"י לסגור מיד הרמטית את האזור ולערוך סקר מקיף ויסודי באשר לשאריות חומרי הנפץ שמצויים בו. "מדובר בפצצה מתקתקת שיש לנטרל לאלתר עד להודעה שהשטח נקי. פנינו עשרות פעמים לכל הגורמים הרלוונטיים במדינה שיטפלו בנושא ולא קיבלנו תשובות", הוא אומר. "בשל החשש מפיצוצי משנה העירייה מבקשת מהציבור להימנע מלהגיע לאזור אפולוניה ולשטח חוף הים שבאזור מצוק סידני עלי".

המכתש במקום שבו אירע הפיצוץ במתחם תעש

בארגון אדם, טבע ודין אומרים שהפיצוץ אתמול היה יכול להימנע אילו המדינה הייתה מקיימת את ההתחייבות שלה בעתירה לבג"ץ להשלים את ניקוי השטח. בעתירה שהגיש הארגון עוד ב-2006 (עשור אחרי שהמפעל חדל לעבוד) התחייבה המדינה ב-2015, אחרי עיכובים רבים, שעד 2019 יושלם ניקוי הזיהום בשטח תעש נוף ים. "ההתחייבות הזו כמובן לא קוימה, ולא רק זאת אלא שבמקביל קודמה במקום תוכנית להקמת אלפי יחידות דיור בשטח המפעל ובסמוך אליו, כאשר הבנייה הייתה אמורה להתבצע במקביל לטיפול בזיהום, כלומר הדיירים העתידיים היו עלולים להיות חשופים לסיכון כמו הפיצוץ שאירע אתמול", מסבירים בארגון. "למזלנו במאי 2021 ביטל הרכב מורחב של בית המשפט העליון את התוכנית הבעייתית הזו, וקיבל את דרישתנו שרק לאחר השלמת סקירת הזיהום בכל השטח ניתן יהיה לתכנן בו בנייה למגורים. הפסיקה הזו אולי הצילה אנשים רבים, אבל את ההתנהלות השערורייתית של המדינה חייבים לעצור, ולטפל מיד בזיהום באופן מלא".

ראוי אף לציין שמתחם תעש נוף ים גורם נזקים סביבתיים נוספים, שנים לאחר שננטש. כך למשל מעת לעת צופים תושבי האזור בכתם צהוב גדול במי הים המשמשים לרחצה ובילוי. בעת הופעת הכתם משרד הבריאות מבקש מהתושבים להימנע מרחצה בחוף נוף ים (סידני עלי) ולהימנע מהגעה לאזור. תוצאות בדיקות שנעשו באזור הצביעו על קיומם של מספר כימיקלים שאינם מופיעים ברשימות המזהמים הנפוצים ושרמת רעילותם אינה ידועה. זהו זיהום הזולג אף הוא ממתחם תעש. הנושא עומד בימים אלו לדיון בתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי ארגון "צלול".

רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין שייעצה לעיריית הרצליה לאורך השנים, טוענת כי רב הנסתר על הגלוי במתחם תעש נוף ים. לדבריה, "לאורך שנים תושבים שהתלוננו על הכתם הצהוב נדחו בתשובות שונות ומשונות, ששיאן היה קביעת המשרד להגנת הסביבה כי מדובר בחומר לא מזיק. רק בשנת 2016 מצאה רשות המים כי מדובר בנגזרות של חומרי הדברה שאף אחד לא ידע שיוצרו בכלל במתחם תעש. בנוסף התמוטטויות המצוק החופי (2021) ושביל בתוך הגן הלאומי (2019) חשפו חביות ושאריות של חביות שלא היו מוכרות לעוסקים בדבר, תכולתן לא התבררה בצורה יסודית ולא הוסקו שום מסקנות מגילויים אלה על התעלומות הרבות במקום, להפך. הרשויות המשיכו ללחוץ לפתח את המקום, להקים שכונה בחלק המזרחי תוך התעלמות מהסכנות בהקמת שכונה בסמוך לאתר מסוכן, ולגרוס כי רק בניית שכונות מהווה הצדקה לשיקום קרקעות, כאילו שאתרים שלא נמצאים באזורי ביקוש לא צריך לשקם״.

למרות כל זאת רק לפני כשבועיים נתן שמואל סלבין, האיש שמונה לעמוד בראש הוועדה הציבורית למאבק ביוקר המחיה, את בג"ץ אפולוניה כדוגמה ל"בנייה של אלפי דירות שנעצרה בגלל רגולציה משפטית", עניין שנותן את אותותיו ביוקר המחיה. על הזיהום באזור אמר בריאיון לתקשורת כי "מצאו שהייתה שם בעיה קטנה בקרקע".

כולם מאשימים את כולם

מי אשם ומי היה אמור לדאוג שחומר נפץ לא ירעיד את הרצליה ויסכן את התושבים ושזיהום הקרקע הכבד ינוקה? הרשויות כולן מאשימות זו את זו. ברמ"י ובמשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר באחריות משרד הביטחון וחברת נצר השרון, אשר שימשה כחטיבת הסביבה בתעש, ולאחר הפרטת החברה הפכה לחברה המטפלת בזיהומי תעש הפעילים תחת משרד הביטחון. ואילו שני האחרונים טוענים שמדובר באחריות רמ"י, שאליה הועברה הקרקע, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות סביבה הפועלת תחתיו שכן אלו אחראים על קרקעות של מתחמים לא פעילים. כך או כך ניקוי הקרקע אמור היה להסתיים לפני ארבע שנים, ולעת עתה התושבים נותרו עם הזיהום ועם הסכנה.

ברמ"י אומרים כי מדובר בשטח מפעל שהיה בידי משרד הביטחון באמצעות חברת תעש, ועם הפרטת החברה עברה האחריות לנצר השרון. "רמ"י כמובן איננה אחראית לחומרים שנותרו בשטח ופינוי החומרים המסוכנים הוא באחריות משרד הביטחון", אומרים שם.

מחברת נצר השרון מסרו מנגד כי שטח מתחם נוף ים נמצא זה שנים רבות בחזקתה של רמ"י, והיא האחראית באופן בלעדי על כל המתרחש בו. "רשויות המדינה המוסמכות הכריעו זה מכבר כי על רמ"י לטפל בשטח, וכפי שהובא לידיעת נצר השרון, רמ"י אכן התקשרה לצורך כך עם גורמים שונים, ובהם החברה לשירותי איכות הסביבה".

משרד הביטחון מסר בתגובה: "השטח בעבר היה בבעלות חברת תעש, והוא הושב לפני למעלה מעשור לרשות מקרקעי ישראל, שקידמה בו את תוכנית אפולוניה. למשרד הביטחון אין זיקה לקרקע והוא אינו אמון על טיהור הקרקע".

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי "בכל שטח בישראל שהייתה בו בעבר פעילות מסוג זה תעש ומשרד הביטחון אחראים על טיפול ופינוי חומרים נפיצים, כך שלא יישארו כלל באתר. הם אלו אשר מספקים את האישורים באופן סופי שהשטח נקי ובטוח מבחינה זו. רק לאחר מכן מתחיל תהליך שיקום הקרקע מגזים ומזיהומים. לפי המידע שנמסר למשרד להגנת הסביבה ממשרד הביטחון ומתעש, לא היו אמורים להיות חומרי נפץ בכל המתחם, כולל הבונקרים. לאור האירוע החמור המשרד להגנת הסביבה ידרוש ממשרד הביטחון ומתעש לתחקר מחדש את השטח כולו וכל שטח חשוד אחר, לבחון את הנושא הבטיחותי שבאחריותם, ולסלק את כל חומרי הנפץ, כדי שניתן יהיה להתחיל לשקם את הקרקע בבטחה".